נרצחה או נפלה בקרב

ממשלת ישראל כמו גם התקשורת המקומית בוחרות פעם אחר פעם להגדיר את הרג הלוחמות של צה"ל ושל מג"ב כרצח. ניתן להבין את המניעים אך אסור להסכים להגדרה.

המניע נעוץ ככל הנראה ברצון להציג את מחבלים כחיות אדם. אמת, מי שנועץ סכין בצווארה של לוחמת ישראלית הוא בעיניי אף נחות מחיה. עם זאת, הלהט להשחיר את פניהם של המחבלים הנתעבים מאפיל על מעשה הגבורה של הלוחמות ופוגע בכל תרבות מורשת הקרב של כוחות הביטחון.

בשני מקרים לפחות, בזה של הדר כהן, שנפלה בקרב באפריל 2016 ובזה של הדס מלכא שנפלה בקרב בערב שבת האחרון, בחרו כל הגורמים לציין כי השתיים נרצחו. האתר הרשמי של משטרת ישראל קבע מיד לאחר הקרב כי הדס נרצחה. המושג רצח, בהקשר של פעולות איבה, מתאים יותר לאזרחים חסרי אונים שנפגעו על ידי מחבלים נלוזים. הוא איננו מתאים לשוטרים ולחיילים העומדים על משמרתם במסגרת המלחמה בטרור.

בשני המקרים הנ"ל מדובר בלוחמות שתפקידן הוא להשיב מלחמה. בשני המקרים פעלו הלוחמות הנועזות הללו כדי להביס את המחבלים תוך חתירה למגע וגילוי אומץ לב ראוי להערצה. במקום להעלות על נס את מעשה הגבורה שלהן ולציין שנפלו בקרב על הגנת העם בוחרים באופן תמוה לציין כי הן נרצחו כאחד האזרחים חסרי הישע.

תיאור שכזה חוטא לאמת בשני מובנים. האחד, הוא לא עושה צדק עם גבורתן של הלוחמות. השני, הוא לא מעודד לוחמים אחרים לחתור למגע ולהילחם בעוז לפי מורשת הקרב המפוארת של צה"ל. יש לי גם חשד, לא בדוק, שככל שמדובר בלוחמות ישנה נטייה לתאר זאת כרצח ואילו כאשר מדובר בלוחמים ישנה נטייה לתאר זאת כנפילה בקרב. הגיעה העת לתקן את המינוח כדי שהמילים שלנו לא תהרוגנה בשנית את הלוחמות הגיבורות הללו.

יהי זכר גבורתן מבורך.