50 שנה למלחמת ששת הימים

חייו ומותו של העומק האסטרטגי
צילום: צה"ל wikimedia commons

בשבוע הבא ימלאו 50 שנה למלחמת ששת הימים. כשפרצה המלחמה נפרד עבדכם הנאמן, שכבר אז דבק בו החיידק התעופתי, מחבריו לספסל הלימודים, והתנחל על גג בית הספר התיכון. אל מול עיניי התחולל מחזה בלתי נתפס. חיל האוויר הישראלי, שהיה מרוכז אז בשלושה שדות תעופה מרכזיים בלבד, העביר מטעמי ספיגה/התגוננות טייסת של מטוסי קרב צרפתיים מדגם "אורגן", לשדה התעופה לוד (נתב"ג דהיום). וכך מצאתי עצמי עוקב אחר המחזה האבסורדי שבו מטוסי ה"אורגן" המריאו עמוסי פצצות מלוד, ולאחר כדקת טיסה אחת לערך, כבר הטילו את הפצצות על תותחי ה"לונג טום" הירדניים שמוקמו באזור קלקיליה, תותחים שפגזיהם נפלו במרכז העיר תל אביב. זהו סיפור אופייני הממחיש היטב את ממדיה הזעירים של מדינת ישראל שלפני מלחמת ששת הימים.

החשש העיקרי שבצלו גדלנו באותם ימים, היה שטנקי הלגיון הירדני ואו הצבא העיראקי, יבתרו את המדינה לשניים באזור המותניים הצרים שבאזור טול כרם נתניה, מותניים שרוחבם היה 14 ק"מ בלבד! (כרבע שעת נסיעה רציפה של טנק). ההשתלטות על שטחי יהודה ושומרון, ובעיקר בקעת הירדן, נטעה בנו את האמונה באותם ימים שסוף סוף מדינת ישראל תיהנה מעומק אסטרטגי, ולא פחות חשוב מכך, מגבולות בני הגנה.

חרף מצב משופר זה, בצה"ל עדיין חששו בעיקר ממה שעלול להתרחש בחזית המזרחית ומיכולותיהן של דיוויזיות השריון העיראקיות. לאחר שסדאם חוסיין חתם על הסכם עם שלטונות גרמניה לאספקת כאלף מובילי טנקים, גורמי הביטחון בישראל הבינו היטב את המסר, והחלה היערכות מואצת למתן מענה לתרחיש שלפיו אלפי טנקים עיראקיים ישונעו דרך ירדן אל גבולנו המזרחי. בצה"ל הוקמו מפקדות ויחידות ייעודיות, ובוצעו אין-ספור תרגילי "איגוף אנכי", שכל תכליתם הייתה לתרגל את עצירת הכוחות העיראקיים ביום פקודה, עוד כשהם מצויים בדרכם/נסיעתם על כביש האייצ'ים במדבר הירדני.

כשפרצה מלחמת המפרץ (1991) ורבים מאזרחי ישראל הגיבו לירי טילי הסקאד מעיראק באופן מביש למדי, או אז החלה קריסתה המהירה של תזת העומק האסטרטגי והגבולות בני ההגנה – הדבר נקלט כמובן היטב בראש ובראשונה מעברו השני של המתרס, קרי אצל אויבנו. בחיזבאללה מיהרו להבין שלא כוחות הקרקע אלא דווקא נשק רקטי תלול מסלול, יהווה איום אמתי וקשה להכלה מצד מדינת ישראל, אם כי חשוב להדגיש שוב ושוב שלא מדובר באיום קיומי. ברצועת עזה מיהרו ארגוני הטרור לדורותיהם להחרות להחזיק אחרי החיזבאללה. בעידן הרשתות החברתיות/אינטרנט, גם טכנולוגיות לייצור עצמי של רקטות הנן זמינות ונגישות לכל דורש, ואכן כזכור לכול, במהלך מבצע "צוק איתן" נכנס גוש דן כולו לטווח הרקטות שנורו מרצועת עזה.

כך ולנוכח הצטיידותם המאסיבית של אויבנו בנשק רקטי/טילי, הלכה וגוועה בשני העשורים האחרונים תזת העומק האסטרטגי, ונחיצותם של מרחבים טריטוריאליים שישמשו כשטחי מגע והריגה, בטרם יעלה בידי האויב להגיע לערינו וליישובינו. במדינת ישראל בחרו להתמודד עם מצב חדש זה על ידי השקעת משאבי עתק (בסיוע אמריקני ישיר) בתחום המיגון/התגוננות. לא תהא זו הגזמה לומר שאין עוד מדינה בעולם שלרשותה עומדת מערכת הגנה רב-שכבתית כל כך מתקדמת כנגד איומים רקטיים/טיליים. עם זאת, יש גם לומר שאין עוד שום מדינה בעולם, הניצבת מול ארסנל איומי שכזה בכל רגע נתון. באשר ליכולות ההתקפיות של צה"ל, שנועדו לצמצם ככל האפשר את היקף הירי הרקטי/טילי לעברנו – תחום זה מן הסתם מסווג ואינו נגיש לציבור, ועל כן גם נבצר מאתנו לעסוק בו כאן.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

15 תגובות

  1. כתבה ניפלאה , תחושות מופלאות של אותם ימים ישראל מתחדשת ומחזקת .. רקע מעולה הממחיש את הצורך האסטרטגי שניחפה עלינו , למרות הבדלנות במזרח התיכון כנגד הצורך להתמזגות

  2. עומק אסטרטגי נחוץ גם כדי למנוע השתלטות פיזית שתכריע המערכה

    1. עדי, אין היום כבעבר צבאות אויב עם מסות שריון שעלולים להבקיע ולהכריע, פשוט אין. חדירות של ארגוני טרור יכולות להטריד, אך בשום פנים לא לגרום להכרעה

  3. האם מישהו משלה את עצמו ש"ההרתעה" תמנע מאירגוני טרור להשתמש בנשק להשמדה המונית כנגד ישראל?
    כהנשאל אחד ממנהיגי החמאס האם במקרהבבו לחמאס יהיה נשק אטומי הוא ישתמש בו כנגד ישראל ההוא לא היסס לשניה והשיב ש"נשק נועד כדי שיעשוו בו שימוש"…

    1. מרדכי, עובדתית הוכח משנת 45 ועד היום שנשק גרעיני בפועל הוא בעצם משכין שלום, משום שמי שישתמש בו יושמד גם כן ולכן בכל עימות שבו לצדדים היה נשק גרעיני, הצדדים נזהרו שהעימות ביניהם ישמר על אש נמוכה (ראה לדוגמה את הקרבות בין הודו ופקיסטן. לגבי אירגוני הטרור פה דינם זה. אמרו לא אמרו, לעולם לא ישתמשו בנשק השמדה המונית מאותה סיבה ובכלל, אם ימצא בידיהם כזה, מדינת ישראל תכנס פנימה (רצועה או לבנון) להשמדתו)

      1. אתה טועה. נשק להשמדה המונית הוא אב"כ. כולל גם ביולוגי וכימי. הערבים כבר השתמשו בנשק להשמדה המונית בסוריה, עיראק ותימן. נשק אטומי כולל גם "פצצות מלוכלכות" וגם נשק גרעיני טקטי. אל תיפול למלכודת האינטלקטואלית שנשק גרעיני מהווה "גורם לשלום" כפי שכתבת.
        חוץ מזה עומק אסטרטגי נחוץ עוד יותר בעידן הנשק הבליסטי כמרכיב של מעטפת הגנה על מדינה קטנה כישראל. לא נכון לחשוב שעניין העומק האסטרטגי מת – כפי שאתה כותב.

  4. התאוריה הזו סותרת את מסע ההפחדה של ראש הממשלה וחבורתו, למעשה שומטת את הבסיס לחרדת האושוויץ , אנא יפנה?

  5. זו כתבה מענינת וכתובה היטב. לדעתי הסיכונים הממשיים ביותר שעומדים מול ישראל הם מבפנים: חוסר היכולת להגיע לקונצנזוס לגבי העתיד התרבותי והמדיני של ישראל. זה מאד בולט לאדם כמוני שאינו גר בישראל ומבקר מדי פעם.

  6. תמר אומנם המאמר לא עסק בסכנות לישראל אלא בעומק האסטרטגי שהפך עם הזמן לשולי, אך לצערי אני מסכים בהחלט להערתך שהסיכון הממשי לנו, הוא מבפנים מתוכנו ויש שיודעים ללבות אותו לצרכיהם האישיים

  7. לדעתי נדרש עומק איסטרטגי מסוים כדי להקטין את הסיכון לפלישה נקודתית של כוחות גרילה למטרת נקודה, כמו האיום של חיזבאללה לכיבוש חלק מהגליל העליון. אך אין ספק שהאיום הרקטי והטילי מעמידים בספק את הדרישה לעומק אסטרטגי גדול מאחר והסיכון מפלישה משוריינת מאסיבית פחת עם השנים. נראה שהדרישה להמשיך ולתפוס שטחים נרחבים כמו עמק הירדן, מקורה יותר באידיאולוגיה פוליטית מאשר באסטרטגיה ולכן אינה יורדת מסדר היום.

    1. עמיר בכללי מסכים איתך. כיום אין גייסות אוייב בשום גזרה שיכולים כבעבר לאיים בהבקעה שעלולה להכריע חזית מסויימת. לגבי הרצועה והחיזבאללה, נושא המאמר (קרי עומק אסטרטגי) ממילא אינו רלוואנטי בשל היותנו צמודים זה לזה. מאידאך מצידם הסיכון הוא בביצוע חדירה נקודתית/פעולת טרור שעלולה להכאיב אך בוודאי שלא להכריע מאום

  8. אויבנו מתחמשים ומתכוננים להשמידנו.עלינו להיתכונן "למיקרה הכל 360 מעלות."אסור להירדם ולהיכנס לתרדמת קיבעון חרשת ואובדן דרך.הבעיה היא בתוכנו.המנהיגות אינה מתפקדת.יש הבדלי אינטרסים.אם לא ניתעשת נוכרע בפיתאומיות.ואז יהיה מאוחר.

  9. צריך עומק
    אחרת תנועה של 50 טנקים בתוך שעה משנה את ההיסטוריה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

כדורגל

הצמד המבטיח

תולים תקוות בנבחרת לקראת מוקדמות היורו 2024

מסך בתערוכה

אקדמיה במיטבה

רשמים מביקור בתערוכת התיירות הגדולה בעולם

תמונה של אילון

הכיפוף השובר

האם יש דרך לצאת מהמשבר העמוק שאליו נקלענו?