לפנות בוקר של יום חמישי (27/4/17), שוב תקף חיל האוויר מצבורים של אמצעי לחימה (ככל הנראה רקטות/טילים) במרחב שדה התעופה הבין-לאומי של דמשק. אמצעי הלחימה הללו אמורים היו להימסר לידי החיזבאללה – לכוחות הלוחמים בסוריה או לארגון בלבנון.
בטרם ארחיב מעט בנושא, אבקש לבחון בקצרה את שהשתנה בסוריה בשנתיים האחרונות. בחודש ספטמבר 2015 הגיעו מטוסי תקיפה רוסיים לש"ת לטקייה בסוריה, ובתוך זמן קצר החלו ליטול חלק פעיל ומשמעותי בלחימה. אחר כך התבשרנו על הצבת סוללות רוסיות של טילי נ"מ ארוכי טווח מסוג 300 SA ו-400 SA.
במהלך חודש נובמבר 2016 הגיעה לאזור בקול תרועה גדולה, נושאת המטוסים הרוסית "קוזניצוב" שעד מהרה התגלתה כמוגבלת טכנית ומבצעית כאחד, ושניים ממטוסיה אף התרסקו על סיפונה. באותם ימים ציירו מביני דבר תמונה עגומה למדי, כותרות העיתונים בישרו שחורות: "התיאום עם רוסיה ייחלש", "הטילים הרוסיים מכסים את המרחב האווירי הישראלי עד תל אביב", "חיל האוויר יתקשה מעתה להמשיך לפעול בסוריה", "שינוי במאזן הכוחות האזורי" ועוד כהנה וכהנה.
דווקא בשל כותרות אלו, כתבתי באותם ימים מאמר שבו הבעתי דעה מנוגדת לחלוטין, ולפיה המעורבות הרוסית בסוריה תהיה מבחינתנו דווקא חיובית, זאת משום שהרוסים אינם יודעים מעורבות סמלית או חלקית מה היא, ומעתה הם אלו שיקבעו והם אלו שינהלו את כל מהלכי הלחימה בסוריה, ובכך יהוו גורם מגביל וממתן הן לאיראנים והן לכוחות החיזבאללה המוצבים על אדמת סוריה. חלפה לה חצי שנה ובשבוע שעבר כבר התייחס לראשונה לנושא גורם צבאי בכיר בצה"ל ולמעשה אישר, כי ההגמוניה האיראנית בסוריה התחלפה בהגמוניה רוסית.
ובאשר לתקיפות האוויריות, כל בר דעת יודע ששני שדות התעופה של דמשק, הצבאי וזה הבין-לאומי, ואף שדות תעופה נוספים צפוניים יותר, נמצאים תחת מאמץ איסוף מודיעיני ישראלי רחב היקף. מאמץ זה כולל אמצעי "חוזי" ויזואליים, מודיעין אלינטי (אלקטרוני) ומודיעין קומינטי (תקשורתי). הלילות כבר אינם מעניקים, כבעבר, מחסה כל שהוא לפעילות הסורית-איראנית של העברת אמצעי לחימה לחיזבאללה. גם אמצעי האיסוף הצה"ליים וגם פלטפורמות הנשיאה והשיגור של החימוש המדויק בחיל האוויר, מסוגלים כיום להפוך את הלילה ליום, ולראיה – התקיפות כולן נערכו דווקא בשעות הלילה, גם משום שהדבר מסייע (במידה קטנה אמנם) לשמר איזו שהיא עמימות באשר לתוקף, וגם מצמצם את סיכויי הפגיעה באזרחים.
אם כן, לא מטוסי הקרב הרוסיים ואף לא טילי הנ"מ ארוכי הטווח, לא הרתיעו את מקבלי ההחלטות בישראל, מה גם שבמשרד הביטחון יושב עתה מי שיודע טוב מכולם, שהרוסים מעריכים דווקא נחישות וכוח, ועל כן גם הפעם תגובתם לתקיפה הייתה רפה כאילו לצאת כדי חובה.
על כן רצף התקיפות בסוריה נמשך כבעבר, ואין שום חשיבות לשאלה האם מטוסי חיל האוויר חדרו למרחב האווירי הסורי, או ששיגרו נשק מונחה/מדויק ארוך טווח מתוך גבולות מדינת ישראל. בריטואל קבוע לאחר כל תקיפה ותקיפה, מאיימים גורמים סוריים רשמיים באומרם כי זו הפעם האחרונה שהם מבליגים, וכי אם יותקפו שוב יגיבו בחומרה. בשל המצב המורכב והמסובך שבו נמצא ממילא המשטר הסורי, סביר להניח שאם אכן ייעשה בעתיד איזה שהוא ניסיון תגובה, סביר שהוא לא יתבצע ישירות על ידי חיילים סורים אלא על ידי ארגון הכפוף/שותף להם, ותגובה זו תהיה מוגבלת ותתבצע ככל הנראה לאורך הגדר.
ניתן בהחלט לומר שהכלבים נובחים והשיירה עוברת, ושיירות הנשק לחיזבאללה ממשיכות להיות מותקפות כבעבר, חרף "ההגמוניה" הרוסית בסוריה, אם כי ברי לכול שחלקן אכן מצליחות להגיע ליעדן.
14 תגובות
המצב בסוריה אם לומר את האמת עלול להידרדר לכאוס כלל הזירה ללא התראה.אני מקווה שנהיה דרוכים להגיב במלוא העוצמה. לא ממליץ לעצום עיניים או לאטום אוזניים לשניה.שאננות ויהירות ובטחון עצמי רב מדי עלול לגרום להיתלקחות כללית .
אם הרוסים היו נתקלים אתנו ויורים ע מטוסינו היינו מתקפלים. העובדה שהרוסים לא מונעים מאיתנו לפגוע בבני בריתם איננה סתמית. יש כאן סיבה שצריך להסביר. ממתינים לפרשנות המלאה.
צבי, יתכן והיינו מתקפלים כדבריך, אך נזכרתי במלחמת ההתשה בדרום שבה טייסות מטוסי קרב סובייטיות הגנו על שדות התעופה במצרים. בפעם הראשונה שמטוס סובייטי תקף מטוס סקייהוק שלנו מעל אדמת מצרים, תמרנו אותם למארב עם הטובים שבטייסינו באותם ימים, ובקרב אוויר שהתפתח הופלו 5 מטוסי מיג 21 שהוטסו ע"י טייסים סובייטיים. רוצה לומר שאל לנו להיות נחרצים בהערכות כי גם ההפך הגמור מהערכתך כבר קרה כאמור גם כן
יונתן מסכים איך אם כי שוב לדעתי וכפי שצפיתי בזמנו, הנוכחות הרוסית דווקא ממתנת ומכניסה יציבות כל שהיא. לגבי שאננות ויהירות, לא יכול לא לחתום על זה, במיוחד שהנני בוגר מלחמת יום כיפור
אין ספק שהניתוח והדברים, משקפים את המציאות נכוחה, כך שאני אישית, רגוע.
לא יותר פשוט, ויותר מדוייק?
הפלת מטוס מטען איראני (שעשוי להיות אזרחי לחלוטין) תהווה עילה לאיראנים לנקמה בישראל ואף באופן גלוי כאקט שיכל להתקבל בעולם כסוג של מוצדק… אסור לתת להם את הקלף הזה, יש כרגע סוג של "משחק" בו יש שחקנים שכל אחד מהם יודע את מקומו ותפקידו, גם ככה זה די רעוע כשלעצמו, פעולה שכזאת תטרוף את הקלפים ובמחיר שלמעלות מול תועלת זו תהייה טעות או לכל הפחות הימור מאוד מאוד מסוכן…. דעתי הצנועה….
אבל צריך לזכור. הפתעות יכולות תמיד לקרות.
הכל נכון ומדויק אלא שיש תמיד לקחת בחשבון שה"שגרה" בזירה שלנו מאוד שבירה, יש יותר מדי משתנים במשוואה הזאת שגורמים להכל להיות די רעוע….החטאה ופגיעה בריכוז אוכלוסיה, שיגור טק"ק גם אם בודד אך עדיין משהו שמוגדר כטק"ק (ע"ע s.s 21) ולא טיל נ.מ גדול ומיושן לעבר רמה"ג או צפון המדינה שסביר כי ייורט, אבל עדיין….ובפרט כתגובה לתקיפה שישראל לא תודיע גם אם בחצי פה שהיא האחראית לה…. כל אירוע שכזה עלול להפר את המשוואה של אותה "שגרה"….
"שגרה בעייתית"
לבני, אין ויכוח, בתחום הזה מסוכן לקחת הימור, ובשכונה שלו זה בוודאי ובוודאי יכול להתהפך בתוך דקות. הנחתי היא שעם הסיבוך שבו נמצא אסד ממילא ובהנחה שתגובה כזו תצטרך לעבור גם אישור רוסי, סביר שתגובה מהותית אכן לא תצא לפועל (כמובן באם רמת הפעילות הישראלית לא תחרוג מרמתן של התקיפות האחרונות), אך שוב, הכל שביר ונפיץ בשכונתינו
חיים הם עושים שימוד במטוסים אזרחיים לצד מטוסי תובלה צבאיים והפלת מטוס זר מעל טריטוריה זרה, זה מתכון כמעט בטוח להכרזת מלחמה
מבחינת הסורים הם רואים בהתקפות הישראליות פגיעה בריבונות ומבחינתם זה אכן כך. אם בעתיד הם יתחזקו הם ינקמו. אם הם יחלשו ההם יעשו נקמת יאוש.הם ינקמו חזק ולא רק משהו שולי בגדר. לא באתי להגיד שלא צריך או כן צריך להפציץ את היעדים שהפצצנו.
ב. מבקש להזכירך כי לא מותקפות מטרות סוריות ובוודאי שלא ערכיות, אלא חימוש (מרביתו איראני) המיועד ומשונע לחיזבאלה, כך שהפגיעה היא בעיקר בכבוד ופה ושם בחדירה לטריטוריה שעוד נותרה בשליטת אסד, ולכן במצבו הקשה ממילא בסוריה, "נקמת יאוש" זו הגדרה מרחיקת לכת
רוסיה מספקת לסוריה שמספקת לחיזבלה וישראל מפציצה וכל זה ליד נציגות רוסית כאשר אירן שנתמכת על ידי רוסיה ….. איפה ההסבר האמיתי?