מקלטים לא בונים בדיבורים

מצב הגנת העורף כפי שעולה מדו"ח מבקר המדינה
צילום: Drork wikimedia commons

בימים אלו, כאשר חיל הים האמריקני משגר טילים אל עבר שדה תעופה בשליטת כוחות אסאד, וישראל מפציצה שיירה שהובילה, כנראה, ציוד צבאי ללבנון עבור חיזבאללה, בימים שהרטוריקה והאיומים הולכים ומתגברים, אני קורא את דו"ח מבקר המדינה על "ההיערכות להגנת העורף מפני טילים ורקטות" (פורסם בדצמבר 2016) ולא מאמין.

עשר שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה, שנתיים וארבעה חודשים אחרי "צוק איתן", ועדיין לכ-2.5 מיליון תושבים במדינת ישראל אין מיגון. אין זה סוד שחיזבאללה הצטייד בעשרות אלפי טילים ורקטות, ובטילים לטווח רחוק יותר. ולכן במקרה של סיבוב נוסף, הפגיעות עלולות להיות קשות יותר. לאמִתו של דבר המצב גרוע אף יותר, שכן מהדו"ח עולה כי 16% מהמקלטים הציבוריים אינם כשירים כלל ו-33% "נמצאים ברמת כשירות נמוכה". הסגנון המאופק והמנומס של מבקר המדינה איננו מסביר מה פירוש "כשירות נמוכה". האם המקלטים האלה מוצפים במי ביוב? או אולי אין בהם ברז מים או שירותים?

חוסר המיגון חמור במיוחד דווקא באזור גבול הצפון. ל-32% מתושבי היישובים הנמצאים בטווח של 15 קילומטר מגבול הצפון (קריית שמונה, צפת, מעלות, נהריה) אין מיגון כלל. ו-20% מהמקלטים "נמצאים ברמת כשירות נמוכה". נתונים אלו מדאיגים מאוד לאור התחזית שפרסם צה"ל, כי במקרה של עימות בצפון יש צפי לעשרות אלפי טילים ורקטות שישוגרו לעבר היישובים הללו.

מערכת ההתרעה, שתפקידה להזהיר את התושבים מפני התקפת טילים, לוקה בחסר. מערכות ההתרעה צפויות שלא לגלות חלק ניכר מן הרקטות לטווח קצר שעלולות להיות משוגרות לעבר יישובי הצפון. בשל עובדה זו, בזמן מלחמת לבנון השנייה, נשארו רבים מתושבי הצפון במקלטים בצפיפות ובתנאים קשים, במשך ימים ולילות רבים. אני שואל אתכם, הקוראים, האם התרעה של דקה אחת תספיק לכם כדי להגיע למקלט? עוד עולה מן הדו"ח שחסרים עשרות צופרים ביישובים רבים ובהם חיפה, אשקלון, תל אביב וחולון.

הדבר המדהים ביותר בדו"ח המבקר הוא האדישות והזלזול של הדרג המדיני בנושא הגנת העורף, בייחוד לאור הכרזותיו החוזרות ונשנות של ראש הממשלה על כך שההגנה על שלום אזרחי המדינה היא בעיניו משימתה החשובה ביותר של הממשלה.

במאי 2013 הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו להקצות 60 מיליון ש"ח לשדרוג מערך ההתרעה – ההנחיה לא קוימה. בשנת 2014 החליטה הממשלה שיש להכין תכנית לחלוקת הסמכויות במצבי חירום בין משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים – לפי ממצאי המבקר זה עדיין לא קרה.

לפני שלוש שנים החליטה הממשלה על תכנית "מלון אורחים" לפינוי המוני של אוכלוסייה אזרחית בשל סיכון המאיים עליה, וקליטתה במקומות מוסדרים מראש. התכנית עדיין איננה ניתנת לביצוע. הדברים אמורים גם ובמיוחד לגבי תושבי היישובים הסמוכים לגבול הצפון ולאלו בעוטף עזה, ולא התקיימו אפילו דיונים בדבר ההגנה על תושבי יישובי הצפון.

לממשלה יש ועדת שרים מיוחדת "למוכנות הזירה האזרחית", הוועדה התכנסה רק פעמיים מאז יוני 2014, כלומר מאז צוק איתן.

אם הטיפול שמקבל נושא ההגנה על העורף הוא כפי שחשף מבקר המדינה, אפשר ללמוד מכך מה מידת הרצינות ותשומת הלב שמקדיש ראש הממשלה לנושאים אחרים "פחות חשובים" בעיניו, כמו, לדוגמה המצב הכלכלי ביישובי הגליל. מדוע התכנית לפיתוח הגליל, ושימוש בתקציב בסך 15 מיליארד ש"ח אינם מתבצעים, על אף ההחלטה החגיגית של הממשלה? איך הרפורמות שמקדם שר החקלאות הורסות את הפרנסה של מושבי הגליל? ומה התייחסותו של ראש הממשלה למצבם של מערכת החינוך, שירותי הרווחה, ושירותי הבריאות?

אין די בכך שראש הממשלה יודע לדבר יפה, צריך גם לדעת לבצע. בנאומים ובהחלטות אי אפשר לעצור פגזים וטילים. בשביל להגן על התושבים ביישובי הגליל ובעוטף עזה צריך מקלטים, ומקלטים בונים מבטון לא בדיבורים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?