ללא אגרוף הפלדה והאש

במטכ"ל החדש חסרים שריונרים
טנק מרכבה צילום:Michael Mass Yad la Shiryon Museum de.wikipedia.org

המטכ"ל החדש והמיועד, כפי שהוצג בעצם הימים האלה, חסר את האוריינטציה ההתקפית ואת הרצון להכריע ולנצח. מבנה המטה הכללי חייב להתבסס על יכולות שיידרשו בשעת משבר ומהומה. המטה הכללי חייב להיות מסוגל לתת מענה לכל סוגי המשברים, בכל הגזרות והחזיתות, כמו מלחמה כוללת, תקיפות של צבאות מדינות שכנות, מלחמות עם מיליציות חמאס, חזבאללה, דאע"ש ודומיהם, מתקפות טילים. וגם לתסריטים כגון סכינאות, חבלות, התקוממות וכן הלאה. הכול אפשרי.

האיומים רבים, מסוכנים והרי גורל. מנהרות, בכל הגזרות. חזיתות פוטנציאליות באוויר, בים וכמובן ביבשה. תקיפה באמצעות טילים ורקטות, תנועה ואש, באמצעות כלים רכים או כבדים והפתעות ששומרים אויבינו, כולל חסימות צירים חיוניים שעלולות להפריע לגיוס.

הכוח ההתקפי האפקטיבי ביותר שעשוי להשיג ניצחון מוחץ, תוך שימוש בתמרון מהיר, אש והלם, הוא השריון. בהרכביו השונים הוא יכול לאפשר פריצה מהירה, עם חי"ר מסייע או בלעדיו. מובן שבשטח בנוי יש קשיים רבים וסכנות, אבל ניתן ללמוד להתגבר על כך במאמץ ובחוכמה.

כבר במלחמת העולם הראשונה הפך השריון למלכת הקרב, וכך עד היום. סביב השריון בונים את הרעיון המבצעי. הופתעתי לראות שדווקא במקום החשוב ביותר, במרכז העצבים של צה"ל – המטכ"ל – נדחק השריון לאחור. החיל נתפס כפחות חיוני, פחות רלוונטי ולכאורה מיושן וחסר חשיבות.

אבל אי אפשר להשיג ניצחון מוחץ והכרעה ללא עלייה על השטח עם זחלי שריון, תמרון עמוק לתוך שטחו של האויב בעזרת חי"ר המסייע ומגן מקרוב על הטנקים ולבסוף הצבת הדגל. לשריון יש מורשת קרב: הבקעה, הכרעה וניצחון, תוך כדי הטלת מורא ופחד והשמדת האויב, אפילו תוך דריסתו. השריון היום גם עונה על צורכי פינוי וחילוץ.

לכן הופתעתי שמפקדיו אינם חלק מהמטכ"ל החדש. האם אין ביניהם בעלי כישרון מספק? מפקדי השריון חונכו לתקוף, לפרוץ ולהשיג ניצחון בכל מחיר. חשוב שמפקדי החיל הבכירים ישבו ליד שולחן מקבלי ההחלטות הצבאיות החשובות ביותר ויביאו לידי ביטוי את כל מה שהשריון יודע לעשות. מפקדי השריון חונכו לנוע בראש הכוחות המסתערים ולהיות בחוד החנית. יש לכך קבלות. אלופים בעלי רקע שריונאי חיוניים במטכ"ל.

השריון נוע, נוע, סוף.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

17 תגובות

  1. היום צה"ל עוסק בדברים צדדיים כמו מנהרות ויותר הגנה. כך לא מכריעים.

  2. מצטרף לדעתך על חיוניות ייצוג השריון במטכ"ל.
    אולם מאמרך עוסק בעיקר במלחמות קודמות.
    הכח ההתקפי המהיר והאפקטיבי הוא חיל האוויר כולל טייסות הקוברה לא השריון.
    האיומים על ישראל אינם ברמה שווה.
    אין כיום איום אסטרטגי של פלישה לשטח ישראל.
    כיום האיום העיקרי הוא היברידי.
    לכך יש להכין יחידות עם מבנה אחר כאשר השריון הוא רק חלק, ולא דווקא עיקרי, בהן.
    צוואר הבקבוק של צה"ל, ושל החברה הישראלית, הוא חיי חיילים.
    לכן צריך להעדיף פתרון של "אש מנגד" כך ינצלו חיי חיילים. כך אפשר להכריע מלחמות, כך אפשר להשיג הרתעה וזה מה שקורה למעשה היום.
    נוע נוע – סוף זה סיפור מהעבר. נדיר מאד שיחזור גם בעתיד.

  3. איך אנשים אחרי 40 ו50 שנים עדיין כל כך לויאלים לחיל ולגדוד שבו שירתו. מאז לא עשו כלום בחיים?

  4. טוב שיש כאלה שדואגים להעביר מידע לגואות דלט מכירים מה היה ןמה צריך ללמוד מזה

  5. צודק מאד יונה.דבריך (המתונים!) הם כצוואתו הציבורית של תא"ל אורי בן ארי האגדי.

  6. קצינים בכירים במטה צריכים להיות מכל המקצועות והחילות. בצמרת צריכים להיות בעלי ראיה כוללת וחכמים, ולא משנה מאיזה חייל. הטובים שבטובים. בחירה אישית ולא סקטוריאלית.

  7. צודק יונה טל שעדין צריך את אנשי השיריון סביב שולחן המטה הכללי .למרות שחלק מאלה המקודמים עברו דרך אוגדות אך לא הובילו מסה של כוחות בלחימה .נכון שאמצעי לחימה ודרכי לחימה השתנו אך ראינו את מקומם שלמפקדי השיריון בצוק איתן או בביטחון השוטף כיום לאורך רמת הגולן וגבול הלבנון.

  8. כולם השתגעו כולל המנהיגים ומייחסים חשיבות לא הגיונית למנהרות. ממתי גורל של מלחמה נקבע על ידי מנהרות עלובות? רק כוח מחץ, תנופה, אש וכדומה מכריעים מערכות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דו כיווני

לא לפחד מהפחד

היכרות עם מנגנון הדיסוננס הקוגניטיבי תוביל לצמיחה

דילוג לתוכן