"שיח אטד"

המבצע שלא יצא לפועל והסתיים באסון צאלים ב'
תמונה של שמעון
תא"ל מיל' שמעון חפץ

הרעיון למבצע "שיח אטד" נבע מתוצאות מלחמת המפרץ הראשונה: ישראל לא הצליחה למנוע ירי ממערב עיראק לעבר שטחה, ויכולת ההרתעה שלה נפגעה. כמו כן סאדם חוסיין המשיך להשתלח בישראל, אף שלא הייתה חלק מהקואליציה בהובלת ארה"ב, ולאיים עליה.

הרעיון למבצע הוצג תחילה לשר הביטחון ארנס, והלה אישר עקרונית את המשך התכנון המבצעי, אלא שביוני 92' סיים ארנס את תפקידו, והנושא בכללותו הוצג לראש הממשלה ושר הביטחון רבין, והוא זה שאישר את התכנית עד לבשלותו של תרגיל המודל בצאלים.

ב-5 בנובמבר 92', תחת מעטה סודיות, התבצע עם שחר תרגיל המודל המבצעי בצאלים (בשטח סגור לכול) על ידי הכוח המיוחד שנבנה למשימה מסיירת מטכ"ל. הכוונה הייתה לפגוע באישיות מרכזית, נשיא עיראק, באזור אחד האגמים שבו נהג לשחות עם חוג מקורביו. בשטח האימונים בצאלים נכחו הרמטכ"ל ברק, סגן הרמטכ"ל שחק, ראש אמ"ן אורי שגיא ואחרים.

באותו בוקר ארור באוקטובר, השכמתי קום כהרגלי ופתחתי את הלשכה בתל-אביב. ניצלתי את פרק הזמן השקט הזה כדי לעבור על החומר המודיעיני והאג"מי, על מנת לעדכן את הקברניט – ראש הממשלה ושר הביטחון רבין. ב-07:30 קיבלתי דיווח ראשוני על תאונת האימונים בצאלים בתרגיל המודל.

כשרבין הגיע לחדרו, מסרתי לו את הידיעה המצערת על נפגעים בתרגיל. רבין היה נסער מאוד וביקש שאדאג שהרמטכ"ל ידווח לו מהשטח ושבהמשך גם יגיע ללשכתו. במקביל, בשל הגעת הנפגעים, מי בפינוי מוסק ומי בפינוי יבשתי באמבולנס, אמרתי לרבין כי יש להיערך מיד ולהחליט מה מודיעים לציבור, מה אומרים להורים, משום שאין זה אירוע שניתן להסתירו, שכן מקורות ההדלפה לתקשורת הם העובדים בבתי החולים המדווחים בזמן אמת על הגעת חיילים, אם מתרגיל ואם מפעילות מבצעית.

רבין ביקש שאכניס לחדר את יועץ התקשורת עודד בן עמי על מנת לשתפו ועל מנת להיערך למתקפה התקשורתית. עודד, שכבר קיבל פניות מחלק מהכתבים, דיווח לרבין כי הצנזור הראשי יצחק שני סגר את המידע לתקשורת על פי הנחיית הרמטכ"ל. אך הידיעות מבית החולים סורוקה לא פסקו מלהגיע.

הרמטכ"ל ברק נכנס לקריה ללא ברק בעיניו. היה זה ברק אחר, הוא עדכן את רבין בפרטים הראשוניים שאותם אסף בשטח. השיקול להטלת הצנזורה מנקודת מבטו היה שלא תיחשף מהות המתווה המבצעי, שכן בראייתו עוד אפשר יהיה להוציאו לפועל בהמשך. ברק סבר כך בשל מספרם המצומצם של שותפי הסוד, כולל הצנזור הראשי, שידעו מה הייתה מטרת התרגיל. הוא רצה לטשטש ולערפל את המהות, את התכלית ואת המציאות של מי שהיה בשטח. ברק עדכן את רבין בכל סדרת הפעולות שנקט כדי להסתיר את המידע מפני התקשורת ובבית החולים. מיד לאחר מכן, כ-5 שעות אחרי ההתרחשות בשטח, יצא ברק לפגישה עם התקשורת ועם הכתבים הצבאיים, ולאחר מכן עם ועדת העורכים, כמי שאחראים במערכות העיתונים על פרסום הידיעות.

טרם ביצוע התרגיל מינה ברק פרויקטור למבצע שלא בהיררכיה הפיקודית הרגילה, האלוף עמירם לוין. מינוי זה יצר בעייתיות – מי מפקד על המבצע? באורח טבעי ראש אמ"ן אורי שגיא היה מפקדו הישיר של מפקד היחידה.

באסון נהרגו 5 לוחמי סיירת מטכ"ל. מתוקף תפקידי הייתי בקשר עם משפחות החללים. סמי, אביו של ערן וכסלבאום ז"ל, פנה לשר הביטחון בבקשה לחקוק על המצבה, בנוסף לשמות ההורים, גם את שמות אחיו ואחיותיו של ערן, אולם בשל אחידות נוסח המצבה שנקבע בשנת 1949, הדבר לא היה מקובל, והפך להיות מוקד למאבק. לאור התקדים החריג של יוסי גינוסר ז"ל מראשי השב"כ, שביקש להוסיף את התאריך הלועזי על מצבת בנו שנפל, ובפנייתו לבג"ץ זכה, הצעתי לסמי וכסלבאום שיפנה גם הוא לבג"ץ.

סמי וכסלבאום אכן זכה. בהחלטת השופטים נאמר כי ניתן לחקוק 48 מילים בשתי שורות באבן נפרדת. במסגרת המגבלות האלה יכולות כיום משפחות חללי צה"ל להנציח את יקיריהם בנוסף למידע בכרית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

15 תגובות

  1. חשוב מאד. הרבה מאוד אנשים כיום כלל לא שמעו על אסון צאלים וכל מה שקשור אליו.

    1. ב- 5 בנובמבר 1992, בשעה 6 בבוקר, בבאלי"ש (בסיס צאלים)נערך תרגיל הדמיה למבצע שנועד לחסל את סדאם חוסיין. זו הייתה אמורה להיות פעולת גומלין על התקפת הטילים שסדאם שיגר לישראל כשנה וחצי מקודם במהלך מבצע "סופה במדבר" שניהלו האמריקאים במטרה לסלק את העיראקים מכוויית.
      הרמט"ל היה אהוד ברק. ראש אמ"ן היה אלוף אורי שגיא. מפקד סיירת מטכ"ל היה סא"ל דורון אביטל. ברק הוציא הנחייה לסיירת מטכ"ל להכין מבצע לחיסול סדאם. ראש אמ"ן והפקוד שלו סא"ל אביטל התנגדו להנחייה ומשכו זמן. ברק התכעס ומינה את עמירם לוין להיות "הפרוייקטור של המבצע. לוין בחר ברס"ן דורון קמפל לפקד על המבצע וכך נוצר עימות אדיר בין שגיא ואביטל צמצד אחד לבין לוין וקמפל מצד שני. העימות הזה חיבל בהכנות למבצע וגם בתקינות התנהלות ההכנות אליו. בעת ביצוע התרגיל שהביא למותם של חמשת החיילים שרר בלגן בשטח. צוות היורים של טיל התמוז היה אמור לדמות שיגור טיל יבש" במקום זה שוגר טיל "רטוב" שפגע בקבוצת החיילים שביימו אויב. זה מקור הטעות שגרמה למות חמשת החיילים.

    2. הכח היורה לא ידע!!! שיש יבש!!! למעט המפקד שלהם.
      רק ביחידה המתכנן והמבצע הוא גם המאשר !!! כן זו לא טעות הוא אישר לעצמו!! איך יתכן שהרשות המתכננת היא גם הרשות המאשרת?? ומי היה ק׳ הבטיחות ? נכון ניחשתם אותו מתכנן, מאשר וגם ק׳ בטיחות !!!
      בתרגיל ירו 2 טילים ובביום האויב היה ״האובייקט סאדם״ במדי חיל האוויר, לא בבגדי זית הרגילים. ונחשו מי נשאר בחיים ??? האם לאחר כל זה היו צריכים לצאת למבצע ?

  2. כלל לא בטוח כי החקירה והממצאים היו כהלכה, בחסות החשאיות של המבצע.

  3. כאשר הסיפור יתפרסם במלואו ויחקר יתבררו כמה דברים לא נעימים – לדעתי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

קלף מנצח

חוק מקומם מונע מאזרחים ותיקים כפל קצבאות

צילום של גדעון

הפתעה שלא הייתה

החלטות שגויות של הדרגים המדיני והצבאי ערב המלחמה