הוראתו הראשונה של שר הביטחון החדש ליברמן לרמטכ"ל, הייתה להשלים את התכניות הקיימות למלחמה ברצועת עזה, ל"תכנית להכרעת חמאס".
37 שנים חלפו מאז שפשטתי את המדים וחדלתי להשתתף בקבוצות הדיון המבצעיות ב"בור" המטכ"לי. אף על פי כן, בטוחני שהמטה הכללי ממשיך לקיים את אותה שגרה – קרי, תכנון וריענון, שוב ושוב, של כל התכניות האופרטיביות, בכל הזירות. ואין לי ספק – תכניות לחימה ברצועת עזה נמנות עמן ואלה הוכנו קודם כניסת שר הביטחון החדש ללשכתו.
בהנחה שמה שיוחס לשר הביטחון בעיתונות מדויק או אז נוצר כאן בלבול בין "תכנית מבצעית" לבין הגדרת "יעדים אסטרטגיים".
"הכרעת חמאס" מחזירה אותנו למלחמת לבנון הראשונה. הייתה זו "מלחמת ברירה", מלחמה עם יעדים אסטרטגיים ברורים ומוגדרים היטב: מערכה צבאית במטרה לסייע לכוחות הנוצריים להשתלט על המדינה הלבנונית, תוך סילוק מפקדת אש"פ וחיל המשלוח הסורי מתחום לבנון.
אין צורך להזכיר מה היו ההישגים האסטרטגיים של ישראל במלחמה זו. נדרשו לנו 28 שנים עד שיצאנו מלבנון והתמקמנו שוב על קו הגבול.
"חמאס" זו תנועה פוליטית הנוהגת כממשלה ונושאת היום באחריות המלאה לניהול "מדינת עזה" (ויש מי בישראל שאף המציא לה שם – 'חמאסטן').
"הכרעת חמאס" איננה, כאמור, יעד אופרטיבי אלא יעד אסטרטגי. אני מקווה ששר הביטחון מבין זאת ואף הגדיר למטה הכללי מה כוונתו ולמה הוא חותר במושג "הכרעה".
היעד האסטרטגי של הכרעת חמאס, כפי שדורש שר הביטחון, יכול להיות:
- כניעת כל כוחות חמאס תוך הנפת דגל לבן;
- כיבוש הרצועה והחזרת השלטון הצבאי של ישראל על שטח הרצועה;
- סילוק הצמרת המדינית של חמאס מן השטח במטרה להעבירו לאחריות הרשות הפלסטינית;
- עריכת בחירות כלליות ברצועה, שבהן לא יותר לתנועת חמאס להשתתף;
- ואולי, קנוניה שתעביר את רצועת עזה לידי המצרים.
אף לא אחת ממטרות אלה – אשר כולן תחייבנה את "הכרעת חמאס" – איננה באחריות התכנון המבצעי של המטה הכללי של צה"ל.
שר הביטחון החדש, על אף כל כישוריו ללמוד מהר ולהיכנס לתפקיד החדש והזר לו, לא "התבשל" ולא צמח בשגרה ובנוהלי העבודה של המטה הכללי. תידרשנה עוד פגישות "מבצעים וגיחות" רבות בלשכת השר עד שהדברים יובנו ויופנמו היטב.
אני מקווה שראש המטה הכללי, ראשי האגפים ומפקד פיקוד הדרום לא יהססו ולא יחששו להסביר ולהבהיר לשר את חלוקת האחריות הברורה שבין הדרג האופרטיבי הצבאי לבין הדרג המדיני-אסטרטגי.
הכרעת חמאס איננה יעד אופרטיבי אלא יעד אסטרטגי. חובת שר הביטחון והקבינט הביטחוני להבין זאת. ורק אז ניתן להנחות את המטה הכללי להכין תכניות אופרטיביות אשר תשרתנה את המטרה המדינית-אסטרטגית.
4 תגובות
ליברמן פתח את הפה
כעת נצטרך כולנו לפרשן למה התכוון בדבריו המתחבאים אך הבוטים על ארה"ב
הארות אחדות:
במלחמת לבנון הראשונה סולק אש"פ מלבנון והחלה יציאת הצבא הסורי משם.
על חמש האפשרויות שצויינו במאמרך יש גם שישית: כתישה באש "מרחוק" של עזה כך שתגמר להם התשוקה לחבל בישראל להרבה זמן.
מצב זה בהחלט עשוי להביא למיגור משטר החמאס שכבר עכשיו מעורר התנגדות רבה לקיומו ברצועה.
ועוד דבר – אם במבצע צוק איתן היו מבצעים בימים 7, 8, 9 את מה שביצעו בימים 47, 48, 49 המבצע לא היה נמשך 51 יום אלא רק 11.
ודבר נוסף – מפקדי צה"ל לא יסבירו לאזרחים הממונים עליהם מה תפקידם וכו' כפי שהאלוף גזית כותב. יש בדבריו כשל לוגי.
על מפקדי צה"ל לבצע בדיוק את הנחיות הדרג המדיני בלי להתעסק בשאלה הסמנטית מה היא אסטרטגיה ומה היא טקטיקה.
על כן אולי דווקא טוב מאד שהפעם ניצב אזרח בראש מערכת הביטחון. ניתן לשער שהערבים יראים עכשיו יותר וההרתעה הישראלית יותר אפקטיבית.
הפרצופים האמיתיים של מדינת ישראל.
לאט לאט חוזר לעצמו וממשיך עם ההשתוללות חסרת הרסן וחסרת התוחלת.