שנים רבות אני עוקב מקרוב אחר האירועים המדיניים שפוקדים אותנו, גם כאזרח מן השורה, אך גם בראייה מקצועית כמי ששירת את המדינה בתפקידים שונים במשך שנים רבות.
התרחשויות דרמטיות אחדות אירעו בתקופה האחרונה במדינה. ראשית, החלטתו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה, להרחיב את ממשלתו תוך צירוף הימין הקיצוני. בבחירתו זו הוא דחה למעשה את המרכז והשמאל הפוליטי; שנית, הקמת קואליציה חדשה על ידי צירוף סיעתו של אביגדור ליברמן "ישראל ביתנו". הסיעה הקטנה שבה חמישה ח"כים בלבד, קיבלה עמדות ותפקידי מפתח ללא כל פרופורציה לגודלה; שלישית, הפניית העורף לגנרל א-סיסי, נשיא מצרים ולמנהיגי ערב ה"מתונים", שביקשו להציע פתרון לסכסוך הפלסטיני ולייעד לישראל תפקיד חשוב בהתמודדות עם התנועות האסלאמיות הקיצוניות; ולבסוף, השתקת בכירי המערכת הצבאית-ביטחונית בישראל. מה שהחל בדבריו יוצאי הדופן של סגן הרמטכ"ל, המשיך בגיבוי האמיץ שנתן שר הביטחון למפקדי צה"ל והסתיים בהתפטרותו של יעלון מסיעת הליכוד ומן הכנסת, כאשר דרכו הפוליטית-ציבורית לוטה בערפל.
אני נזכר בתקופה ששימשתי כראש אמ"ן, ימים שבהם עלה מנחם בגין לשלטון, ימים שבישרו שינוי בכל מה שידענו בעבר על ניהול המדינה. מתוקף תפקידי הופנה מבטי החוצה, אל עבר העולם שסביבנו, ובעיקר אל עבר מדינות ערב. ביקשתי לבדוק את הערכת המודיעין שלנו בנוגע לכלל ההשפעות האפשריות של השינוי המהפכני במערכת השלטון בישראל על המדיניות ועל קבלת ההחלטות במדינות הערביות שסביבנו.
אני נזכר בפרשייה היסטורית זו על רקע השינויים הפוקדים אותנו בימים אלו. למשקיף מן הצד, ובמיוחד לאלו הבוחנים את ישראל מעבר לגבול, האירועים המתרחשים אצלנו משמעותיים מאוד.
לדעתי, על ראש אמ"ן לזמן מיד דיון הערכה דחוף כדי לעקוב, לבחון ולנתח את התגובות בעולם הערבי ובמערכת הבין-לאומית לשינויים שמתחוללים בישראל. לראש אמ"ן יש אחריות לעקוב באופן צמוד אחר המתרחש בזירות השונות. להערכות אמ"ן בעיתוי הנוכחי תיתכן השפעה גורלית ומכרעת על ההחלטות והצעדים שיינקטו על ידי ההנהגה המדינית החדשה של ישראל.
כולי תקווה שראש אמ"ן יוכל להציג את הערכותיו בחופשיות, ללא חשש מן האיום בסתימת פיות, ושהדרג הפוליטי יתייחס להערכות המודיעין שיוצגו בכובד ראש, והן תשמשנה כבסיס לדיוני הקבינט הביטחוני ולהחלטותיו.
4 תגובות
כעת עידן אחר
ואם אצלנו צריך לכתוב על כך מאמר, זה מדאיג.
כדאי להיות יותר חד וברור
לא כך?