"הודו לה' כי טוב"

מסעדת "מא פאו", תל אביב
תמונה של אבי
אבי רוזנטל

יוסי אופק ז"ל היה מסעדן ירושלמי. הוא התחיל ב"מרקייה הקטנה" ואחר כך פתח מקומות שונים שנקראו, איך לא, "המקום ה-X . X היה מספר בסדר כרונולוגי עולה בכל פעם שהמסעדה נדדה ממקום למקום. המסעדה האחרונה שלו הייתה במושב אבן ספיר. היא כבר לא נקראה "המקום ה-X ", היא נקראה "אלמורה". בהדרגה הפך התפריט במסעדות שלו ליותר ויותר הודי, ולא במקרה. כמה חודשים בכל שנה היה יוסי מבלה במקום קטן בדרום הודו. בבדיחות הדעת היה מספר שביהדות ידעו כי הודו הוא מקום טוב – הראיה היא המשפט "הודו לה' כי טוב".

במוצ"ש (13.4.2023) סעדתי עם שלושה צעירים בני משפחתי במסעדת "מא פאו" (MA PAU) בנחלת בנימין 67 בתל אביב. כפי שכתוב בתפריט: "הפירוש המילולי הוא 'אמא לחם'. זהו שיבוש לשוני המחקה את תחילת רכישת השפה אצל פעוטות". התפריט מדבר על  פעוטות בהודו. משום שזו מסעדה הודית.

הודו, המדינה עם האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם (לאחרונה עברה את סין במספר תושביה) היא מדינת ענק שבה יש מטבחים שונים באזורים שונים. במקרה של מא פאו מדובר במטבח של מומביי. את המעט שידעתי על המטבח של מומביי למדתי מהסרט Lunch Box. הסרט מתאר מערכת של חלוקת תיבות אוכל לעובדים בעיר מזווית של אחת המבשלות. המערכת הענקית הזאת נלמדת כסיפור הצלחה יוצא דופן בבתי ספר למנהל עסקים באוניברסיטאות מובילות בעולם. נשים מבשלות בביתן תמורת תשלום ואורזות בתיבות. שליחים אוספים את התיבות ומעבירים אותם לנמענים ספציפיים במקומות עבודה בכל רחבי הכרך הגדול. מרבית השליחים משתמשים בתחבורה ציבורית ובכל זאת תיבות המזון מגיעות ליעדן הנכון ובזמן סביר.

מא פאו היא מסעדה עממית עם מספר קטן של שולחנות בתוכה ומספר לא גדול של שולחנות על המדרחוב. עובדי המטבח הודיים. המוזיקה הודית וגם הצוות המגיש נראה הודי. הדבר הראשון שבלט לטובה היה המטבח הפתוח. כסועד יכולתי לראות את מה שנעשה במטבח.  כמי שראה פעם, שלא בכוונת בעלי המסעדה, מטבח של מסעדה שבה הסועד אינו יכול לראות את מה שנעשה שם, יש לי העדפה ברורה למסעדות שאינן מסתירות את המתרחש במטבח.    

הצוות הצטיין בחביבות ובשירות טוב ומהיר. למשל, כאדם שהשתתף באליפות הארץ בברידג' מהבוקר ועד הערב רציתי מנה משביעה לארוחת הצהריים-ערב שלי. המליצו לי על ביריאני. ביריאני היא מנה המבוססת על אורז מעורבב עם לא מעט רכיבים אחרים, כמו מעט תפוחי אדמה וירקות. נוסף לכך מקבלים שלוש צלוחיות: דאל (תבשיל עדשים מזן מיוחד הנפוץ במסעדות הודיות), גרגרי חומוס ולוביה. ביריאני הטלה שהזמנתי כלל גם נתחי בשר טלה.

טעמתי גם מיתר המנות. כולן ערבו לחיכי. הטנדורי נאן (לחם הודי) הגיע עם ארבעה מטבלים, ששלושה מהם היו טעימים ומהרביעי נמנעתי מראש. המנות היו משביעות כל כך שנמנענו מקינוחים, אף שבתפריט הקינוחים ראיתי כמה מנות מעניינות, לפחות לכאורה.

לסיכום: מסעדה עממית אותנטית וחביבה עם שירות מצוין ומחירים לא גבוהים.

הערת אזהרה לקוראים המבוגרים: בגילי המופלג הייתי חריג בולט בקהל הצעיר שסעד שם.

חשבון

מנות עיקריות: ביריאני טלה, טיק קבב, טהאלי פאניר, טיקה מסאלה.

הזמנות נוספות: טנדורי נאן, קוקה קולה ולימונדה.

סך הכל: 331 ש"ח

מא פאו, נחלת בנימין 67 תל אביב 03-773-9797

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. הייתי. מסכים עם רוב הדברים. קצת פחות התלהבתי מהשירות. האוכל טוב.

  2. זוכרים לפני עשרות שנים פריחה של מסעדות הודיות שמשכו הרבה סועדים
    הן נעלמו כמעט לגמרי, הוחלפו על ידי מסעדות תאילנדיות, יפניות, איטלקיות
    טוב שנשארו גם הודיות כמו זו המתוארת
    כדאי לבקר בה כדי לעזור שלא תיעלם

  3. אם זה המחיר ל-4 אנשים אז זה באמת לא יקר למסעדה. כל הכבוד.

  4. נחלת בנימין הפכה למרכז של מקומות בילוי מכל הסוגים. שימשך כך

  5. בימים קשים אלה כשהמחירים בשמים יתחילו יותר ללכת למסעדות עם מחירים לא בשמיים. אפשר בהחלט להינות גם ממסעדות עממיות כמו המסעדה הזאת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

פרה בשדה

חץ בענף רפת החלב

השפעת נזקי המבצע והחלטות האוצר על ענף רפת החלב

תמונה של נוח

לא רק מכות

מבט אל אירועים שבהם נהרגו ערבים

צילום של יוסי

גזירה משמים?

איך לרתום תהליכי שינוי שכבר קורים בחברה החרדית