מסעדה מבוקשת

מאנטה ריי על חוף ימה של תל-אביב
טונה צרובה ב-מאנטה ריי צילום: יונתן קורפל

אחרי הרבה מאוד שנים שלא היינו במסעדת החוף מאנטה ריי, אחרי שכבר כמעט שכחנו את עצם קיומה והזיכרונות ממנה הלכו וכהו, סעדנו בה ארוחת צהריים בסוף השבוע. הנה לפניכם התרשמותי מהמסעדה התל-אביבית הוותיקה.

מאנטה ריי היא מסעדת חוף, הממוקמת על רצועת חול הים, בקטע הגבול העירוני הפנימי שבין תל-אביב ליפו. למרות העובדה שהעיר התוססת ממוקמת על רצועת חוף ארוכה למדי, אין בה הרבה פעילות גסטרונומית צמודת ים ראויה לציון, ומכאן חשיבותה של המסעדה. אין ספק שמיקומה של מאנטה ריי, קרוב כל כך אל גלי הים, הוא אחד מיתרונותיה הגדולים. כאשר מזג האוויר מאפשר יציאה מן החלל הסגור בזגוגיות, והישיבה במרפסת מחברת אותך גם אל המיית הים, ההרגשה המיוחדת אף מתעצמת. דבר נוסף שמייחד את המסעדה הוא התמחותה במזון שמקורו בים – דגים ופירות ים. אלו מרכיבי מזון שזמינים הרבה פחות ממה שניתן היה לצפות בעיר החוף החילונית הגדולה.

במאנטה ריי מציעים ארוחות בוקר וארוחות צהריים/ערב. אתייחס אך ורק לסוג השני, משום שטרם אכלתי כאן ארוחות בוקר. לאורך השנים המסעדה מפארת ומרוממת את מנות המזטים שלה, המוגשות בראשית הארוחה. לסועדים מוצע מגש עם מבחר גדול של מזטים בצלחות קטנות. כל סועד בוחר מנות לטעמו ומחויב לפי מספר הצלוחיות. מבחר המזטים מגוון: מוס חצילים, סלט אבוקדו, סלט סלק, קונפי סלמון, סלט טבעות תמנון וכדומה. בניגוד לתשבחות שלהם זוכים המזטים במערך יחסי הציבור של המסעדה, אני סבור שזהו דווקא החלק החלש יותר מבחינה קולינארית. חלק ניכר מהמזטים בינוניים, חלקם אפילו ברמה נמוכה יותר. המנות העיקריות מושתתות כאמור על יצורי הים. מנות מייצגות הן מיקס פירות ים, פילה לברק על אורז, ניוקי שרימפס, וכדומה. מי שיתעקש יוכל לבחור דווקא נתחי פרגית, שניצל או המבורגר, אולם לבוא למאנטה ריי ולאכול מנות שכאלה איננו סביר בעיניי.

טעמתי מבחר מנות, ונהניתי בעיקר משתי מנות ביניים. האחת, מרק עדשים שחורות עם גבינה ופרי ים, מנה משביעה כשלעצמה. ולאחריה, נתח טונה עם גזר שחור. אני מאוד אוהב נתחי טונה, ולדעתי בהכנתם יש מבחן איכות אמיתי.

בסך הכול התפריט המוצע במסעדה מעניין ולא שגרתי. המנות עשויות מחומרים טובים, באופני בישול והכנה מיוחדים, ובהרכבים מעניינים. ההגשה סבירה, וכך גם השירות. לאור ייחודיותה של המסעדה, כפי שמדגישים הבעלים, ולאור מיקומה, הייתי מצפה לרמת דקורציה וריהוט גבוהה יותר, עם זאת ההושבה בהחלט סבירה. המחירים במקום תל-אביבים גבוהים.

המסעדה ממוקמת ליד אחד ממגרשי החנייה הגדולים הצמודים לחוף הים. בשעות ובימים מסוימים יש שם לחץ וצפיפות, אולם ניתן למצוא באזור חנייה בתשלום. אל המסעדה צמודה "עלמה ביץ" המוכרת, שמוגדרת על ידי הבעלים כאחותה הקטנה של מאנטה ריי. מדובר במסעדה עממית יותר, פתוחה יותר, ורעשנית יותר בהשוואה למאנטה ריי. אציין כי אתר האינטרנט של המסעדה טעון שיפור.

גם אחרי כעשרים וחמש שנות קיומה של מאנטה ריי היא עדיין מסעדה מבוקשת. בימי ובשעות השיא המקום מלא, וחייבים להזמין מקום מראש. לא מדובר במסעדת עילית, אבל בהחלט במסעדה שכדאי לנסותה. המינוס הגדול נובע מהמחירים, במבחן של עלות מול תמורה.

כתובת: קויפמן, חוף עלמה ביץ', תל-אביב

טלפון: 03-5174773

ציון אישי: 86

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. בהתחלה חשבתי שבצלחת יש חרגולים עד שהבנתי מהטקסט שזה גזר שלור

  2. אני אהבתי את המסעדה יותר באופי שלה לפני הרבה שנים. יותר פשוט, ויותר זול

  3. עוד אינדיקציה שהקורונה מאחורינו. התחילו לכתוב על מסעדות. ב יאבון לכולנו

  4. עשיתם לי חשק לחזור למקום
    בעיקר נוסטלגיה

  5. אני בעד המסעדה. כמו שכתבת אין היום כבר הרבה מסעדות של פירות ים. ואסור לוותר על הקטע הזה. אנחנו הרי לא מדינה מפגרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גד

אין לי

שיר על חסר

ציור סמלי

חשמל מודרני

מעבר אקטיבי למקורות אנרגיה ירוקים

צילום של משה

הצצה אל התופת

על ספר השירים "שמרי על הקיכלי" מאת צילה זן-בר צור