חילול השם

זיכרונות קולינאריים מתל אביב ומירושלים
צילום של אבי רוזנטל
אבי רוזנטל

לפני קרוב לארבעים שנה טיילתי להנאתי ברחובות תל אביב. על אחת המסעדות שנקרו בדרכי התנוסס שלט:  "הכול טרי". חשבתי לעצמי, מה כבר יכול להיות רע במסעדה שבחרה שם כזה? נכנסתי ושאלתי את אחת המלצריות על המסעדה. היא אמרה שזו מסעדה שמגישה אוכל יהודי ממזרח אירופה.

הצצתי אל פנים המסעדה ומייד הבחנתי בשני סימנים חיוביים: האחד, המסעדה הייתה מלאה; והשני, כל הסועדים היו קשישים דוברי יידיש. אם מי שגדל בביתו על אוכל כזה בא לאכול שם – זה סימן שהאוכל אותנטי. בדיוק כפי שמסעדה סינית שהסועדים הם סינים מושכת יותר ממסעדה סינית שהסועדים בה הם אמריקאים או ישראלים. באחד מביקורי הבאים בתל אביב נכנסתי למסעדה ולא התאכזבתי.

גם ברחובות ירושלים אני אוהב לשוטט, ובמיוחד בשוק מחנה יהודה; כמעט כל שבוע אני עורך שם קניות. אני כבר מכיר חלק מהסוחרים, ואנחנו נוהגים לשוחח על דא ועל הא. מדי פעם אני גם אוכל באחת המסעדות הרבות שבשוק. יש מסעדות שאני מכיר את הבעלים והמלצרים. באחת מהן הכרתי את האב המייסד, את בנו שמנהל היום את המסעדה ואת הדור השלישי שמצטרף אליו בעבודה בה.

מדי פעם אני מגלה מסעדה או בית אוכל חדשים שנפתחים בשוק ובסביבותיו, ובשל הסקרנות הטבעית שלי אני נכנס לאכול בהם.

באחד הימים גיליתי מסעדה חדשה. כבר איני זוכר את שמה, אבל ללא ספק הוא כלל את המילים "אוכל של אימא" או ניסוח דומה אחר. למען הסר ספק, אין מדובר במסעדת "אימא" המיתולוגית בפאתי השוק. אני עדיין זוכר את אימו של בעל המסעדה עומדת במטבח ומבשלת בשנים הראשונות להקמת המסעדה.

מה כבר יכול להיות לא טוב באוכל של אימא? החלטתי להיכנס ולנסות. התפריט הציג לפני תעלומה לפתרון. הוא כלל אוכל מהמטבח המרוקאי, אוכל מהמטבח התימני, אוכל מהמטבח העיראקי ואוכל מהמטבח הכורדי. לא סביר שאימא אחת תייצג באופן אותנטי את כל המטבחים האלה. בלשון המעטה אומר שהקובה שאכלתי לא היה מהמשובחים.

כשסיימתי לאכול והזמנתי חשבון הרשיתי לעצמי לשאול שאלה שבהקשר אחר אינה מנומסת: מהו מוצאה העדתי של האימא של הטבחית? בעיניי, אם מישהי מייחסת את האוכל במסעדה למורשת של אימהּ – זוהי שאלה מוצדקת. המלצרית השיבה שמוצאה של האם מכורדיסטן. שלא כמו "הכול טרי" במקרה זה חולל השם.

מאז לא דרכה כף רגלי במסעדה הזו. כפי שתקראו בפסקה הבאה, הכרתי היטב את טעמה של קובה של אם כורדית.

לפני כשלושים שנה התגוררתי עם משפחתי בצפון תלפיות בירושלים. היו לנו שני ילדים. הבכור בן כשנתיים ואחותו כבת חצי שנה. נהגנו לטייל איתם בדרך בית לחם בשכונת בקעה הסמוכה. יום אחד גילינו מסעדה חדשה שקסמה לנו בשל סיבה פרוזאית: היא הייתה בבית ערבי ישן עם גינה גדולה ועם שער סגור.

הורים לילדים קטנים מבינים היטב מדוע מצאה המסעדה חן בעינינו: אפשר לשבת לאכול בשקט ליד שולחן בגינה בלי לחשוש שהילדים יצאו מהחצר לרחוב, ומבלי להתרוצץ אחריהם במהלך הארוחה.

מהר מאוד התברר שזו אינה המעלה היחידה של המקום. את המסעדה פתחה אישה יוצאת כורדיסטן, שילדיה בגרו והיא נותרה בגפה. היא החליטה לפתוח מסעדה ולבשל אוכל כורדי אותנטי, כפי שהייתה מבשלת לבני משפחתה. השכלתי הקולינרית התרחבה כשלמדתי מה זה קובה מטפוניה, קובה מסלוקא וגירי גירי, בנוסף לסוגי קובה שהכרתי עוד קודם לכן. זה לא רק המגוון אלא גם האיכות. עם הזמן גם אכלתי במקום לא רק עם בני משפחתי אלא גם בפגישות עבודה עם אורחים מחוץ לעיר.

הייתה למקום רק מגרעת אחת: אורחי המסעדה ישבו גם בבית עצמו, ואם אחד מהם ניסה להיכנס לתוך המטבח, זה הסתיים בצעקות. לכלל הזה היה חריג. לבני בן השנתיים בעלת המסעדה נתנה להיכנס חופשי למטבח. היא גם תמיד הציעה לו קובה מטוגן על חשבון הבית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. בארץ יש הרבה תוכניות טלוויזיה על אוכל
    אבל מסעדות טובות ממש אין כמעט

    1. גבריאל תודה על תגובתך.
      אני לא מסכים איתך. יש מסעדות טובות. רק בתחילת החודש אכלתי במסעדה מצוינת: "מיכאל" במושב לימן. זוהי רק דוגמה. לא בהכרח מסעדות טובות הן גם יקרות. יש גם מסעדות עממיות טובות מאוד.

  2. מכל המאמרים על מסעדות מתנשאות חשוב לי להגיד כי אין כמו האוכל מהבית, של אמא.

  3. מאכלי האם הם יותר עניין של הרגל מאשר עניין של איכות.

    1. יונה גלעדי, תודה על תגובתך. יש משפחות בהן מאכלי האם הם עניין של הרגל. יש משפחות שבהן אם המשפחה מכינה אוכל מופלא. בלא מעט מקרים מהסוג השני מדובר באוכל מסורתי שאם המשפחה נחשפה אליו בארץ מוצאה בילדותה ובצעירותה. כשפותחים מסעדה תחת מותג של מאכל של האמא, מתכוונים למשפחות מהסוג השני.

  4. אוכל בית סבתא שיך בדרך כלל לגולה. הרחק לכאן. הגיע הזמן להתעורר ולהתנער

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך