כנראה אחזור לשם

ביקור ראשון ב"אוזריה"
צילום: יונתן קורפל

באתי עם חבורת המבינים לביקור ראשון ב-OUZERIA, בר שנפתח כבר לפני שנה. משתייך לדור הבארים החדש, שמחליף בהדרגה את שרידי דור המייסדים. לא הרחק משם ניצב סגור, שומם ומובס אלימלך האגדי. שם הבר הנסקר נגזר מהתמחותו במשקה האלכוהולי הפופולארי היווני: אוזו. במקום מעט עשרות מקומות ישיבה. הביקור התרחש ביום ב' בשבוע, לא מימי השיא ובכל זאת היה המקום מלא למדי, אך לא גדוש. באחד מימי חמישי הצצתי מבחוץ לשם השוואה וכל השולחנות היו מלאים. המיקום, קצת מחוץ לפלורנטין הגדושה, מבטיח חניה יחסית קלה וללא תשלום.

האווירה במקום טובה ונעימה. תורמים לכך העיצוב ועוד יותר הקהל, שמקרין רמה מכובדת. מבחר האוזו טוב, מבחר יתר המשקאות פחות. מנות האוכל מפתיעות ביצירתיות ובטעם הטוב. הרבה מעל השכיח בבארים של עירנו ת"א. המנות לא שגרתיות, כמו קלמארי עם ארבעס. כל אלה מבית היוצר של השפית אביבית פריאל. היא גם אחת משתי בעלות המקום. התופעה של מומחה לבישול בבר, איננה תופעה נפוצה והיא בהחלט חיובית ביסודה. הבעיה נעוצה בגודל הזעיר של המנות (המוגדרות ע"י המקום: טפאס). המנות אמנם קטנות מאד, אך לא כן מחירן. אם מישהו רוצה לשבוע, או אפילו ללוות שתייה הגונה, זה לא יהיה זול.

השירות סביר. חבר מנוסה שביקר בנפרד, סיפר לי כי לא אהב את השירות במקום בשל היותו קריר ומנוכר. לי הפריע דווקא מה שנראה לי, לפחות במצב הרוח בו הגעתי,  כחברותיות יתר. המוזיקה הייתה מעורבת. את החלקים היווניים אהבתי. הם גם נראו טבעיים. החלקים האחרים, שבאותו ערב בלטו בהם שירים בסגנון ערבי, נראו לי שלא במקומם. השירותים, שלא כמו בהרבה מהבארים במקומותינו, היו סבירים.

עם הבעיה הגדולה מתעמתים רק בסוף הערב העליז. הצלוחיות הקטנות וכוסות המשקה שזרמו לשולחן הסתכמו במחיר גבוה. עלות הבילוי במקום הנה משמעותית מעבר לממוצע במקומות מקבילים. לעניות דעתי אין לכך הצדקה. אחרי חיבור של המעלות והחסרונות, אני מניח שאשוב לבקר במקום. לפחות עוד פעם.

הכתובת: מטלון 44, ת"א.

הציון האישי: 7.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך