פעם ראשונה, ואולי גם אחרונה

מועצת חכמי האלכוהול לא יכולה הייתה להתעלם עוד מהבר HAIKU – אחד המקומות היותר חמים ומבוקשים בקרב צעירי תל-אביב ובנותיה – והגיעה לביקור בכורה. הבר נמצא בקומה ה-18 על הגג של מלון לייטהאוס, מרשת המלונות החדשה ההולכת ומתבססת בתל-אביב. המלון עצמו ממוקם במקום לא שגרתי, בקומות העליונות של בניין משרדים ותיק. מיקומו של הבר על גג הבניין הישן חייב הקמת קונסטרוקציית פלדה רצינית. שמו של הבר, למי שטרם הבין, נשאב כמובן ממיקומו הפיזי.

חוויית הביקור החלה ברגל שמאל. בעלי הייקו – סקיי בר נוקטים שיטה שמצליחה מאוד בארצנו: אתה רוצה להיות מבוקש, הפוך את עצמך לקשה להשגה. נראה שזה מצליח גם הפעם. אי-אפשר להזמין מקומות מראש בטלפון, אלא רק באמצעות הרשת החברתית, עליכם לחכות שייצרו עימכם קשר, ואז להפקיד מספר כרטיס אשראי וכן הלאה. תנסו ותראו אם זה מוצא חן בעיניכם. כאשר תגיעו לכניסה לבניין, ייתכן שכלל לא תהיו בין המאושרים שאכן רשומים. זה קרה לנו, ולעוד כמה אנשים שקיוו לקבל אישור כניסה מנציגי הבר. אנחנו התעקשנו, וגם נמנינו עם המקדימים, וכך זכינו בסופו של דבר בשולחן לשבת סביבו.

היתרון הבולט של המקום הוא המראה הפנורמי מהגג, שמצידו האחד נשקפת רצועת החוף הקרובה, ומצידו השני העיר תל-אביב על מרבית חלקיה. מכאן והלאה נקודות הזכות נמוכות יחסית. הישיבה היא על ספות, סביב שולחנות נמוכים. הספות, הגם שהן חדשות, אינן נוחות. יתרה מכך, בשל הלחות הגבוהה האופיינית לתל-אביב, הן רטובות. התפריט אסיאתי, בעיקר מנות סושי למיניהן. המבחר קטן, הטעם סביר, אך המחירים מרקיעי שחקים כנגזר משמו של הבר. מבחר האלכוהול סביר גם הוא, בדגש גדול מהרגיל במקומותינו על קוקטיילים. הבר מתנהל תחת כיפת השמים. בלילות הקיץ זה אפשרי, ואולי אפילו נעים, אולם בעונות אחרות של השנה, התמונה כמובן תשתנה.

הבעיה העיקרית היא הצפיפות המגיעה לרמות דחיסות נדירות במקומותינו. כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יבוא. למרות המספר הגדול יחסית של מקומות ישיבה, מספר המבקרים כה גדול עד כי האורחים, רובם ככולם, עומדים ברחבות בין השולחנות, ובמעברים למיניהם. בשעות השיא לא קל עד בלתי אפשרי לנוע. רוב האורחים אינם מזמינים שולחנות. הם ניצבים על רגליהם משך כל שעות הבילוי במקום, כשהם אוחזים בידם את אותה כוס שתייה זמן ממושך. הצפיפות מולידה שיחות המוניות שמגבירות את ההמולה, ומנטרלות כל סיכוי ליצירת אווירה של בר, או אפילו סיכוי ליהנות מהמוזיקה ולהתנועע לצליליה, שלא לדבר על ריקודים.

על פי גישת מועצת חכמי האלכוהול, שום ביקור של חברי המועצה בבר כלשהו איננו מיותר. שהרי תמיד ניתן ללמוד ולבחון, בדרכי החיוב והשלילה, ולהעמיק התובנות. עם זאת לא מפתיע שעזבנו את המקום מוקדם ממה שמקובל אצלנו. בדרך מקרה, עם יציאתנו מהמקום, נקלענו לבר שהוא פשוט היפוכו של הייקו, ועל כך אספר במאמר אחר. יש שיגידו שהגיל הוא שהפך את דעתנו לשונה מזו של הצעירים שגודשים את המקום, ייתכן. אולם אני מזכיר לקוראים כי בדמוקרטיה לא תמיד חייבים לחשוב כמו הרוב. ואם תואילו להסתכל בחוות הדעת בדף הפייסבוק של הבר (שכחלק ממדיניות הקושי בהשגתו אין לו כמובן אתר אינטרנט), תמצאו ביקורות קשות על המקום – מעבר לממוצע המקובל.

הכתובת: בן יהודה 1, תל-אביב

טלפון: ??

ציון אישי: 73