מסעדה יפנית שכונתית

לפני חודשים אחדים נפתחה בכניסה לקניון רמת אביב מסעדה קטנטנה הנושאת את השם "הירו" (Hiro). זוהי חוליה נוספת ברשת שיש לה כבר שתי נציגויות קודמות ברחבי תל אביב, ושיועצה הקולינרי הינו השף הידוע ישראל אהרוני. מהות הקשר המדויק בין השף לבין הרשת אינו שקוף לחלוטין.

לא מכבר סעדתי במקום לראשונה. לא היה קשה לחוש בחבלי קליטה ובבעיות של ראשית הדרך. בימים האחרונים ביקרנו שם פעם נוספת. עדיין לא הכול מתפקד כהלכה, אך בהחלט הרגשתי שיפור מסוים. המסעדה עדיין מגדירה עצמה כנמצאת בשלב ההרצה, מכל הבחינות, מה שיכול להוליד שינויים והתייצבות בעתיד הקרוב. חשוב לי להדגיש כי אני מתייחס לסניף ברמת אביב בלבד, אין לי שום התנסות בסניפים האחרים, וסביר להניח שיש ביניהם הבדלים.

התפריט מתמקד בארבע קטגוריות. קבוצת הסלטים כוללת ארבע אפשרויות: מלפפונים עם שביבי עוף, סלק, חציל מאודה, אצות קומבו; קטגוריה נוספת היא אטריות אודון יפניות, בארבעה הרכבים שונים – כל אחד מהם עם ירקות, תוספות ותבלינים אחרים, אחד מהם עם בשר; הקטגוריה השלישית היא מרקי ראמן, שוב ארבע אפשרויות בהרכבים שונים, מחציתם בשריים; ובקבוצה האחרונה כריכוני באן – שבע אפשרויות תוכן, אחת מהן צמחונית וכל היתר כוללות בשרים שונים. לקינוח יש מוצ'י, הקינוח היפני הידוע. הוא מוגש בכמה טעמים, חלקם הקטן טבעוניים.

המקום עצמו בנוי משני חלקים. החלק הפנימי, הצמוד למטבח הגלוי, הוא קטן. יש בו בקושי עשרים מקומות ישיבה צפופים, חלקם מושבים לאורך הקיר. השולחות צרים. החלק השני והגדול יותר ממוקם מחוץ למסעדה, סביב שולחנות נוחים בהרבה. אלא שחלק זה נמצא תחת כיפת השמיים ומוגן בשמשיות-מטריות. במילים אחרות, תנאי מזג אוויר כגון רוחות, גשם, שמש יוקדת וכדומה הופכים את הישיבה בחלק זה, שאליו מופנים רוב הסועדים, לבלתי אפשרית. לכן ההיבט הפיזי של המסעדה איננו החלק החזק שלה.

השירות במקום משתדל ומתחשב מאוד, אם כי נדמה שאפילו הצוות טרם התגבש סופית. ההגשה פשוטה. רוב המאכלים ערבו לחיכי, דווקא בשל המרכיבים והתיבול, שהיו קרובים יותר לטעמי המקור ולא לגרסאות הפרשנות הישראליות שפורחות במקומותינו. אינני יודע אם הסועד הישראלי השכיח מעדיף כמוני את טעמי המקור המיוחדים כל כך. חסרים עדיין כמה דברים בסיסיים, שקשה להבין כיצד הם לא נפתרים כהרף עין. אני למשל התאכזבתי מאוד מהיעדרם של התה היפני, האספרסו וכוס היין. במסעדה מבטיחים שהם יהיו זמינים בקרוב. החומרים טובים. ההכנה קצרה, שהרי מדובר בעיקר בעבודת הרכבה או חימום. זו איננה מסעדת יוקרה, גם לא מקום לבילוי רומנטי או זירת אירוח יוקרתית.

חניה בתשלום קיימת במרחק אפס בקומות התת-קרקעיות של הקניון. חדר השירותים סביר. יש חלופות קרובות בקניון עצמו. המחירים גבוהים יחסית למסעדות אסייתיות מקבילות. למסעדה אין אתר משלה. ברשתות החברתיות רשת המסעדות דווקא מראה נוכחות, אך זו גרועה ומזיקה. היא מערבבת את כל המידע וחוות הדעת של כל שלוש השלוחות ללא הבחנה ביניהן. הזמנת מקומות בטלפון טרם מוסדה כהלכה, אולי מכיוון שאין כאן לחצי לקוחות המשתרכים בתור.

המסעדה היא אמנם חלק מהקניון היוקרתי יחסית, אך במהותה זוהי מסעדה שכונתית. השכונה היא נווה-אביבים, שאוכלוסייתה אוהדת יחסית ופתוחה מאוד לאוכל אסייתי טרנדי. יש כאן פוטנציאל גדול של סועדי צהריים וערב, כולל תלמידי תיכון וסטודנטים. חלק גדול מהפוטנציאל אני מייחס להזמנות Take away שמקובלות מאוד באזור. אני תקווה שבעלי המקום ידעו לתקן את הנדרש, להקנות למקום יחס עלות-תמורה נאות ולממש את הפוטנציאל הגדול שנמצא קרוב כל כך לכיסם. אני אישית מתכוון לבקר במקום פעם נוספת בקרוב. אשמח אם המסעדה תפרח ואנחנו, לקוחותיה הפוטנציאליים, נהיה מרוצים. אני אומר זאת משום שביום כתיבת מאמרון זה חלפתי ליד המסעדה. השף אהרוני נכח במקום, אבל המסעדה עצמה הייתה ריקה.

כתובת: קניון רמת אביב, אינשטיין 40, תל אביב.

הטלפון: 03-558-3505

ציון אישי: 7.3