מינימליזם חיובי

ביקור ראשון בחדר 140

הגעתי, מגובה במועצת חכמי האלכוהול, לבר בשם חדר 140, השוכן ברחוב בן יהודה בבית שמספרו כאמור. אף אחד מהצוות המנוסה לא היה במקום קודם לכן, וכמעט במתכוון גם לא ביררנו על אודותיו דבר טרם הביקור.

המקום אינו רחב ידיים. עשרות בודדות של מקומות ישיבה, חלקן על המדרכה כאשר מזג האוויר מתיר זאת. המושבים בפנים ברובם גבוהים וללא משענת, מן הסוג שאני נרתע ממנו. אי-אפשר הרי לטעון שהם נוחים לשהייה ממושכת.

צוות המלצרים ידידותי מאוד. עם זאת, יש לו הרבה מה להשלים בהשכלתו על אודות אלכוהול. האווירה מאוד לא פורמלית. מבחר המשקאות האלכוהוליים הוא פחות מבינוני. לא ייתכן שהייתה זו יד המקרה שארבע משקאות מוכרים שבהם חפצנו לא היו כלל במקום. שניים אחרים, אגב, נגמרו אחרי שלגמנו את המנה הראשונה או השנייה. יש מבחר גדול יחסית ממשפחת האניס, הבר נחשב מתמחה בתחום זה.

תפריט האוכל הוא המינימליסטי ביותר מבין כל בתי האוכל שבהם ביקרתי משך כל שנות חיי הרבות. 4–5 פריטים פשוטים ביותר, אחד מהם לפחות לא היה זמין ביום שבו ביקרנו. מדובר במאכלים לא מתוחכמים ולא מיוחדים. המורכב שבהם הוא כריך. אפשר לסכם זאת כך: מה שמוצע כאן – אכיל.

התיאור עד כאן לכאורה אינו מלבב, אולם הוא מהווה משעול פתלתל אל הסיכום המפתיע של הביקור. בסך הכול התרשמנו כולנו כי מדובר במקום חביב ואף יותר מכך. האווירה החיובית קובעת כאן יותר מכול. הקהל הצעיר באופן בולט, מוצא כאן כנראה את מה שהוא מחפש: משקאות בסיסיים ולא יקרים. נפגשים כאן גברים ונשים צעירים וחיוביים, שבאים להתחכך, לדבר תוך לגימת אלכוהול ולצחוק.

המוזיקה היא אלמנט חשוב במקום. ברוב הימים, בשעה מאוחרת יחסית, יש כאן דיג'ייס מתחלפים שמשמיעים סגנונות מגוונים של מוזיקה, בדיוק מה שאוהב הקהל במקום. בקיצור: לא בר נוצץ, לא מקום שכל דרדק מכיר, אבל אתר בילוי שהגרעין הקשה בוודאי שמע עליו. מי שבאמת מעוניין בגיוון והתנסות, כדאי לו לבקר גם כאן.

הכתובת: בן-יהודה 140, תל אביב.

הציון האישי שלי: 7.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של מנשה

זו שעתנו הגדולה

על חשיבות החוסן הלאומי והחברתי של הפרט והחברה כולה

תמונה על גדעון

האם יחזרו?

האם אכן עושים את המירב לשחרור החטופים?

דילוג לתוכן