סמי וסוסו

מסעדת הבשרים הרומנית סמי וסוסו, שהוקמה בשנת 1970, ממוקמת בקצה שוק הירקות של העיר באר שבע. הגעתי למסעדה בשעת צהריים מאוחרת כדי להימנע מהעומס, ואת פני קיבל מרסל, בעל המסעדה. למען האמת תפסתי אותו באמצע ארוחת הצהריים שלו, שהייתה כמובן סטייק.

בשל השעה המאוחרת המסעדה הייתה כמעט ריקה. החלטתי לשבת בסופה כך שאוכל להתבונן במתרחש ולחוש את האווירה. אין ספק – הקישוטים המזרח אירופיים על הקירות, התמונות של בעל המקום ואורחיו, הפרסומות הישנות של גולדסטאר מהחבית (זה המקום הראשון בבאר שבע שבו הוצעה בירה מהחבית), הכיסאות והשולחנות משנות השבעים (שמתהדרים במספר השולחן שמוטבע על חתיכת פח באחת הפינות למען הסדר הטוב) – כל אלו הכניסו אותי לאווירה די מהר. המסעדה קטנה. יש בה עשרה שולחנות, מקרר בשר עם חלון שקוף שדרכו אפשר לראות את הבשר המיושן מחכה להזמנה, דלפק קטן ולידו קופה. בני המשפחה עובדים במקום.

מלצרית נחמדה נגשה אליי, בידה האחת פנקס ההזמנות ובידה השנייה התפריט, שכיאה למסעדת פועלים משמש גם כמפית לשולחן . במקום מוגש אוכל רומני. מומלץ לנסות את הקבב שעשוי כמובן בעבודת יד, את החמוצים הביתיים, את מרק הצ'ורבה, את האיקרה המפורסמת, ואת החלקים הפנימיים, כמו מוח וכבד. אך יותר מכול מסעדת סמי וסוסו ידועה בתור מקום שאוכלים בו סטייקים.

למנה ראשונה הזמנתי צלחת חמוצים (16 ש"ח) ומנת קבב רומני (24 ש"ח לרביעייה). צלחת החמוצים כללה פרוסות מלפפון חמוץ, עגבנייה כבושה במלח תוצרת המקום וכן כרוב וגזר כבושים, והגיעה בליווי פלפלים חריפים חתוכים לפרוסות וממרח אדום שמזכיר פלפלצ'ומה אך כנראה מקורו רומני. כמנהג המקום הגיעו אל השולחן גם כוס שקופה מלאה בשום כתוש וכפית למריחה, וסלסלה ובה לחם שחור פרוס, שעל אף פשטותו היה טרי, וביקש להצטרף לממרח השום, לחריף ולחמוצים.

הקבבים נראו במבט ראשון סטנדרטים למדי, אך התגלו כעשויים כהלכה במקום, וללא ספק בעלי אופי רומני מובהק. טעם השום מודגש, אך אינו משתלט ובכך משאיר מקום של כבוד לטעם הבשר העסיסי והשומני.

לאחר מכן הזמנתי בירת לאגר צוננת מסוג גולדסטאר (24 ש"ח לחצי ליטר) וסטייק אנטרקוט (32 ש"ח ל-100 גרם).  הסטייק שלי, במשקל 440 גרם, הוצג בפניי עוד לפני הצלייה. כך נוהגים במקום עוד משנות השבעים – בעל הבית מבקש את אישור הסועד לשליחת הסטייק אל האש. הנתח הנבחר נראה משויש להפליא, בעל ברק המאפיין נתח מיושן כהלכה, והתהדר בשלוש "עיניים" של שומן שרק חיכו לתת את עסיסיותן. אישרתי, כמובן. הסטייק הגיע היישר מהאסכלה בתזמון מושלם, עשוי במידת צלייה מידיום בדיוק כפי שביקשתי. כוס השום שניצבה מולי נכנסה לפעולה, וכל נתח קיבל טבילה הגונה בממרח השום.

עוד כמה לגימות מן הבירה, ושיחה החלה קולחת ביני לבין בעל המקום. מרסל, בשנות השמונים לחייו, הוא איש בעל דעה מוצקה וידיעות רבות בכדורגל בכלל, ובכל הנוגע להפועל באר שבע בפרט. את הקבוצה הזו הוא אוהב ואוהד מראשית ימיה. אבל מרסל דיבר לא רק על כדורגל. הוא התרפק על העבר ושיתף אותי בחוכמת החיים שלו.

בסיום השיחה הוזמן החשבון, והוא שיקף תמורה הוגנת למזון שהוגש בסעודה. בימים אלו של העלאות מחירים ושל יוקר המחיה, שמחתי לגלות שבמסעדתו של מרסל דואגים לשמור על מחירים הוגנים. זאת, כמובן, נוסף על האוכל הטוב והשירות הנפלא שמגיע תמיד עם חיוך אמתי.

 הכתובת: רמב"ם 12 באר שבע

שעות פעילות:
א'-ה': 19:30-11:00 שישי: 11:30- 15:30