לא אחזור לשם כל כך מהר

מסעדת יפו תל-אביב
צילום הבר
הבר במסעדת יפו תל-אביב צילום: יונתן קורפל

חיים כהן הוא ללא ספק שם דבר בקולינריה המקומית. המסעדה שלו, "יפו תל-אביב", קיימת כבר כחמש שנים, אנחנו הגענו אליה כעת לראשונה. אודה כי באנו ברגשות מעורבים, משום שמסעדה אחרת שלו, "דיקסי", הייתה ברשימת המועדפים שלנו זמן רב עד שהתדרדרה בעינינו והדליקה אצלנו נורה אדומה. אולם "יפו תל-אביב" הינה מסעדה מדוברת וכלל לא עולה על הדעת להתעלם ממנה. הגענו אם כן סקרנים והיו לנו ציפיות גבוהות.

מבחינה קולינארית יש במסעדה את כל רוחב ההיצע, אם כי המבחר איננו גדול מדי. אני נמנה עם אלה המעדיפים מסעדות שיש בהן היצע מנות קטן קצת יותר, אבל עם התמחות במנות. בין היתר תוכלו למצוא כאן: אנטריקוט על העצם; רוטולו ברווז עם פסטה מגולגלת, ברוטב בשמל; ספגטי פירות ים ברוטב יין וחמאת עגבניות; פילה לוקוס בחמאת מרווה ויין; שווארמה אוקטופוס וקלאמרי עם ביצה עלומה; זנב שור; קציצות מוסר, ועוד.

בין המנות הראשונות: גירוס שפונדה טלה עם צזיקי; כיסוני בצק במילוי לבנה (שישברק); טונה צרובה על חצילים; טרטר דג; לזניה טרטר בקר; וכן הלאה. למעשה יש במסעדה שני תפריטים. בתפריט הצוהריים במחיר המנה העיקרית (מתוך רשימה מוגבלת) כלולה גם מנה ראשונה (מתוך רשימה מוגבלת). בתפריט הערב, הרחב מעט יותר, כל מנה מתומחרת בנפרד. חלק מהמנות חוזרות על עצמן בשני התפריטים.

רוב מבקרי המסעדות מוצאים כי המסעדה, למרות היותה בבעלותו של שף צמרת, מגישה אוכל עממי אהוב ומקובל. אני מרשה לעצמי לחלוק על קביעה זו. לעניות דעתי מדובר בחומרי גלם, בהרכבי מנות ובדרך הכנה שבוודאי אינם עממיים. פירוט הרכבי המנות בתפריט אף מנסה להדגיש זאת.

בצד החיובי של המאזן אין ספק שמדובר בחומרי גלם טובים, בסידור מנות ראוי, ובבניית מנות שהוקדשה בה מחשבה. לעומת זאת אני סבור כי יש כאן תוצאות שאינן מצדיקות את היומרה שאופפת את המסעדה, ולא את המוניטין של בעליה. מנת קבב הכבש, שמרכיביה מוגשים קרועים, לא הגיעה למסת הנפח המינימלית כמנה עיקרית, וטעמה היה בדירוג נמוך בסולם האישי שלי יחסית לרוב המסעדות שבהן סעדתי מנה עממית זו. וזוהי רק דוגמה לתופעה רחבה הרבה יותר.

המנה בצלחת
               קבב כבש בנוסח מסעדת יפו ת"א

הבעיה המרכזית במסעדה היא המחירים. אין שום הצדקה למחירים שמחייבת המסעדה, לא בפני עצמם ולא יחסית לתמורה. ובאשר למחירי היין – אלו מוגזמים עוד פי כמה וכמה. רשימת היינות והאלכוהול האחר מכובדת בהחלט. ספק אם תמצאו כאן בקבוק יין במחיר סביב מאה שקלים. רוב ההיצע מתומחר במאות שקלים לבקבוק, ולא מעט, גם באלפי שקלים!

הישיבה במסעדה היא או סביב שולחנות, או על כיסאות מוגבהים מול הבר או מול דלפק המטבח הפתוח. השולחנות לא גדולים ואינם מכוסים במפות, כפי שהיה מצופה ממסעדה שכזאת. השירות סביר, אם כי הצוות דוחק בסועדים במטרה לפנות את המקומות בהקדם, יותר מבכל מקום אחר שבו ביקרתי. המסעדה שוכנת בקומת הקרקע במגדל משרדים, מיקום לאו דווקא רומנטי, אך הדקורציה הפנימית מעניינת. במשך ימות השבוע רוב הסועדים הם עובדי המשרדים, כנראה ברמות ניהול שונות, כאלו שמקום העבודה ממן את השבעת רעבונם. בסוף השבוע מגיעים אלו שיכולים להרשות לעצמם לסעוד כאן (לא מעט מהם עושים שימוש גם אז בחשבוניות הסעודה). חדרי השירותים סבירים. יש חנייה בשפע בחניון התת-קרקעי הגדול של הקומפלקס.

לאור כל האמור, לא סביר שאשוב לאכול במסעדת יפו תל-אביב במהרה. אפשר כמובן לבוא ולהתרשם אישית, וכל אחד מכם יקבל החלטות על פי טעמו האישי, בהתאם להרכב הפרמטרים המובא על ידו בחשבון, ומשקלם הסגולי של הפרמטרים בחישוב האישי.

טלפון: 03-6249249

כתובת: יגאל אלון 98, תל-אביב

ציון אישי: 8.4

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. האוכל, כמה שלא יהיה מוקפד וטעים אינו מצדיק את המחיר הגבוהים והמחירים הגבוהים אינם מצדיקים כבילה של הסועדים למסגרת זמן.
    מה שחרה לי באופן מיוחד היה השימוש המודגש ב"טחינת הר ברכה": בכל מנה שמלווה בטחינה הודגש מוצאה של הטחינה ובים היינות המומלצים היו יינות שמוצאם גם הם מהר ברכה. יצוין כאן כי הר ברכה (השוכנת ליד שכם) היא אחת מההתנחלויות המתועבות ביותר (אם ניתן לדבר על מדרג של התנחלויות שכל אחת מתועבת בפני עצמה) – תושביה, יחד עם תושבי יצהר הסמוכה, נוהגים להתנפל, להתאנות ולפרוע חדשות לבקרים את שכניהם הפלסטינים (מבורין בעיקר). הישיבה במקום, בראשותו של אליעזר מלמד הידוע לשמצה, היא קן של צפעונים אלימים.
    אני לא אחזור למסעדה הזו ולו מהסיבה הזאת לבדה.

    1. יצויין שטחינת הר ברכה מיוצרת על שומרנים בהר גריזים ואין לה קשר להתישבות עם השם הדומה.

      1. אני מכה על חטא, בדקתי ואכן טחינת הר ברכה מיוצרת על ידי שומרונים. העצבים שלי על מתנחלי התנחלות הר ברכה המתועבת סימאו את עיניי. אני מציע למשפחת כהן, בעלי המפעל השומרונים להצהיר על כך שאין קשר בינם לבין ההתנחלות הסמוכה.

    1. אכלנו ביפו תל אביב בערב הפתיחה לאחר הקורונה.
      קשה לתאר אכזבה גדולה מזאת..
      גם בתוך התפריט הדל מאוד, "הצלחנו" להזמין מנות שאזלו, איכות וכמות האוכל הייתה ברמת הסבירות ולא סנטימטר גבוה מזה, והמחיר? כנראה שחלק ניכר ממנו שולם ליחסי הציבור של חיים כהן..
      לסיכום, הגענו נרגשים ושמחים לערב שהיה אמור להיות שמחה גדולה לכולם, ויצאנו מאוכזבים מעצמנו על הבחירה העלובה שעשינו.
      עשו לעצמכם טובה, יש כנראה מסעדות הזקוקות יותר ללקוחותיהם מחיים כהן, לכו אליהם.

  2. אכלתי שם ואני מסכים ב 100 אחוז כ
    עם מה שכתוב כאן, בנוסף לא מורגש שזאת מסעדת שף באווירה אלה סוג של נאפיס

  3. אכזבה !
    מחירים יקרים ללא תמורה נאותה לארוחה .רעש המסעדה בגלל שהמיטבח פתוח .מלצרים מעיקים בשירותיות יתר על המידה .
    לא נחזור וחבל .
    חיים כהן איש נפלא ומקסים הרגיש לנו שהמסעדה כאילו של מישהו אחר .לא החוויה שציפינו לחוות .

  4. לאחר התלבטות קשה ,בעיקר בשל המחירים המופרזים ולמרות התנגדותה של רעייתי לשלם ככ הרבה על סעודה, החלטנו בכל זאת לפקוד את המסעדה.
    הגענו בשעת הערב למסעדה הומה אך נעימה יש לומר.
    על תפריט היינות ויתרנו מראש כי המחירים כבר גבלו בהגזמת יתר.
    לראשונות הזמנו ירקות צלויים מהטאבון וגירוס טלה. מנת הירקות הייתה סתמית עם טעמים צפויים. מנת הגירוס והצזיקי היתה טעימה אך קטנה מאד.
    לעיקרית הזמנו פילה בקר ולברק בטאבון..עלות של 185 למנה! ציפיתי לוואווו בעיקר בגלל מיתוס חיים כהן שאותו אני ככ מעריך. אך לצערי כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. פילה סתמי ואף נוטה לצמיגיות יתר ודג לברק שוחה ברוטב טעים לכשעצמו אבל ממש מנה שרחוקה מלהצדיק את המחיר שגובים עבורה.
    מסקנה ראשונה- מי שלא אוכל פירות ים וכל מיני טרטרים וסביצה למיניהם אין לו מה לחפש שם. הבנתי בדיעבד שאלו המנות המעניינות באמת.
    לקינוח הזמנו מוס קראנואה…פצצת שוקולד וקקאו טעימה לכשעצמה.
    יש לציין גם את השירות האדיב
    שילמנו על התענוג כ580 שח לפני שירות.
    מבחינתנו בהחלט חוויה חד פעמית .
    אין ספק שהמותג חיים כהן נתן לגיטמציה לתמחר מנות במחירים שכאלה ללא כל הצדקה במבחן הטעימה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

קוד השתיקה

ראוי שפעילות ישראל נגד איראן תישאר ברובה סמויה