עוד איטלקית

מסעדת "אמורה מיו" בתל אביב
צילום פנים אמורה מיו
צילום: יונתן קורפל

כחמש עשרה שנים קיימת ופועלת המסעדה Amore Mio – ששמה רומז על סגנונה האיטלקי – ברחוב אבן גבירול, אל מול בניין עיריית תל אביב. אריכות חיים של מסעדה במקומותינו איננה דבר מובן מאליו, ועל פני הדברים היא מעידה על תכונות חיוביות.

הכול התחיל בפיצרייה "פיצה פצה", שהקימו אישה ובעלה וקנתה לה אחיזה בקולינריה העממית בעיר תל אביב. בחלוף יותר מעשור שנים הם הוסיפו בצמוד אליה את המסעדה "אמורה מיו", בבעלות זהה. הכוונה המוצהרת הייתה כנראה להקים מקום ממוסד ואיכותי יותר מהפיצרייה, אך עדיין בתוך הסקאלה העממית. כעת, סוף סוף, נכנסנו לסעוד לראשונה במקום.

תפריט האוכל כאן כולל את כל קטגוריות המזון הצפויות במסעדה המציעה אוכל איטלקי: מנות ראשונות (אנטיפסטי), פיצות, פסטות (כ-30 סוגים), ניוקי, ריזוטו, רביולי, בשרים וקינוחים. מספר האפשרויות גדול עד כדי כך שאין כל צורך לפרט. כל אחד ימצא פה משהו שהוא לכאורה אוהב. מבחר היינות סביר. מבחר האלכוהול הכבד יותר – דל, וחבל.

הדגש במזון הנו על המאפים והפסטות. החומרים סבירים, הבישול והטעם סבירים בהחלט. סידור האוכל פשוט. אפשר ליהנות, אבל אין שום דבר שאפשר לעוף עליו. גם לא לספר לחברים בהתרגשות. מדובר באוכל שמדבר אל צרכני המזון האיטלקי שאיננו מוקפד, שאינם דקדקנים ושאינם מבינים ברזי המטבח הנהדר של ארץ המגף.

אסתפק בשתי דוגמאות שהותירו בי הרגשה לא נוחה. אי אפשר לקבל במקום פסטה קצרה קשה (אל דנטה). לא זו בלבד שהפסטה מבושלת כאן מראש וממתינה לסועדים בטרם הארוחה, כמו במסעדות פשוטות רבות, אלא שכל הפסטה הקצרה מבושלת כדבעי ומותירה חסידי אל דנטה כמוני מאוכזבים. ודוגמה אחרת: בסוף הארוחה אי אפשר לקבל במקום אלכוהול קינוח איטלקי כגון לימונצ'לו או סמבוקה. למעשה אין להם כלום בקטגוריה זו. היעלה על הדעת?

המסעדה, בין היתר בשל מיקומה המרכזי וותק קיומה, הומה אורחים, ובשעות השיא היא מלאה. רצוי להזמין מקום מראש. השירות סביר בהחלט. המחירים תל אביביים, לפחות בתחום זה התווית העממית נמחקה. השולחנות והישיבה סבירים. מוזיקה איטלקית ישנה ברקע, כמו שצריך. העיצוב עממי, ביתי, באופי איטלקי. עם הרבה מאוד פריטים קטנים. יש כאלה שאוהבים זאת. יש חנייה בטווח המיידי כמעט, בחניון גן העיר. יש כאן מנות עסקיות, המוגשות בימי חול בשעות הצהריים עד לפנות ערב. מדובר בשילוב של מנה ראשונה ועיקרית בתוספת פוקאצ'ה, בשש רמות מחירים ובמגוון גדול.

ולסיכום: למי נמצא בסביבה הקרובה ורוצה פשוט להשביע את רעבונו, אם הנסיבות אינן חגיגיות במיוחד, סביר להניח שלא יתאכזב. להגיע במיוחד ל"אמורה מיו" מקצה אחר בעיר לארוחה שמציינת אירוע מיוחד – לא הייתי ממליץ.

כתובת: אבן גבירול 100, תל אביב

טלפון: 03-524-4040

ציון אישי: 71

צילום בר המסעדה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. מדובר במסעדה עממית לטוב ולרע. התפאורה היא של מסעדה איטלקית כמו שתייר רואה בעיני רוחו (בטרם ביקר ממש באיטליה) וכך גם המנות שהן גדולות ומשביעות ונושאות שמות יעני איטלקיים (ציו -דוֹד או ציה – דוֹדה למנת פסטה או ריזוטו). נדמה שחומרי הגלם היו נאלמים דום לו ביקשו מהם להגיד מילה באיטלקית. יחד עם זאת, כפי שכתב הכותב – אחלה מקום להשביע רעב מציק שקפץ עליך פתאום אם אתה בסביבה או מחפש מקום לשבת בנעימים עם משפחה וילדים ללא יומרות קולינריות מרקיעות שחקים, גם אם זה מקום שרק מתחפש לאיטלקי (מה יש? איטלקים אוהבים נשפי תחפושות – הם המצאיאו את זה).

  2. אני עדין לא הייתי במסעדה אבל לפי רעות עיני זה צריך להיות ממש מפוצץ אני הגיע לשם הרושם שלי שזה מקום נחמד ואולי גם מדברים איטלקית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונת דוד

הפריימריסט

חמשיר לקראת הבחירות המוניציפליות