פרשנות ההלכה איננה מוחלטת

התנגשות בין דמוקרטיה להלכה
חרדים
צילום: ציון הלוי he.wikipedia.org

לאחרונה התפרסם בארץ מחקר אמריקני גדול על החברה הישראלית. אחת הסוגיות שעלו במחקר היא נושא הקונפליקט האפשרי בין הדמוקרטיה להלכה. בנושא זה פרסם דב הלברטל מאמר המסביר את עליונות ההלכה על הדמוקרטיה. בהיותי אדם לא מאמין אני חייב להדגיש מראש כי אני שולל, ערכית, מכול וכול את קביעתו זו.

למרות זאת, אני מסכים עם דב הלברטל בנוגע לדבר האחד המפתיע באותו סקר – שיש 10% מהחרדים שלא חושבים שההלכה גוברת על הדמוקרטיה. על פי הלכי הרוח בחברה החרדית, המקובעים ואפילו מקצינים, צפוי היה שכל מי שמגדיר עצמו חרדי יציין כי ההלכה גוברת על הדמוקרטיה, ללא כל הסתייגות. מכאן והלאה דעותינו חלוקות. ברור שיש כאן התנגשות פוטנציאלית בין ערכים או סטים של ערכים. מצד אחד סט הערכים הבאים לידי ביטוי בהלכה היהודית, ומנגד, לכאורה, ערכי הדמוקרטיה.

בארץ אין באמת קונפליקט המאיים על התפיסה הדתית – איש אינו מאתגר וכנראה לא מעוניין לאתגר את החברה החרדית בנושאי אמונה אמתיים, ואין ולא תהיה דרישה להתכחש לאמונה הדתית, שכן דרישה כזו מנוגדת לערך הדמוקרטי של חופש הדת. מה כן יש? יש ניצול ציני של ההלכה, כביכול, לצורך בדלנות והרצון לשמור על שליטה בחברה החרדית וכן חוסר רצון לקחת חלק בחברה הכללית הדמוקרטית ובמטלות הכרוכות בכך – שירות צבאי והשתלבות משמעותית בשוק העבודה על כל המשתמע מכך, כולל לימודי חול (לימודי ליבה). כמו כן ישנה פרשנות אורתודוקסית שונה של ערכים המתבטאים בהלכות יהודיות בנוגע לעבודה, שירות צבאי, לימודים – לימודי קודש לעומת לימודי חול.

מילת המפתח במאמר ובסוגיה הנדונה היא פרשנות – פרשנות ההלכה. בניגוד לעובדות מוחלטות, פרשנות היא עניין של המתבונן. פרשנות היא עמדה של אדם בנוגע לסוגיה מסוימת והיא יכולה להיות נכונה או לא נכונה, כמו כל פרשנות אחרת. היפה בהלכה היהודית, לאורך הדורות, היה היכולת שלה להתאים את עצמה לזמנים ולתנאים השונים לאורך ההיסטוריה. אך התפיסה החרדית, במאתיים השנים האחרונות לערך, מתאפיינת בעמידה במקום, בקיבעון חשיבתי ובהעדר כמעט מוחלט של רלוונטיות לזמנים ולתנאים המשתנים.

סוגיה מרכזית ושנויה במחלוקת חריפה שהעלה המאמר, הלוא היא סוגיית הגיוס, כבר נתונה לפרשנות אורתודוקסית שונה, ולא מן הצד החילוני – קבוצה מרכזית הקוראת לחיוב גיוס החרדים היא הקבוצה הדתית לאומית. יש כאן ויכוח חריף על פרשנות ההלכה בין שתי קבוצות דתיות אורתודוקסיות. אז מי צודק? כך או כך, הטענה העיקרית שלי עומדת בעינה – פרשנות ההלכה איננה דבר מוחלט.

כפי שממשיך דב הלברטל, יש סוגיות נוספות שעליהן אפילו הוא מוכן להסכים כי ההחלטות צריכות להיות דמוקרטיות. כך צריך להיות ברוב הוויכוחים בין המדינה – הדמוקרטיה – לבין ההלכה. זה נכון בנושא הבעייתי של לימודי הליבה, זה נכון לגבי עבודת החרדים וצמצום מספר תלמידי הישיבות ותקציביהם, זה צריך להיות נכון גם בכל הקשור לנושא השוויון בין המינים בחברה החרדית.

כאן חשוב להדגיש כי אחד מערכי הדמוקרטיה הוא חופש הדת. במסגרת הדמוקרטית הזו אין כל כוונה, ולא תהיה כזו, לכפות על האוכלוסייה החרדית להפסיק לקיים את מצוות המילה או לשנות את חוקי השחיטה, או להכריח אנשים לחלל שבת או חג בניגוד לאמונתם.

ככלל, לדעתי, נושא הדת צריך לצאת מרשות הכלל לרשות הפרט. על פי תפיסתי, אמונה דתית היא עניין אישי פרטי ואין למדינה מקום להתערב בה כל עוד אין ניסיונות כפייה דתיים ואין התנגשות חוקית. לא צריך להיות מאבק כוחות בין ההנהגה החרדית, המבקשת לשמור על שליטה מוחלטת באוכלוסייה החרדית, לבין המדינה, המבקשת לממש את ריבונותה ולשלב את האוכלוסייה החרדית בחברה הכללית – ללא שום כפייה דתית וללא ניסיונות, כביכול, להמרת דת או כפייה אנטי דתית. לעומת זאת יש וצריכה להיות דרישה לשנות "ערכים" כמו שוויון.

לתפיסתי, ההלכה היהודית היא סט של ערכים שנקבעו על ידי אנשים לאורך שנים ארוכות. סט ערכים זה, בהיותו מעשה ידי אדם, אינו טוב או נעלה יותר, מעצם מהותו, מערכים של אחרים. ערכים אלה אינם ממדרג ערכים גבוה יותר, בשום צורה ואופן. חלק מן הערכים היהודיים משותפים לקבוצות אוכלוסייה אחרות, חלקם תואמים את התפיסה הדמוקרטית וחלקם יכולים להיות בעייתיים ביותר, בלשון המעטה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

    1. אין כאן תחרות מה מוחלט יותר או פחות. יש ביהדות כפי שציינתי דברים נפלאים אשר אומצו על ידי רבים וגם התפיסה הדמוקרטית שואבת מהיהדות דברים רבים. אולם יש ביהדות דברים בעיתיים מאוד והחשוב ביותר אין כאן אמת מוחלטת יש ערכים שניתן לפרשם כפי שאכן נעשה בצורות שונות.

  1. אין לי וויכוח לגבי העומק והרגישות של התפיסה היהודית. הטענה שלי היא ליכולת לפרש את הדברים ולא לכזה ראה וקדש. כפי שנעשה לאורך ההיסטוריה וכפי שקורה היום יש פרשנויות שונות וכל אחת יכולה להיות לגיטימית. מכאן אים אמת מוחלטת. בנוסף לא הכל ביהדות דבש!

  2. שי ענבר – רשימהך מעולה. אחזת בשתי ידיך בקרני השור ובאשכיו.
    אין ספק כי חייבים לחלץ את הארץ ותושביה מידי החרדים שבינם לבין העם העברי המקורי כמעט ואין קשר אף לא הזדהות.

    1. תודה על התמיכה.
      לא הייתי נסחף עד חוסר קשר והזדהות אם כי יש גם כאלה

  3. ערכי הדמוקרטיה בעלי חשיבות עליונה. יש להפריד דת ממדינה, יש להכיל את חוקי הדמוקרטיה גם על החברה החרדית, מבלי לפגוע מאמונתם הדתית. הם צריכים להיות אזרחים ככל אזרח עם חובות וזכויות. חופש דת ואמונה לא צריכים להתנגש עם ערכי הדמוקרטיה. אחרת מה יהיה אתנו?????

  4. כבר כתבו אצלכם מאמרים שלא כל כך נורא מדינה אחת לשני העמים וכעת מתחילים להגיד שאולי דת גוברת על דמוקרטיה. עוד מעט כל הערכים המוחלטים של פעם יעלמו לנו.דיכי.

    1. תפיסת ערכים משתנה עם הזמן. החיים משתנים ואיתם איך רואים את הערכים ועד כמה מחשיבים אותם. לא תמיד שינוי ערכים הוא דבר שלילי.

  5. 70 פנים לתורה, אבל כל תאוריות הניהול המודרניות נגזרו מתאוריות של פאיול אך במקורן נמצאות בתנ"ך. כל מה שהתפתח אחרי 1936 ואחרי פאיול רק פיצול של 7 תאוריות בסיסיות לשפע תאוריות אקדמיות כי כל פרשן מלך, כל מתרגם מומחה, כל בעל דעה – ….

  6. לא ניתן להתווכח עם אמונה. אם אתה מאמין שהכל נמצא בתנ"ך זכותך.
    האם גם הדעה שלך…?

    1. גם על זה וגם על דברים נוספים.
      אנחנו לא חיים רק במימד אחד. הנושא של אמונה ושל כפיה דתית הם מספיק חשובים לעסוק בהם. גם האמונה בדמוקרטיה וערכים אחרים מהדת הינם מרכזיים לעצם קיומנו האיכותי כאן. איבוד הערכים הדמוקרטים יכול בהחלט להפיל את המדינה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של משה

במלתעות הדת

על הרומן "משכילה" מאת טארה וסטאובר