הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן החל, בשעה טובה, לפעול. בנסיעה הראשונה, עוד בטרם השקתו החגיגית של הקו, פסקה שרת התחבורה מירי רגב שבמדינה יהודית לא מפעילים תחבורה ציבורית בשבת עקב הסטטוס קוו.
האם ישראל היא מדינת הלאום היהודי או מדינת הדת היהודית? אם נסיעה בשבת אסורה על האזרחים היהודים, אולם משום שעדיין אין חוק שאוסר נסיעה בשבת, אפשר אולי להציע שלכל יהודי שייתפס נוסע בשבת ברכב פרטי, במונית או באוטובוס פרטי, יימחק הסעיף "יהודי" במרשם התושבים? אולי אפשר יהיה להגדיר אזורים שבהם יש רוב לא יהודי ולהפעיל שם תחבורה ציבורית כל ימות השבוע לרווחת התושבים – בהתאם לסטטוס קוו? וכהמשך ישיר, יותר להם גם לעבוד בשבתות ובחגים.
ועכשיו ברצינות: יש לאום יהודי ויש דת יהודית. כמו כל לאום, גם היהדות עוברת בירושה. אפילו דורות רבים של בני אדם ממוצא יהודי שלא מקיימים מצוות (אוכלים טריפה, לא מלים את בניהם, מתחתנים בנישואים אזרחיים) לא יגרמו להוצאתם מהעם היהודי. המיוחד ביהדות הוא שמי שלא נולד יהודי ומתגייר, מצטרף באופן אוטומטי ללאום היהודי. זה לא קיים בנצרות ובאסלאם, אי-אפשר להפוך לערבי על ידי הפיכה למוסלמי ואי-אפשר להפוך לאיטלקי על ידי המרה לנצרות. וזה מה שמבלבל את מנהיגינו.
במושג "יהודי" יש אסימטריה. כל יהודי דתי הוא יהודי לאומי, אך לא כל יהודי לאומי חייב להיות יהודי דתי. לפי חוק השבות הזכאות היא קודם כול לפי המוצא, אבל גֵר שאיננו ממוצא יהודי אפשר לתת לו זכאות לפי הדת. לכן, כפייה דתית כמו מניעת תחבורה ציבורית בשבת זה לא יישום של מדינה יהודית ודמוקרטית, אלא של מדינה יהודית תיאוקרטית.
15 תגובות
החרדים והדתיים טעו. עוד ועוד הגדילו את הסחיטה מהחילונים. עברו את הקו האדום. כעת לחילונים נמאס והם לא ימשיכו לדבר. יתעקשו לבסס את האיזון מחדש
החילונים לא יודעים לעמוד על זכויותיהם. למשל, כאשר שרת איכות הסביבה רוצה להנהיג הפרדה מגזרית במעיינות, יש להתייחס לזה כחריגה מהסטטו קוו. אז אם היינו חכמים היינו אומרים: "יופי, אנו מוכנים לחריגה מהסטטו קוו כדי להתחשב בצרכי היהודים הדתים לטבול כדרכם במעיינות, אך כנגד זה שגם הדתיים ייתחשבו בצרכי חילונים ויאפשרו חריגה מהסטטו קוו להפעלת תחבורה ציבורית בשבתות ובחגי ישראל".
מאוד יכול להיות שהתעוררנו מאוחר מידי
הכל נכון, אבל אסור ליפול בפח המונופול על הדת שהחרדים בארץ החדירו בתודעה הישראלית. החרדים השתלטו על ביטוי בלעדי של המושג דתי (רק לפי ההלכה) ואף הלכו רחוק עד כדי הגדרת היהודים האחרים כערב רב או מתבוללים או אפילו לא יהודים.
זה לא משקף את המציאות, לא בארץ ובעיקר לא בעולם היהודי.
יש חילונים המחוברים לאלוהי ישראל כחלק מההסטוריה הלאומית שלהם וחלקם אפילו מאמינים בו, אבל לא מקבלים את סמכות הרבנים כקובעים את חיי היום יום. יש רפורמים. יש דתיים לאומיים. יש מסורתיים. רק נכלי הפוליטיקה יוצרים את בעיות הניגוד, הכפיה וחוסר הסובלנות.
לגבי הצטרפות גרים, נכון שהקריטריון בארץ הוא דתי בלבד, ועוד במובן המחמיר הרבני החרדי. גם זו תוצאה של ניצחון פוליטי.
שאלת המפתח היא האם ניתן לאבחן/להגדיר בן לעם היהודי מבלי לנכס לו באופן אוטומטי הזדהות טוטלית עם האמונה הדתית היהודית. הניסיון הזה כבר נעשה לפני 200 שנים כאשר באירופה הגדירו "אזרחים בני דת – משה" עד שהאנטישמיות לא איפשרה את הסידור הנוח הזה. ועדיין אני מקבל את התפיסה של גיורא שבהחלט ניתן להיות בן נאמן לעם היהודי ועדיין לאמץ ברמה האישית את מידת המוכנות להאמין ולהוקיר ולעבוד את עיקרי מקורות היהודית, ולא בהכרח את הפרשנות הארכאית שהממסד הדתי בישראל מנסה לכפות על הכול. כאילו זו האמת ואין בילתה.
הגישה שלי היא שבלי קשר עם אמונה כלשהי הלאומיות היהודית עוברת בירושה. בתחילת דרכו של העם היהודי (או העברי) העברים היו עובדי אלילים. הם לא ידעו את התורה וגם כאשר עבדו אל אחד, הפולחן היה אלילי – העלאת קרבנות והפגנת נוכחות במקדש. והיום אנו צאצאים שלהם בלי קשר עם הזיקה שלנו לדת. גם הכהנים והלוויים עוברים מאב לבן בלי קשר עם זיקה לדת. ההגדרה של "אזרחים בני דת – משה" וההמלצה "הייה יהודי בביתך ואדם בחוץ" נעשו על ידי יהודים דתיים, שהיו בדרך להיות רפורמים. בהמשך הם כפרו בהלכה ונפנפו הרבה מצוות ונוהלים כגון הפרדה מגזרית, ביטול קוד הופעה ולבוש (כולל ביטול כיסוי ראש, גילוח זקן), התרת פעילות בשבת שאינה מצריכה מאמץ כמו הדלקת גפרור או קריעת נייר, היום זה גם נהיגת מכונית ושימוש בחשמל. בבית כנסת רפורמי אפשר להפעיל כלי נגינה , מיקרופונים והקלטה בוידאו אפילו ביום כיפור. יהודים חילונים לא הגדירו את עצמם כבני דת – משה אלא כשייכים ללאום היהודי או העברי. בברית המועצות וברוסיה בני הלאום היהודי נקראים ייברים בלי קשר לדת. לפני קום המדינה הגדירו את הלאום היהודי כעברי. "הסתדרות העובדים העברים בארץ ישראל" למשל. עם קום המדינה חדלו להשתמש במושג לאום עברי וייחדו את העבריות רק לשפה. בישראל שהיא מדינה רב לאומית היהודים החילונים הם בהחלט יהודים מבחינה לאומית אך המדינה מדביקה להם את הדת בעל כורחם. יש מדינות שאינן מדביקות דת לאזרחיהם. איוו מונטאן היה ממוצא יהודי. הוריו המירו את דתם לנצרות. כך שהוא היה בעל לאום צרפתי ומוצא יהודי ודת (כנראה נוצרי אם הוטבל). בצרפת, ההתייחסות למוצא ולדת היא כמו באיזה עיר הוא גדל ואיזה קבוצת כדורגל הוא אוהד. אזרח ישראלי חילוני ממוצא יהודי הוא יהודי בלאום שכופים עליו את הדת היהודית על ידי מניעת נישואים אזרחיים, איסור עבודה בשבתות ובחגי ישראל, מניעה של תחבורה ציבורית בשבתות ובחגי ישראל.
שתיים שלוש שאלות. בילדותי במדינת ישראל היה רעיון שייתכן סטטוס קוו ביחס ליישום מנהגי השבת במדינת ישראל. למה התכוונו בביטוי ״סטטוס קוו״״? האם המדינה הייתה אז תיאוקרטית? ומדוע אין במאמרך שום התייחסות לביטוי ״מדינה יהודית״ שמכהן כתיאור המדינה כמה פעמים במגילת העצמאות?
מדינה יהודית היא מדינת הלאום היהודי. הכוונה מדינה יהודית היא שכל מי שממוצא יהודי יכול לעלות לישראל ולהתאזרח בה. אין תנאי שהוא יהיה שומר מצוות. למרות שהרפורמים והקונסרבטיבים לא מוכרים בישראל, יהודי השייך לקהילות האלה זכאי לעלות ולהתאזרח בישראל. גם אתאיסטים יהודים זכאים לחוק השבות. אך יש אסימטריה בהגדרת היהדות. אפשר להכנס ללאום היהודי וגם לצאת מהלאום היהודי על ידי המרת דת. אזרח ישראלי יהודי שימיר את דתו אזרחותו לא תשלל אך יהודי לא ישראלי שימיר את דתו יאבד את זכותו לעלות לישראל. ומי שממוצא לא יהודי מתגייר הוא הופך אוטומטית ליהודי גם בלאום וזכאי לעלות לישראל. זהו בקיצור המובן של מדינה יהודית.
נמשיך מהנקודה הזו. מצב בו יהודי (נולד לאם יהודיה) חי בישראל והחליט להתנצר או להתאסלם. הם יוגדר יהודי נוצרי/מוסלמי?
אם נזכר באירוע מלפני כ יובל שנים שרב סרן בשירות קבע דרש שהמילה "יהודי" תמחק מתעודת הזהות שלו ( הוא גם עבר לגור בסקנדיביה עם אישתו הגויה). האם מחיקה כזו אפשרית למי שנולד לעם היהודי לל קשר לאמונתו הדתית? הנאצים חשבו שזה בלתי אפשרי
ברור שמבחינת שייכות לדת הוא יוגדר מחדש לפי הדת אליה הוא עבר אבל היות ובן דת לא יהודית לא יכול להשתייך ללאום היהודי הוא יהפוך לחסר לאום. במרשם התושבים לכל אזרח ישראלי יש דת ולאום. אפילו אם הוא חילוני אתאיסט אך הוא ממוצא יהודי ידביקו לו את הדת היהודית ואת הלאום היהודי. אם הוא ימיר את דתו הוא עדיין ממוצא יהודי אבל אין דבר כזה יהודי נוצרי או מוסלמי כך שהוא ישאר אזרח ישראלי אך ייפרד מהלאום היהודי. בפועל אם הוא התנצר או התאסלם ולא פנה למשרד הפנים לשינוי סטטוס ייתכן שלא ישנו לו כלום במרשם התושבים.
ברצוני לחדד. הסטטו קוו שכולל התייחסות למצוות יהודיות כגון שמירת שבת מיושם בישראל רק עבור יהודים. בחיפה שהיא עיר מעורבת ובנצרת יש תחבורה ציבורית כל השבוע זה גם במסגרת הסטטוס קוו. זה כאילו ישראל מדינה יהודית רק במרכזי אוכלוסיה יהודית. בפועל ישראל אינה מדינה יהודית ודמוקרטית אלא מדינה תאוקרטית שמניחה שכל היהודים הם שומרי מצוות ורק לא יהודים פטורים ממגבלות הסטטו קוו.
הבעיה היא שהחילונים יותר ותרנים ופחות עומדים על עקרונותיהם לעומת החרדים
הקטר כבר בתחנה השנייה ואין עוד הרבה תחנות להגיע לסופית
משפט קצר שמסביר הכל.
בתהליך זוחל מאז הקמת המדינה, כופים עלינו עוד ועוד חוקי דת
הואיל וזה תהליך מתמשך אפשר להעריך מה יהיה כאן בעוד 20 שנים