רב-המכר הגדול בכל הזמנים

ספר הספרים והשפעתו על רוח העם היהודי וכלל האנושות
צילום של אליהו
אליהו וידן

התנ"ך מהווה מוקד מרכזי לתרבות היהודית לדורותיה. כמו כן, השפיע התנ"ך עד מאוד על התרבות והיצירה האנושית בכללה. מספר רב של יצירות אומנות, מסִפרות דרך פיסול ועד ציור ומוזיקה, מהמופתיות בהיסטוריה האנושית, הושפעו באופן ברור וישיר מהתנ"ך. הספרים שבקנון היהודי של התנ"ך נכללו, ככתבם וכלשונם, בכתבי הקודש של הנצרות, תחת הכותרת: "הברית הישנה". באסלאם התנ"ך אינו נחשב ספר קדוש, אולם השפעתו של התנ"ך ניכרת גם בקוראן ובמסורת המוסלמית. ספרי התנ"ך, בהיותם חלק מהביבליה הנוצרית, הם רב-המכר הגדול בכל הזמנים, שתורגם למספר השפות הרב ביותר. בתנ"ך חמש סוגות:

א.         מיתוגרפיה

כתיבה היסטורית תיחשב למיתוס כל עוד אינה מגובה בממצאים ארכיאולוגיים או היסטוריים בלתי תלויים. הדמות המקראית הקדומה ביותר שמגובה בעדות ארכיאולוגית היא דוד המלך, לפיכך ייחשבו כמיתוסים פרקי ההיסטוריה בתורה ובנביאים הראשונים, מאז בריאת העולם ועד לסיפורו של דוד. באשר לדוד: נמצאו שתי עדויות חוץ-מקראיות לקיומו. האחת, כתובת תל דן המזכירה שם של מלך יהודה משושלת בית דוד ("ביתדוד"), ומצבת מישע המזכירה את סחיבתו ולקיחתו בשבי למואב של "אראל דודה" המכוונת, אולי, לאחד מגיבורי בית דוד. מדובר בכתובות מן המאה התשיעית לפנה"ס, כמאתיים שנה לאחר התקופה המיוחסת לדוד, שעלה על כס המלוכה בשנת 1000, לערך, לפנה"ס.

ב.         היסטוריוגרפיה

הכתיבה ההיסטורית (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים) מתוארכת למאה השביעית לפנה"ס. דוד פעל במאה התשיעית לפנה"ס, טווח זמן של כמאתיים עד שלוש מאות שנה בין ההתרחשות לכתיבה, לדעתי זמן קצר דיו כדי ליחס סבירות לתיאור ההיסטורי. סבירות זו עולה עם קיצור טווח הזמן בין האירוע לתיאורו, במקביל גם רבים יותר החיזוקים ממקורות היסטוריים בלתי תלויים.

ג.           כתובים

בחלק זה של התנ"ך מקובצים ספרים מסוגות שונות, הכוללים: פתגמים (משלי), הגות פילוסופית (איוב, קהלת), שירה (שיר השירים, תהילים, איכה), סיפורת היסטורית (רות, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה).

ד.         נבואה

לפי המילונים, למילה "נבואה" שלושה מובנים: חיזוי, צפי, או השערה לגבי העתיד. יש בכך משום אי-הבנת הנקרא. הנביא אינו מגיד עתידות ולא אסטרולוג, וגם לא קורא בקפה. הנביא גם אינו מתמטיקאי או סטטיסטיקן. נבואה היא הצהרה ערכית; היא קריאת אזהרה, או חזון לגבי העתיד; היא מחאה חברתית או פוליטית.

בשנת 2050 תגיע אוכלוסיית העולם ל-10 מיליארד נפש (על פי ויקיפדיה) – זהו חיזוי.

"לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב, ד) – זוהי נבואה.

ה.         חוק ומשפט

תרי"ג המצוות המשובצות בספרי התורה, בהקשריהן השונים, הן חוקת העם היהודי. המצוות שבין אדם לחברו הן נצחיות ואינן קשורות לא לזמן ולא למקום. המצוות שבין אדם למקום קשורות למקום. "מקום" הוא אחד מכינוייו של האל, והמצוות מגדירות את פולחנו בבית המקדש. המקום הוא גם ארץ ישראל והמצוות הן ספציפיות לה. המצוות שבין אדם למקום מאבדות משמעות והיתכנות עם חורבן הבית ועם גלות העם.

את הביקוש ללימוד התורה יצרו מצוות בתורה כגון: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ." (דברים יא, יט). החובה והרצון ללמוד באו על סיפוקם באמצעות בית הכנסת. מאז התמסדות בית המקדש בתקופת שלמה ועד גלות בבל, היה בית המקדש המקום היחיד שבו נערכה עבודת האל. בתי כנסת החלו להופיע בעקבות גלות בבל לאחר חורבן בית ראשון, אז היה חשש בקרב מנהיגי העם כי ללא בית מקדש ישכח העם את יהדותו. בתלמוד הירושלמי מסופר כי עוד לפני חורבן הבית השני היו בירושלים 480 בתי כנסת. על פי עדויות שונות, יש מקום להניח שבית הכנסת שימש להוראת התורה ולקריאתה בפומבי, אך לא לתפילה.

בתרבות יוון ההתכנסות הייתה באצטדיון לצורך אולימפיאדות ותחרויות היאבקות. בתרבות הרומית ההתכנסות הייתה בזירה, לצורך מופעי גלדיאטורים ומרוצי סוסים. בתרבות היהודית ההתכנסות הייתה לצורך קריאה בתורה ולימוד סיפוריה, חוקותיה ומצוותיה.

רוח העם היהודי, המתבטאת בספר הספרים, היא רוח הנביאים; רוח אלוהי "הדעת טוב ורע".

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

4 תגובות

  1. ללמוד מהספר הזה על ההיסטוריה, ועל אוח העבר זה חשוב ומצויים. מצד שני להפוך כל מילה בו לקדושה, ולדבוק במצוות שנוסדו לפני אלפי שנים זה ממש לא הגיוני הרי העולם השתנה

  2. קצת לחשוב על דברים רוחניים ובמיוחד של אבות אבותינו, תמיד יועיל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

דילוג לתוכן