חלום שהתגשם, אך לא בארץ הקודש

הקיצוניות הדתית הורסת כל חלקה טובה במרקם האנושי
תמונה של מימון
מימון אסולין

חלום שחלמתי לאור היום-בהקיץ, בעקבות ביקורי בהר הבית סמוך לשחרורו. נער נאה הייתי, הסתובבתי חופשי וללא מורא בעיר העתיקה, קניתי מעיל מצמר כבשים (הסריח את ארון הבגדים, וזרקתיו אחרי שבועיים). עליתי להר הבית שהיה פתוח לכולם. בעודי עומד במרכז הרחבה ומשתאה מיופיו של המסגד, הבחנתי בזווית העין בנערה מוסלמית יפת מראה ש"פזלה" לעברי במבט מבויש והבעת פניה שידרה ענווה ותמימות. החלפנו חיוכים דקים וכמה משפטים קצרים בערבית, היא הבינה מייד שאני יהודי.

צלם שהסתובב לפרנסתו עם מצלמת פולרואיד שאל בפנטומימה "האם אפשר"? שנינו הנהנו בראשנו בחיוב, הסמקנו ונצמדנו כתף אל כתף ללא מגע ידיים, מאחורינו היתמר מסגד אל-אקצא. הצלם הפיק שני עותקים, כג'נטלמן שילמתי עבור שניהם ונתתי לה אחד, חייכנו חיוך מבויש זה לזו, היא הלכה ימינה, אני שמאלה. קוראים יקרים! זו לא סצנה מסרט טורקי, זה קרה וזה אמיתי לגמרי. לצערי, ברבות השנים והמעברים מדירה לדירה ומעיר לעיר, התמונה היפה והמיוחדת הזו נעלמה. מובן שמעולם לא התכוונתי לפרסמה כדי לא לפגוע בכבודה של אותה נערה מקסימה.

ובחלומי, לאחר המפגש התמים ההוא, שאלתי את עצמי, למה לא לבנות על הר הבית, או בסמוך אליו, מבנה אחד גדול שיכלול מסגד, בית כנסת וכנסייה? כל אדם ייכנס לבית התפילה שיחפוץ להתפלל בו, שכן מאמיני שלוש הדתות מתפללים לאותו האלוהים. כולנו גם בני דודים מצאצאיו של אברהם אבינו, רק האימהות שונות.

זה שנים רבות שאני מדריך טיולים במרוקו, לפני כמה חודשים התחלתי להתמחות בהדרכה גם באבו דאבי, והנה אני מגלה שחלומי התגשם! אבל לצערי לא בארצנו הקדושה, אלא באבו דאבי. שם הסתיימה בשנת 2022 בנייתו של "בית משפחת אברהם" באי "סעידאת". במתחם ניצבים שלושה בתי תפילה לשלוש הדתות ובהם מתקיימים תפילות, מפגשים חברתיים ופעילות שמקרבים את הלבבות, ממש כפי שחלמתי באותו הביקור בהר הבית בקיץ 1967.

אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד, כי הקיצוניות מעבירה את האדם על דעתו, משניאה את אלה באלה וסותמת את הגולל על אפשרות לחיים משותפים ולשלום אמיתי בתוך ובין העמים. ההקצנה היא נחלתן של שלוש הדתות המונותאיסטיות. אתייחס בקצרה לכל אחת מהן, לפי סדר הופעתן.

היהדות: הפלגנות וההקצנה הדתית-חברתית-פוליטית מאז ייסוד הכתות השונות והמשונות בהיסטוריה שלנו, וביתר שאת בימינו, הרסו כל חלקה טובה בחוסן הלאומי-חברתי-ביטחוני והקימו עלינו את צרנו בעולם. ההקצנה, הפלגנות והשנאה הפנימית הביאו עלינו חורבן וגלות בת אלפיים שנים. עמנו לא שכח דבר, אך גם לא למד דבר מההיסטוריה העגומה שלנו.

הנצרות: כידוע, הבשורה נפוצה על ידי 12 השליחים/תלמידים של ישו, יהודים דייגים מכפר נחום שבמערב הכינרת (ישו ו-11 מהם הוצאו להורג על ידי הרומאים), הבולט בתלמידיו של ישו היה "פטרוס הקדוש" (הלוא הוא שמעון הדייג מכפר נחום) שהוכתר כאפיפיור הראשון לאחר שנצלב עם ראשו כלפי מטה. הנצרות הוכרה כדת חוקית במאה הרביעית על ידי המצביא/מדינאי קונסטנטין.

יש המייחסים בטעות את ייסוד הנצרות לישו. אגב, הנוצרים קוראים לו ישוע, ולא י.ש.ו שהם ראשי תיבות "יימח שמו וזכרו". ישוע נולד ומת כיהודי, מגדירים אותו "דמות בנצרות". לעומת היהדות והאסלאם הרי שהנצרות פותחת את שעריה לכל דכפין. הליך ההתנצרות הוא פשוט ומהיר, די בכך שהכומר מנופף באבוקת עשן ריחני, מתיז טיפות מים כטבילה, ממלמל כמה הברות, מאכיל את "המועמד" בפת לחם הקודש – והאדם נוצרי. זכורים לשמצה מסעות הצלב ברחבי העולם ובעיקר במאה ה-12, שכללו מעשי רצח, דיכוי וגירושם של המסרבים להתנצר.

האסלאם: דת האסלאם נוסדה "באשמת" יהדות ית'רב (היום "אלמדינה"), שכן הקהילה סירבה לקבל לחיקה את מוחמד ואנשיו שברחו/גורשו/היגרו ממכה הפגאנית ומהעריצות של בעלי ההון שם. מוחמד הציב תנאי להצטרפותו ודרש שהדת תתבסס רק על החומש, שאותו הוא מקבל ככתבו וכלשונו, לרבות כל המצוות והחגים.

לגבי שאר מאות אלפי הכתבים: המשנה, התלמוד הבבלי והירושלמי, שנחתמו במהלך המאה השנייה עד הרביעית לספירה (כמאתיים שנים בטרם נולד מוחמד בשנת 570), אמר מוחמד, בערך כך: "אתם משולים לחמור הנושא על גבו מטען כבד, בסוף הוא יתמוטט". מאז החלו מייסדי האסלאם במסע אלים לְאַסלם (רק) את תושבי חצי האי ערב הפגאנים. קהילות שסירבו להתאסלם הושמדו והכפרים הועלו באש, במושבה "ית'רב" הוא לא הספיק לפגוע כי כולם ברחו כנראה לתימן.

מאז התפתחה השנאה כלפי כל מי שאיננו מוסלמי. בדגש על הנוצרים והפגאנים "הכופרים הגדולים". לאחר עלייתו השמיימה בשנת 631 ותחילת שושלת החליפים, ארבעת "ישרי הדרך" ועוד 47 ממשיכי הדרך, התפלג האסלאם וגברה ההקצנה בתוכו וכלפי העולם. אפשר לומר בשפה עממית פשוטה שהאסלאם נולד מתוך אהבה נכזבת ליהדות ושנאה יוקדת לנצרות ולפגאניות. כדי להתאסלם לא צריך תהליך לימודים ארוך ולא ניתוח רפואי כואב כמו ביהדות, די אם האדם יגיד משפט מסוים – לא אצטט אותו, כי אז יבואו שני בגירים בני 12 ומעלה, "שפויים בדעתם", יעידו כי אמרתי את הדברים ואני אהיה למוסלמי עם כרטיס לכיוון אחד, כי אין יוצאים בחיים מן האסלאם. באסלאם יש חמש מצוות בלבד לעומת תרי"ג (613) ביהדות.

כמה מילים על "שומרי הסף" באל-אקצא, במקום לקרב הם מרחיקים, בטענה הזויה שיש מי שרוצים לכבוש/להרוס/לטמא את המסגד. לו היה הדבר נכון, צה"ל היה עושה זאת "By the Way" במלחמת ששת הימים. לא ברור למה במרוקו אני יכול להיכנס עם קבוצה של עשרות יהודים מישראל למוקטעה להסדיר תעודות לידה, לרחבת ארמון המלך, לכל חצרות המסגדים ולתוך מסגד "חסן השני" בקזה בלנקה, ולהתקבל בסבר פנים יפות. משלמים כ-12$ לאדם, ובלוויית מדריך מקומי רואים את הפלא התכנוני המרהיב, שומעים את ההיסטוריה המופלאה ואת התכנון המרשים שלו. המדריך מציג בגאווה קיר עם סממנים יהודיים ומרפסת "עזרת נשים" כמו זו שבבתי הכנסת.

אבל ברחבת אל-אקצא אסור לבקר! אני לא מדבר על זמני התפילות, ולא על הקרבת קורבנות שזה מוקצה ומבחיל, ובוודאי לא לאפשר כניסה לפרובוקטורים/קנאים משיחיים כמו בן גביר, מה גם שרבנים אוסרים לעלות להר הבית, כי יש קברים בתחתיתו, אבל אפשר לפתוח אותו לסיורים בתשלום למבקרים מכל העולם, כמו במרוקו ובדובאי, יש לזה ערך כלכלי לא קטן ובעיקר קירוב לבבות. נותר לנו לקוות ולהתפלל "לו יהי, אנא לו יהי".

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. ציפיות שאין להן שום סיכוי, אפילו לו בהסתברות של אחוז אחד, להתממש

    1. חנן שלום.
      ראה תגובתי לגברת אביבה, ובכל זאת אני אופטימי לגבי הרחבת הסובלנות הדתית ההדדית בין היהדות לאסלאם.
      כמו שכתבתי במאמר אם זה קיים במרוקו ובדובאי, אולי יבוא יום….. נכון אני אדם אופטימי ואני חפץ חיים ולא מלחמות דת.

  2. כותרת המשנה של המאמר אומרת ומסכמת הכל. מסכים לגמרי. העונש הכי קשה שנפל על עולמנו

  3. נחמד ומעניין אבל כדאי לחדד:
    כתבת: "כולנו צאצאי אברהם אבינו, רק האמהות שונות". ה"רק" הזה הוא עולם ומלואו והמקור לתחרות ולשינאה.
    כל ההסטוריה העתיקה כולל המסופרת בתנ"ך מדברת על המאבק בין האחים (לאמהות אחרות) על השלטון. וזו מילת המפתח, כי לא מדובר בדתות כשלעצמן אלא בשימוש בהן כדי להשתלט. הרי השינאה והפילוג בין בני אדם כתוצאה מאידיאולוגיה שונה (קומוניזם, נאציזם וכ' וכ') לא פחותים מאלה הקשורות בדת, ונובעים ממשהו הרבה יותר פרוזאי: מי שולט. באיסלאם עצמו העימות בין הסונים והשיעים גדול יותר מהעימות ביניהם לבין ה"כופרים", וגם הוא נובע מאותו מקור: מי שולט, מי קובע. המאבק הזה הוא נצחי באנושות, וה"תירוצים" (דת, אידיאולוגיה, מסורת, דרך חיים וכ' ו'כ') הם הכלים לאחד ציבור אחד נגד ציבור אחר, תחת הנהגה אחת.

    1. אביבה יקירה, מסכים איתך לגמריי, "הרק" הזה הוא משמעותי ביותר, שכן למשל בזוגיות עפ"י האסלאם דת האב היא הקובעת מה תהיה דתו של הילוד, ביהדות דת האם היא הקובעת. לכן זיווג בין יהודי למוסלמית, ולהיפך, הוא בעייתי מהבחינה הזו, אלא אם כן שני בני הזוג ייתנערו מדתם. אגב באסלאם אין "דלת יציאה" כל הממיר את דתו הוא כופר באסלאם ודינו מוות. (יש כמה דוגמאות בארץ, לא אזכיר שמות אני מכיר זוג כזה).
      גם המשך הדברים שלך נכון, יש אין ספור אסלאמס, מה שמחבר בין רובם הוא הקוראן והאמונה בנביאם (להוציא את העלווים בסוריה שיש להם דת וספר "סודיים", הנשיא הראשון של שושלת "אלאסד" שייך את עצמו לשיעים כי עפ"י החוקה נשיא חייב להשתייך לזרם אסלאמי). אכן כמעט כולם אויבים זה לזה, אבל כולם מתלכדים נגד אויב של מאן דהו מהם. תודה על הערותייך.

  4. ישו הוא השם של ישוע בארמית. בתקופתו הארמית הייתה בשפה השלטת בישראל. לכן, כנראה זה כך קראו לו.
    אפשר להפוך גם את ישוע לשם גנאי "יימח שמו וזכרו עכשיו" , למשל. ניתן לשמוע את השם "ישו" בתפילות בארמית. ביוטיוב לחפש את התפילה בארמית (SYRIAC) :" SHLOM LEKH MARIAM " (אווה מריה בארמית) .

    לגבי השייכות של הערבים לישמעאל או לאברהם, זה מיתוס לא מבוסס. היהודים שנפוצו לכל העולם במשך 2000 שנה שמרו את השפה העברית שהיא הייתה השפה של ארץ ישראל וסביבותיה. אפילו הצוענים שמוצאם מהודו מדברים בניב הודי. ברור שהארגנטינאים והמקסיקנים קשורים עם ספרד והברזילאים אם פורטוגל אך לערבים אין שום זיקה לעברית למרות שהם חיו במזרח התיכון בשכנות עם איזורים דוברי העברית. בני ישמעאל מופיעים בתנ"ך אך אין שם שום זכר לשפה הערבית. לכן אינני מאמין שהערבים הגיעו מבית אברהם וישמעאל.

    1. גיורא תודה על הרחבת היריעה. הנושא הזה הוא באמת רחב מאוד ואפשר לדבר עליו סימסטר שלם, אסתפק בכמה הבהרות קטנות. הפיכת יש"ו לראשי תיבות הוא לא כינוי עממי, אלא יש לו סימוכין באחד מכבי היהדות, אם אמצא את המקור אכתוב לך שנית.
      תרשה לי לחלוק על הקביעה שלך כי: "לערבית אין שום זיקה לעברית". בלי להיכנס לשאלה איזו שפה נולדה קודם, יש גם יש זיקה. עבדך הנאמן למד ב- קד"צ שנה שלימה, שירתתי ב- 8200 כמעט 30 שנים, כמובן ש"התעסקתי" במדינות דוברות ערבית. יתרה מזו הרחבתי את הידע בבה"ס לתיירות באסלאם באונ' חיפה. לערבית כמו לעברית יש 22 אותיות, בערבית הוסיפו עוד 6 אותיות, למעשה לא ממש הוסיפו 6 אותיות אלא הוסיפו נקודה על אות קיימת ע"מ להתאימה להגייה שלהם. מאחר וקשה לי לבטא את הגיית האותיות בכתב, אז רק ארשום לך בשפה הערבית:
      ص-ض/ت-ث/ع-غ/ح-خ/ط-ظ/ف-قظ. לא אלאה אתכם יתר על המידה, יש גם ח' וחית רגילה, ר' מזרחית וריש צברית ועוד. יתרה מזאת אין אין ספור מילים שנכתבות ממש באותן האותיות העבריות, או לפחות השורש הוא עברי. למשל: חג בעברית חג' בערבית. רחום, רחמן, יום, ליל -לילה זהה בשתי השפות.
      שוב תודה על תגובתך ולהשתמע.

  5. אהבתי לראות בארמניה (המוסלמית) איך הם מכבדים את שלושת הדתות, ואיך בתי תפילה שלהם אפילו ממש צמודים זה לזה

    1. נכון מאוד אני מטייל הרבה ברובע הארמני בירושלים, לא ראיתי כזו הכנסת אורחים וסובלנות כלפי הזולת, בכלל לא שואלים מי אתה ומאיזו דת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

דילוג לתוכן