יריקה ירוקה בצלם אלוהים

לאסוננו, תופעה זו איננה חדשה אך היא קיבלה משנה תוקף על רקע התהלוכות של כיתות דתיות בירושלים בחג הפסחא האחרון. סרטונים שנחשפתי אליהם במהלך החג מציגים תמונה נוראית, שאין דרך אחרת לפרְשהּ. קבוצת יהודים בגילים שונים, לבושי מגבעות, אוחזי טליתות צחורות, ציציותיהם משתלשלות מאזור חלציהם ולבושים בהדרת חג ושבת, יורקת את זוהמת-הנחש שלה לפניהן של נזירות נוצריות בעיר העתיקה ירושלים. לא יריקה אחת בלבד, אלא מספר יריקות כמי שמהדרים במצווה מקודשת על חומרותיה ודקדוקיהּ. מה היה כל פשען של הנזירות? שהן בנות האמונה הנוצרית. פשע זה ראוי ליריקה ירוקה מפיהם של מתחפשים ללומדי תורה ומתחזים לשומרי חומות היהדות.

לסרטונים אלה התוודעתי רק לאחר שחברים נוצרים מהעולם הרחב, אוהבי ישראל מושבעים, שלחו אותו אליי בליווי שאלה פשוטה: האם כך מתנהגים יהודים כלפי נוצרים במדינת ישראל? אני חייב להודות, שברגעים הראשונים נאלמתי. רק הבושה המחפירה חלחלה את עצמותיי ולא הרפתה למשך זמן. שנים ארוכות אני מוכר לכל ידידיי הנוצרים בעולם כי ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ובה, להבדיל משכנותיה האסלאמיות, מכבדים את בני כל האמונות והדתות. אני נוהג לטעון שה"חוקה" הישראלית, מגילת העצמאות, קובעת נחרצות "מדינת ישראל… תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום… תקיים שוויון זכויות​ חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". הם, הנוצרים תמימי הלב, קנו את התדמית שניסיתי לשוות למדינת היהודים, היו לנו לחומה ולמגן בימי זעם של החרם הערבי BDS ויצאו נגדו בכל ארצות מושבותיהם. עתה באה חבורת מחבלים יהודים ומנסה לדרדר את מדינת ישראל לרמתה של המדינה האסלאמית (דאע"ש). החברה הישראלית כולה מתנגדת למנהג המגונה הזה אך היא מתקשה להקיא מגרונהּ את הגועל שתקוע בתוכו עד מחנק. הגיעה העת לבער את החמץ הזה מן הסולת הנקייה של היהדות.

סוגיית היריקה, או בלשון המקורות היהודים "רקיקה", נדונה לעומק אצל חכמי ישראל. היו מי שנהגו לירק בבית הכנסת בתפילת "עלינו לשבח" כאשר מזכירים את עובדי האלילים: "שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ… לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן". התפילה מציגה תמונת עתיד שלפיה כולם יכירו באמונה ה"נכונה", אבל ישנם מתפללים שאינם מסתפקים במצג עתידי שכזה אלא מנסים לקצר את טווח הגאולה באמצעות יריקה ירוקה בבית האלוהים, בבית הכנסת אל מול ארון הקודש וספרי התורה שבתוכו. מובן שהיו מספיק חכמי ישראל שיצאו נגד המנהג הסרחוני הזה, המבזה את מוסד בית הכנסת, את מעמד התפילה, את בנות ובני הקהילה ולא פחות מזה את הקב"ה בכבודו ובעצמו. אך מי שחושב שמאמינים יהודים נשמעים לרבנים ולגדולי הדור איננו מכיר את העם היהודי כל צרכו.

התנא הגדול ר' עקיבא קבע "חביב אדם שנברא בצלם". כל אדם על הפלנטה שלנו הוא העתק של פני האלוהים ואין זה משנה לאיזו דת או תרבות הוא משתייך. רק הוא יכול להשחית את צלם אלוהים שבתוכו בעשיית רוע וגנאי ואין אחר הרשאי לעשות זאת לזולתו. יריקה בפני אדם אחר כמוה כיריקה בצלם האלוהים. את התורה הפשוטה הזאת חבורת הפושעים היהודים לא למדו. הם בחרו להזיק לתדמיתה של מדינת ישראל ולסכן את מעמדה בחבר העמים והלאומים, בה בעת שהו נהנים ממלגות נדיבות שמדינת ישראל מעניקה להם בעבור התחזות ללומדי תורה.

ישאל השואל, מדוע אתה מאמין לסרטונים שייתכן שהם מזויפים? ובכן, כעורך וידאו חובבן אני יודע די מהר לפענח מתי סרטון מזויף ומתי הוא אמיתי. זאת ועוד, בדידי הווה עובדא (בגופי חוויתי זאת). כדובר הלשון הארמית ברמת שפת אם, טיילתי עם אורח אשורי מאוסטרליה בירושלים העתיקה ביום שבת קודש. היינו מהלכים בסמטאות הרובע היהודי ומשוחחים בלשון הארמית-אשורית על יופיו הנדיר של העם היהודי ועל סגולותיו המוסריות הנעלות. שוחחנו בלשון הקדיש, הכתובה וכל נדרי, בלשון התנ"ך, התלמודים והזוהר הקדוש. עם ארץ אחד, שנזדמן למקום, חובש כיפה סרוגה, לא הבין מרוב בערותו שאנו משוחחים בלשון הקודש הארמית יהודית ולכן כיבד אותנו במצוות יריקה ירוקה כהלכתהּ. ירק והוסיף קללה מבאישה כיאה למחבל יהודי המתחפש לשומר מצוות השם. כיהודי החרד לגורל עמו, הדובר את לשון כל נדרי, הנני מוכן למחול לפושע שכיבד את בן עמו ביריקה, מבחילה ככל שתהיה; "וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה". אך מאותו מקום של יהודי חרד לגורל העם, אינני מוכן לסבול שפושעים המתחזים ליהודים שומרי מצוות מותירים רושם שלא ניתן להפריז במידת הכיעור שבו. במונחים דתיים זהו חילול השם שאין כדוגמתו. כך מחללים יהודים בארץ ישראל את שמו של אלוהי ישראל, מתוך אמונה מרושעת ומטופשת שהם המייצגים אותו עלי אדמות והם העושים את מלחמת הג'יהאד בשליחותו.

בתלמוד ישנו סיפור מעניין על שני חכמים שביקשו מיהודים בעיירה מסוימת להביא בפניהם את "שומרי העיר". הלכו היהודים והביאו את מאבטחים החמושים של העיר. אמרו החכמים: אין אלה שומרי העיר, אלא מחריבי העיר. אנו, החכמים, מבקשים את שומרי העיר שהם שומרי התורה והמוסר (לפי תלמוד ירושלמי א ז). יהודים רוקקים בבית הכנסת או ברחובות העיר אינם אלא מחריבי העיר ומהרסי העם היהודי. זוהי תופעה שעל מדינת ישראל לעקור מקרבה בכל הכוחות העומדים לרשותה, כִּי אֵין הַצָּרִים שֹׁוִים בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.

תיקון עלֵינו לשַׁבֵּחַ

יעקב מעוז

נְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל,

נִתֵּן גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית,

נִכְרַע, נִשְׁתַּחֲוֶה וְנוֹדֶה

לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים,

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

לֹא נָבוּז לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת

וְלֹא נַכְלִים אֶת מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה.

נְכַבֵּד אֶת מָה שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים כְּלַפָּיו,

וְנוֹקִיר אֶת מִי שֶׁהֵם מִתְפַּלְּלִים אֵלָיו.

כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו,

וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ.

כָּךְ נְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי…