מיעוט מוגן

הצעה לפתרון סוגיית דת ומדינה בישראל
תמונה של קימל
פרופסור גיורא קימל

מעת לעת עולה סוגיית לימודי הליבה בחינוך החרדי והסירוב של החרדים להתגייס לשירות חובה. במקביל, החרדים מנסים להכתיב לכל המדינה אורח חיים שכפוף לתרי"ג המצוות – מניעת חילול שבת, כשרות "ממלכתית", נישואין של יהודים בפיקוח הרבנות, הפרדה מגדרית בציבור, הפרדה בין אזרחים שמוכרים כיהודים ובין אזרחים שיהדותם אינה מוכרת על פי ההלכה, הכפפה של שירותי דת רק לרבנים אורתודוכסים ועוד.

ההתערבות של הציבור בענייני החרדים וכנגד הכפייה הדתית האורתודוכסית על החילונים ועל הזרמים היהודיים הלא-אורתודוכסים יוצרת חיכוכים ומאבקים. בנוסף על כך נוצרת מציאות פוליטית שבה יש מפלגות שעיקר דאגתן נתונה להרחבת או לצמצום הכפייה הדתית או החילונית. נדמה שהסטאטוס קוו שהונהג בעבר – לא פעם נפרץ. למשל, בעבר לא היו מופעי בידור ביישוב העברי בערבי שבת ובשבת. כיום ההגבלה הזאת אינה קיימת. לעומת זאת ניסיונות להפרדה מגדרית באוטובוסים, איסור שירת נשים בנוכחות גברים, איסור פתיחת מסעדות כשרות בשבתות – הם הגבלות שלא היו בעבר.

במאה ה-18 מיליוני היהודים שחיו במזרח אירופה היו שומרי מצוות אדוקים. הייתה להם שפה משותפת – היידיש, בניהם למדו בחדר והם ניהלו אורח חיים יהודי בקהילות סגורות ממש כמו החרדים של ימינו, אולם היה הבדל אחד: הם היו חייבים לקיים את עצמם. רק יחידי סגולה המשיכו ללמוד בישיבות בבגרותם והם נתמכו על ידי הקהילה שהייתה זקוקה להם כרבנים וכמשמשים בקודש אחרים לעתיד. מוסדות הדת, בתי הכנסת, המקוואות ובתי העלמין ועובדיהם נתמכו על ידי הקהילה. כל השאר עבדו בכל המלאכות שמביאות פרנסה: חייטים, סנדלרים, עגלונים אך גם סוחרים ובעלי מטוויות. רובם היו עניים, אך היו ביניהם גם עשירים שתרמו ביד רחבה הן לציבור והן לעניים. כולם שמרו מצוות. הקריאה התכופה בתורה ושינון התפילות שימרו את השפה העברית שכמעט לא השתנה במשך 2000 שנה. במקביל לומדי הישיבות שימרו גם את השפה הארמית.

במאה ה-19 מאות אלפי יהודים רכשו השכלה כללית וחלק ניכר מהם הפך לחילוני. אך היידיש והעברית עדיין היו בנשמתם וככה התפתחה ספרות ענפה בעברית וביידיש. חלק מהיהודים האלה שנטשו את שמירת המצוות וניהלו אורח חיים זהה לזה של הגויים נתקלו באנטישמיות בוטה, דבר שהוביל להקמתה של התנועה הציונית.

במאה ה-20 יהודים רבים היו חילונים ציוניים ששאפו לעלות לארץ ישראל, והחלו גלי עלייה בלתי פוסקים. בארץ היה יישוב קטן של יהודים מסורתיים בעיקר בירושלים, בצפת ובטבריה, שחיו על תרומות ואורח חייהם היה כמו של היהודים הדתיים בגולה.

לא כל היהודים הציונים המשכילים באירופה עזבו את הדת. חלק מהם נשארו שומרי מצוות. וגם הם עלו לארץ ישראל. בשואה כמעט לא שרד אף יהודי שחי בקהילה יהודית מובהקת. רוב ניצולי השואה היו חילונים, חלקם נטמעו לחלוטין בסביבה הלא-יהודית. רוב ניצולי השואה לא שבו למזרח אירופה, אלא התיישבו במערב אירופה ובארה"ב ועם הקמת המדינה עלו רבים מהם לישראל. עם קום המדינה עלו לארץ גם עולים מארצות ערב, רובם שומרי מצוות מקהילות יהודיות סגורות שבמידת מה דומות לקהילות שנכחדו במזרח אירופה. חלק מיהודי ארצות ערב יצר קהילות חרדיות סגורות וסיגל לעצמו לא מעט סממנים של יהודי אירופה.

וכך החלו להתקיים בישראל קהילות סגורות של יהודים שמנהלים אורח חיים דתי, אך ללא התמיכה הכלכלית שקיבלו מחו"ל לפני השואה. בהשפעת הציונים הדתיים נעשה עם ציבור היהודים החרדים הסכם אבסורדי: הבוגרים, שחייבים בגיוס לצה"ל, יכולים להמשיך ללמוד בישיבה, ואז לא רק שהם פטורים מגיוס אלא הם גם מקבלים תמיכת קיום. הסכם זה הפך את כולם לבחורי ישיבה, אפילו אם אין להם את היכולת ללמוד גמרא בשפה הארמית. אסור להם לעבוד והם מקימים משפחות מרובות ילדים. יש עוד קהילות חרדיות בעולם אך שם אין גיוס חובה שמומר בלימוד חובה בישיבה לכן יש איזון בין רוב הגברים שעובדים ובין מיעוטם שלומדים.

אני מתייחס אל החרדים כאל קהילה שמשמרת את היהדות יותר מאשר אל קבוצה שמטיפה לכפייה דתית. כבר הרסנו את אגם החולה וגם ים המלח בסכנה, למה שלא נשמר את הקהילות החרדיות על ידי כך שלא נתערב להן בחיים? הבה נכריז עליהן כעל מיעוט מוגן. נפטור את בניהן ובנותיהן משירות צבאי ללא תנאי, אך חוץ ממענקי הביטוח הלאומי לפי החוק ותמיכה מלאה בחינוך חובה (ללא חיוב ללמוד לימודי ליבה) – כמו לכל אזרח במדינה – לא ישולם להם מאומה. אם לא תהיה תמיכה בלימודים בישיבות, יוכלו ללמוד בהן רק יחידי סגולה שייתמכו מבפנים. כל השאר ילכו לעבוד, וכך לימודי הליבה יתחילו לפרוח מעצמם. עם זאת החרדים ימשיכו לשמר באורח חייהם את ליבת העם היהודי וגם שתי שפות נכחדות: ארמית ויידיש.

מנגד, נדרוש שהדתיים והחרדים בראשם יניחו ליהודים החילונים לחיות בדרכם. תונהג תחבורה ציבורית בשבתות ובחגי ישראל, יתקבל היתר גורף על מסחר בשבת. מרכולים ומסעדות יוכלו למכור מזונות ללא חותמת כשרות גם לבני אדם ולא רק לכלבים ולחתולים. (אפשר לייחד אזור כשר). מומלץ להשאיר את יום כיפור כיום ללא תנועת כלי רכב למען איכות בסביבה. אפשר להנהיג יום ראשון כשבתון מלא כמו השבת. כך ששומרי שבת יוכלו לטייל ולקנות יום אחד בשבוע. יום שישי יהיה יום עבודה מקוצר – 5 שעות עבודה, ובימים ג', ד', ה' יעבדו 9 שעות. עם הזמן אפשר בכלל לקצר את שבוע העבודה ל-37 שעות ואף פחות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. שום הגנה מיוחדת
    כל האזרחים שווים
    למי שאין מינימום המדינה תומכת בו
    כולם לומדם
    כולם משרתים בצבא
    כל נוסחה אחרת היא תרוץ לתת למגזר מסוים יותר ולבקש ממנו פחות

    1. למרות שמגילת העצמאות מכריזה על הקמת מדינה שיוויונית, בפועל זה לא עובד. יתר על כן, חוק הלאום קובע שלא כל האזרחים שוים. למשל, חגי הדת היהודית הפכו לחגים לאומיים. עוד לפני שאושר חוק הלאום, מאז ומתמיד, בישראל היהודים מופלים בכך שהם אינם רשאים לעבוד בימי השבתון שנקבעו בספר התורה. לעומת זאת לימי שבתון בדתות אחרות אין שום מעמד. נוצרי יכול לעבוד בימי ראשון ובחג המולד ואיש לא כופה עליו לכבד את מצוות דתו. אז "כל האזרחים שווים" זה לא קיים במדינת ישראל. גם לא כולם משרתים בצבא לא רק במגזר החרדי. מספיק שנערה מצהירה שהיא דתיה והיא משוחררת. בוגרת נשואה משוחררת. כמובן כל מי שיש לו בעיות נפשיות או עבר פלילי או מוגדר כשייך לנוער שוליים, הצבא מוותר עליו. גם את המוסלמים לא מגייסים. כל אלה שמניתי מקבלים פטור ללא תנאי. רק החרדים מקבלים פטור שכרוך בקבלת מענק ללימוד תורה. אז יש פה אי שיוויון בתנאי הפטור. מה שאני מציע שאם כבר חרדי פטור מגיוס חובה שזה יהיה באותם התנאים של כל פטור אחר, כלומר ללא מענק וללא כפיית לימוד בישיבה. אז בלי לקבל ובלי לתת.

  2. בהרכב הקבוצות שמרכיבות את החברה הישראלית רשה לי לראות שמשהו ישתנה לטובה. סביר להניח שהמצב רק יוחמר.

  3. אפילו גנץ מוכן לוותר לחרדים
    אז כל ממשלה שלא תהיה תתן להם הכל פלוס פלוס

  4. לא מעשי. אצלהם קים העיקרון-וכאשר יאכילו אותו, כן יגבר תיאבונו.

  5. אחרי ששמעתי אתמול ראיון טלויזיה עם המנהיג החרדי החדש הבנתי שאין סיכוי להגיע איתם להסדר

    1. הבעיה עם חרדים היא שיש איתם הסדר. וזה הסדר משונה. משלמים להם כדי שלא יתגייסו. הלוואי ולא יהיה איתם הסדר. נפסיק להתערב בעניינם. כמו שלא מגייסים נוער שוליים כך אפשר גם לא לגייס אותם. לא לפטור אותם אלא לפסול אותם לשרות בלי שום הסדר איתם. ואז הרוב שאינם מסוגלים או אינם רוצים ללמוד בישיבות ואינם מתקבלים לצבא יוכלו לעבוד בגלוי. סביר שהמוכשרים ביניהם ינסו ללמוד כל מה שנחוץ להם כדי להשתלב בעבודות עם הכנסה גבוהה. אולי אפילו חלק יירצו להתגייס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

אלוהים אינו שוטר

עבריינים בחסות הדת – כיצד ניתן להסביר את הסתירה