מי הוא יהודי או אולי מי היא יהודייה?

חוק השבות מאיים על ההגדרה השברירית של מי הוא יהודי
סימן שאלה
תמונה:Selena Wilke commons.wikimedia.org

לאחרונה ראיתי ביוטיוב את אראל סגל, על פניו הבעת סלידה משועשעת, זועק כלפי פרופ' שלמה זנד: "אז מה, פרופסור זנד, אתה אינך רואה עצמך יהודי?" וזנד ענה לו : "תראה, חיטטתי בניירות אימי ז"ל וגיליתי שאֵם סבתי גוירה שלא כהלכה… מה אפשר לעשות?". אל מול פיו הפעור של אראל מיהר הפרוסור להפטיר "סתם, סתם", שמא יטיל מישהו ספק ביהדותו.

הדיאלוג בין סגל לפרופ' זנד הזכיר לי מפגש מקרי שהתרחש לפני כעשר שנים. שוטטתי אז באישון לילה ברחובות העיר לִיל שבצפון צרפת, לפתע נקרה בדרכי איש קטן שפנה אליי בדברים. התברר שהאיש הוא פיזיקאי רוסי מטשקנט אשר באוזבקיסטן, שהגיע ללִיל לכנס לענייני פלזמה ומצב מוצק. תוך שקונן האיש על מצב המדע היום ועל הימים הטובים של ברית המועצות, ולאחר שסיפרתי לו מהיכן אני, אמר שהוא רוצה להשיג אזרחות ישראלית. עוד סיפר שלסבתו היה שכן שיהדותו כבר הועילה לצאצאיו מול פקידי משרד הפנים שלנו. מיהרתי להעיר שאבא, לצורך העניין, אינו נחשב אצל היהודים והיהדות נקבעת על פי האימא. האיש הבין מתשובתי שאני מוסלמי ונפרדנו בקרירות. אולם אני טעיתי. לצורך חוק השבות, יש גם יהודים על פי האבא. ואומנם על מנת לחתן את ילדי היהודים מצד האבא או לקבור אותם, בתנאי שהם חיילים, יש את המסלול המבורך על שמו של האלוף במיל' אלעזר שטרן.

בימים רחוקים שאלות הזהות התמימות שלנו נשברו אל מול החומה הבצורה של חניכי מפא"י ותנועת העבודה. ראו נא, הסבירו בחמיצות, היהדות הינה עול שהוטל עלינו. חובות, לא זכויות. ומצוות שבין האדם לבורא הוחלפו בארצנו בנאמנות למדינה, דיבור עברית, שירות בצבא ועבודת כפיים. לבסוף, בהרמת טון, כמי שמתחיל להחליק במורד משומן, סיכמו שיהודי הוא מי שאימו יהודייה. לרגישים שבינינו הוצעה מנה חמוצה-מתוקה פרי רוחו של יהושע סובול. מחזותיו המיוסרים "ליל העשרים" ו"נפש יהודי" מתכתבים יותר או פחות עם ספרו של אוטו ויינינגר "מין ואופי". אוטו סיים את ספרו בסנסציה: "היהודי הוא אישה", ועם פרסומו בשנת 1913 ירה בעצמו.

לוויינינגר קמה בימינו גרסה עליזה יותר. הפרופסור הרב דניאל בויארין אימץ את ההברקה הזו ועם אזכור שולי לוויינינגר פיתח אותה לכדי חזון. הוא, כמו ויינינגר, כלל אינו נפנה לשאלה החיונית מיהי, אם כן, היהודייה. הקריירה המזהירה של בויארין נעצרה לפי שעה באוניברסיטת ברקלי הנודעת, אך היא הבשילה במוסד המכובד בארצנו הקורא לעצמו אוניברסיטת בר-אילן.

לנאצים שאלת מיהו יהודי הייתה עניין של חיים ומוות. אך הם אחזו בהגדרה יציבה מאוד. הכול נמצא בדם. הרבה דם. לעומת זאת, שאלת מי הוא ארי היוותה כר להפרחת אובססיות מאמללות. המפורסמת ביניהן היא זו של היידריך, זה מווילה ונזה והפתרון הסופי. מוצאה החשוד של איזו סבתא הטריף אותו. 20 שנה אחרי שכבר נוקם דמו המעט יהודי אולי של היידריך בעיר לידיצה, קבע פרופסור שלמה אהרונסון שלנו, על סמך עבודת שורשים שעשה למשפחה, כי היידריך אינו יהודי. בספרו "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי", כותב יואכים פאסט כי לא השתכנע מטיעוניו של אהרונסון. אולי לא הבין כי פרופסור אהרונסון ז"ל, כנכדו של הרב הראשי הראשון של תל אביב (אז עוד לא היו ספרדים בתל אביב), מחזיק בהגדרה האורתודוקסית של "מי יהודי".

גולדה, בעת כהונתה כראש ממשלתנו, ראתה דמעה על לחיו של הנרי קיסינג'ר כשהשקיף מחלון מלון המלך דוד אל כיפת סלע קיומנו, והחליטה כי הוא באמת שלנו. אפשר לסמוך עליו, אמרה. קיסינג'ר חזר והצהיר כי הוא עובד אצל האמריקאים, אבל גולדה שלנו כמובן ידעה טוב יותר. על מה שזה עשה לנו נכתב וייכתב.

אם כן, כיצד ייקבע מי הוא יהודי? ומה השפעתו של חוק השבות על ההגדרה מי הוא יהודי? אני טוען שחוק השבות יעשה לנו בושות. ייתכן שכך יקרה: מדרום לקו רוחב, מעט עבה, אך מעל הים התיכון הזילות במנהגי המשפחה של האימהות לדורותיהן לחלוטין אינה מקובלת, אפילו לא לצורכי העלאת קרובים, המתגעגעים זה אלפיים שנה למדינתנו השופעת. הפער בשיעורי העלייה המשתמע מכך בין העדות משני צידי קו הרוחב הזה – שללא ספק ירגיז את אבישי בן חיים – יביא להקמתו, מתוך אהבת ישראל, של סטארט-אפ של כמה בוגרי 8200 גאונים ופרופסורים בעלי שם עולמי לביולוגיה חישובית לצורך אימות המורשת והאותנטיות. ליצמן, דרעי וגפני יצאו ממנו גויים, אפילו חזן ויערי בני הרבנים ודוד בן-גוריון ופולה. ודרוזי מוכשר בחבורה יוכיח שאבי דיכטר, אשקלוני שכזה, הוא נכדן בן נכדנית של פלישתית המתייחסת למשפחות גוליית וסיסרא. "זה מדעי", ינפנף מול אפינו הדרוזי הזועם במבחנותיו המכילות דגימות גרד מכדי קבורה מן האזור ומפדחתו של האובייקט.

אפשר אולי להתנחם בכך שהבושה הזו – עונשם של עשירים ומבורכים היא. כמו משקל יתר וכבד שומני. בכל אופן, חוק השבות מטיל עומס שהולך ונהיה כבד על ההגדרה השברירית של מי הוא יהודי(יה).

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. בדרך קצת אחרת
    ובסגנון לגמרי אחר
    הסברת את עמדתך מול חוק השבות

    1. לרחלי
      ד"ר פרומקין הציג בצורה מבולבלת למדי כמה מחוויותיו האישיות.
      לא הייתי מסיק מזה שיש לו איזו שהיא עמדה כלפי חוק השבות.
      למעשה יש במאמר סיפורת קלה, קוריוזית, ולא יותר מזה.

  2. מדינת ישראל היא הבית הלאומי של היהודים. כל יהודי בחו"ל הוא זכאי לאזרחות ישראלית. כמו ברוב המדינות צאצאים של אזרחים זכאים לאותה אזרחות בלי קשר עם אזרחות בני הזוג. למשל, אם אשה צרפתיה חיה בקנדה ונשואה לקנדי ילדיה ונכדיה עד סוף הדורות יוכלו לקבל דרכון צרפתי. ואם גבר צרפתי חיה בקנדה ונשוא לקנדית ילדיו ונכדיו עד סוף הדורות יוכלו לקבל דרכון צרפתי. חוק השבות עובד באותו אופן. יהודי כדת וכדין זכאי לאזרחות ישראלית לכן גם צאצאיו, ללא קשר אם הוא נשוי עם יהודיה או לא זכאים לאזרחות ישראלית. האם בניו ובנותיו שעלו לארץ ומחזיקים בדרכון ישראלי הם יהודים לפי הדת כאשר אמם אינה יהודיה? זה תלוי לאיזה זרם יהודי הם פונים. אם לזרם הקראי או הרפורמי אז הם יהודים. אם לזרם האורתודוקסי אז הם לא יהודים. ואז, אם הם לא התנצרו ולא התאסלמו אז הם חסרי דת. אז צאצאים של זוגות מעורבים בהם האב יהודי אשר רוצים להיות יהודים לפי הדת כדאי להם להצטרף לעדה הקראית. לרפורמים לא כדאי להצטרף כי הם לא מוכרים על ידי משרד הפנים. מה יצא להם מזה? אולי יכתבו להם את תאריך הלידה העברי בתעודת הזהות. הם גם יוכלו להתחתן עם כל בן זוג יהודי על ידי רב קראי.

  3. לשם מה להתבדח על ההגדרה של מיהו יהודי על פי "חניכי מפא"י " על פי מחזותיו של יהשוע סובול ? ההגדרה על פי מפא"י היא חוק השבות.

  4. ד"ר פרומקין מעביר מסריו בדרך מאוד חריגה, אבל התחלתי להבין שכך אנשים זוכרים יותר את המאמר והתכנים שלו

  5. עם הכח האלקטורלי שיש לדתיים ולחרדים אין ספק שהבעיות בתחום זה ובתחומים גומים אחרים, רק יחמיר

  6. במשך כל הדורות המנהיגים הדתיים התאימו את הדרישות ואת הצווים, לעולם המתפתח והמשתנה. רק כעת דווקא בזמננו כשקצב השינוי בעולם מתעצם, רוצים להקפיא את דרישות הדת ולהשאירן כפי שהיו בעולם העתיק

  7. ברור שלהשען על ההגדרה הרבנית האורטודוקסית זה לא נכון. אבל מה כן צריך לעשות, אני לא יודע. בכיה באמת סבוכה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

הידד למשתמט!

הכנסת אישרה את החלת דין הרציפות על חוק הגיוס

דילוג לתוכן