את אורי זוהר הכרתי. לא הייתי כותב על אורי בגלגולו הראשון, שהרי מאמרים וביקורות למכביר מלאו את התקשורת כשהיה שחקן, במאי ויוצר.
הכרתי אותו אז דווקא מהתוועדויות פוליטיות. כאשר התכנסה ועידת מפלגת העבודה להכריע על ראשות הממשלה בין שמעון פרס ליצחק רבין, הכרעה שנייה ביניהם לפני בחירות 1977, ארגן זוהר קבוצת אמנים להפגנה מחוץ להיכל התרבות. הם הפגינו באון נגד מועמדות פרס ותקפו ישירות את יוסי שריד ואותי, שהחלטנו בבחירה זו לצדד בשמעון פרס.
יצאתי אליהם לרחבה. אורי היה הבוטה מכולם. לאחר מכן הוא המתין עד פרסום התוצאות ואז חגג את בחירת רבין.
אחרי תקופה חזר בתשובה. רבים הנידו ראשם וסברו שמקץ כמה חדשים יופיע אורי על במות ויגחך על המפנה החרדי. נבואה זו לא הגשימה עצמה. להפך, בתחנות רדיו דתיות בירושלים שמעתי את זוהר מדבר בשצף קצף נגד גיוס בנות ובמיוחד נגד גיוס בני ישיבות, המשרתים בנאמנות את בורא עולם למען עמם.
אי שם בשנות ה-90 המאוחרות, אחרי רצח רבין ואחרי שובנו לאופוזיציה, קיבלתי פנייה מהערוץ הראשון להתראיין בתכנית חדשה של אורי זוהר שהייתה צפויה לעלות תוך ימים ספורים. הסקרנות הביאה אותי לענות בחיוב.
למחרת טלפן אליי אורי זוהר. הוא אמר שגדולי התורה אישרו לו את קיום התכנית וביקש שניפגש לפני הריאיון, שאמור לפתוח את תכניתו הראשונה. תמהתי על בקשתו, כי במתכונת שהכרתי יש מראיין ומרואיין והם מאתגרים זה את זה ולא נפגשים טרם הריאיון.
אורי זוהר תכנן כל פרט. קבענו במלון "הילטון" של אז, ליד בנייני האומה. פתחו לנו את טרקלין המלון המיועד לאנשי עסקים וישבנו זה מול זה.
"אתה מאמין בבורא עולם?" שאל. "אינני דתי," אמרתי, "זו עבורי שאלה אישית שביני לבין עצמי". זוהר לא אהב את תשובתי והסביר לי באורח מושכל שקיומו של בורא עולם הוא עובדה ניצחת, ולא רק שהוא קיים וסוכך עלינו בכתבי הקודש, הוא יכול להוכיח לי שהם ניבאו את ברגן בלזן ואת בוכנוולד. אמרתי לו שהוא יכול לערוך כל מניפולציה שירצה, אבל את ליבי זה לא יקנה.
"לא אראיין אותך," אמר, "אלא אם תיתן לי הזדמנות לערער את ביטחונך בעמדותיך". "לא ביקשתי להתראיין", אמרתי. אורי חזר בו קמעה ואמר, "יש לי בקשה, לא תנאי".
"אחרי הריאיון", הוא המשיך, "תיפגש עם הרב יצחק שלמה זילברמן, שהוא האיש ששכנע אותי ללכת בדרך התורה. תן לו את ההזדמנות לנסות לשכנע אותך לפנות לדרך אחרת. "אשמח לפגשו", אמרתי.
הריאיון התקיים באולפן זמני בקיבוץ קרית ענבים הסמוך לירושלים. אינני זוכר את פרטי הריאיון, אבל המפגש עם הרב מאחורי הקלעים אכן התקיים.
הרב המרשים במתק דיבורו ובעיניו הטובות ביקש ממני להקדיש לשיחותינו 72 שעות רצופות. סירבתי למתכונת שהציע ואמרתי לו, "מבחינתי, יש לך 72 דקות כאן ועכשיו". הוא סירב בכל תוקף. החלה שיחה בינינו. אמרתי לו שאני בטוח שיראה לי את נפלאות הבריאה ואת כל הטוב שאצור במרקם החיים הדתיים, אך אינני מוכן למתכונת שהציע. "יש לי תהיות גדולות בהרבה ממה שאתה יכול להציע", אמרתי לו.
נפרדנו בחוסר הסכמה ואיש איש הלך לביתו. בשעות הערב המאוחרות התקשר אורי זוהר ואמר לי את המילים האחרונות ששמעתי ממנו: "אתה חושש מגילוי עצמי, אתה לא מוכן לעמוד מול אדם שיוכיח לך שכל אמונותיך – הן כזב". לא השבתי, אבל ידעתי שחזיתי באורי זוהר החדש, והוא שלם עם עצמו לחלוטין.
16 תגובות
בשבילי, אורי זוהר "החדש" הוא סיפור עצוב. בעיקר, תמיכתו הנלהבת בעבריין דרעי ובדעות חשוכות.
ואיך זה שכל משפחתו של אורי עברה לגמרי לדת בלי שום ציוץ?
הזכרונות שלך מאוד מעניינים.
עוזי.. מזל שהרב לא הצליח לשכנע אותך.. הרבה מהפעילויות המבורכות שלך לא היו מתגשמות.. השינוי שעבר אורי זוהר כל כך דרמטי ומעניין שזה מדהים.
העיקר שתמשיך אתה ללכת בדרכך ובערכיך..
ותמשיך להיא חוויות מניוסנך הרב.. הן מענינות ומפרות.
הטןר שלך הוא הזדמנות להציץ ולראות איך דברים מתרחדים מאחורי הקלעים
עוזי ברעם מתאר נקודות מפגש עם אורי זוהר שתהליך החזרה בתשובה שלו שהפתיע רבים נתפס בחודשים הראשונים כגימיק אורי זוהרי. לימים, אורי זוהר הזמין את עוזי ברעם להתראיין אצלו, במה שנראה כניסיון לצרף אותו לחוזרים בתשובה. אהבתי את תשובתי של עוזי שנשאל על ידי זוהר אם הוא מאמין בבורא עולם. "זו עבורי שאלה אישית שביני לבין עצמי" ענה. אך עוזי נענה לבקשתו של זוהר להיפגש עם הרב יצחק שלמה זילברמן, שהניע את אורי זוהר לחזור בתשובה. רק שעוזי לא השתכנע.
לרבים מאיתנו שהיו בוגרים באותה תקופה היה קשה להבין את המהלך המאה שמונים מעלותשל זוהר – מחיי הוללות פרועים לחזרה מליאה בתשובה. ניתן רק להעריך שזוהר לא היה שלם עם ההתהוללות שלו, גם בשל הביקורת על היחס הלא מכבד לנשים. נראה שרגשות אשם הביאו אותו למקום האמור לנקות ולמרק את חטאיו.
לשמחה איש מאתנו איננו יודע מדוע חזר אורי זוהר בתשובה.אם רק רצה "למרק חטאיו" מדוע לא הלך למחוייבות דתית פחות טוטלית נניח הציונות הדתית של אז?.
אורי זוהר היה אדם טוטלי בכל שעשה ערב החזרה בתשובה.רוגל אלפר ב"הארץ" מלעיג עליו ושואל כיצד יכול להאמין במה שלא קיים?. לי אין תשובה לתהיות גם של אלפר וגם של זוהר.אבל אין להתעלם מהעובדה שזוהר בחר בדלות חומרית ובלימוד טוטלי.נניח שלכל אחד יש האלוהים שלו גם לזוהר היה והוא שילם על כך מחיר חומרי לא רוחני.
לדעתי,אין לנו יכולת לשפוט מהלכיו של אדם שפועל בניגוד לערכינו.אורי קבל עליו את כל "התורה הליטאית" חשב כמותם שהרב קנייבסקי הוא גדול הדור. זה מנוגד למחשבתי אך כך נראה לאורי זוהר קבלת "עולה של תורה"
אני מעריך שגם אם היית מתפתה לשוחח עם אותו רב 72 שעות רצופות היית נשאר אותו עוזי.
האמת? אני הייתי בטוח ששבועות אחדים אחרי שחזר בתשובה ושינה את חזותו הוא יודיע לציבור בשידור חי: "חברה', סתם מתחתי אתכם".
צורמים לי דבריו של חוזר בתשובה האומר:
"אתה חושש מגילוי עצמי, אתה לא מוכן לעמוד מול אדם שיוכיח לך שכל אמונותיך – הן כזב".
אמונה בעצם הגדרתה היא כזב במובן זה שלא מדובר בעובדות מדעיות אלא ב…אמונה.
להטיח באדם שאמונתו כזב באמצעות טיעונים המבוססים על אמונה אחרת, זו התנשאות ריקה.
אורי זוהר ידע למצוא לעצמו את הנישה שלו בעולם החרדי : החזרה בתשובה. הוא הצליח בזה בגלל תכונותיו
יכולת השיכנוע שלו, הכריזמה, וכ'. c'est tout
אורי זהר זכרונו לברכה היה אדם גדול וצנוע ומאמין בכל ליבו
ממש לא אהבתי את יחסו לחילונים וסגנון דיבורו עליהם
אורי זוהר נפטר
כל איש ולקחיו
מבטנו קדימה
ובאופק לא זורחת שמש
אנשים קיצוניים עוברים בקלות יחסית לקוטב האחר לעומת אנשים מרכז הדעות שמתקשים לעבור לאחד הקטבים.
המסרים של עוזי ברעם הם בין השיטין, וחכמים
יש לי תחושה שהרב זילברמן לא הוכיח לאורי זוהר את אמיתות התורה והימצאות הקב"ה, אלא הניח בפניו הצעה כספית. ואידך זיל גמור.
ברשותך, קצת תחושות מהבטן:
אז הכל זה במקרה? אלקטרון ופרוטון הפכו אטום. אטומים הפכו למולקולות והתחברו יחדו? מעצמם? הפכו לביצה? תרנגולת?
ומאיפה הגיעו? אהה, פיצוץ!
ונגיד שהיה מפץ גדול. מה היה לפניו?
שקט.
מה פירוש "כלום"?
לא תמוהה בעינך שבכל התשובות לשאלות הכי גדולות הם: במקרה!
איזו שלמות בטבע. עין של זבוב. אבקן. ואנחנו. איזו מורכבות. שלמות אין סופית!
ולשם מה?
אוכל שתיה נשים פוליטיקה כדורגל קצת שמחה הרבה דמעות וניגמר. מתים.
לשם מה?
מה פירוש "זה הטבע"? "ככה זה"?
להאמין שהכל במקרה זה שיא הפאנטיות.
כמה גאווה מקולקלת (ציינתי מקולקלת כי בימנו הנאורים יש כאלה שחושבים שגאווה זה טוב) זה לחשוב שארון הספרים היהודי על כל עשרות אלפיי הספרים שבו לאורך 3334 שנים ממתן תורה ועד היום ומגדוליי המוחות בכל הזמנים, דמויות רוח ענקיות, הרמבם הרמבן רבי עקיבא, רשב"י, רשי, הגאון מווילנה, התוספות, תנאים, אמוראים, הבעל שם טוב, הרב קוק….כולם היו מבולבלים?
2000 שנה מפוזרים בכל הגלובוס. חוזרים לכאן, לארץ ישראל, שחורים לבנים תימנים ורוסים, בלי מלכות בלי שלטון מרכזי. ולכולם אותו ספר שלא החסיר קוצו של יוד בכולם, אותם חגים באותם זמנים אותו תפילין אותה ציצית אותה כשרות. אותו שופר. היום כמו אז כמו לפניי 3334 שנים.
וזה הכל במקרה? קבוצה של מבולבלים (במקרה הטוב) שלא נאמר מטורפים (בעיניים של איש מערבי "נאור") שהיו מוכנים למות בכדיי לא לחלל שבת.
ואנחנו מה? מפחדים להסתכל מה כתוב בספרים האלה!
פחד מוות מלהציץ אפילו.
מפחדים שזה יחייב אותנו!
זה טראגי.
אבל בכל מקרה יש לנו תשובות חכמות מוכנות בכיס, שגורות בלשון על כל חחמולוג שלא יבוא.
כזה שחושב ש "הוא גילה את האמת". באמת! חצוף!
עדיף להיות פתי מאמין לכל דבר מאשר לא להאמין לכלום. גם לא לאמת. (קרדיט לרבי נחמן)
נ.ב.:
לאיזה אלטרנטיבה אתה מתחבר יותר:
1. "הו למי תודה, הו למי ברכה? לעבודה ולמלאכה!" ?
2. אכול ושתה כי מחר נמות
3. תהיה בן אדם טוב. אל תעשה רע לאחרים.