תודעת הר הבית

השפעתו התודעתית של הר הבית ב-4,000 השנים האחרונות
תמונה של מילשטיין
ד"ר אורי מילשטיין

מאז הצהרת בלפור ב-1917 – שנת כיבוש הארץ על ידי הצבא הבריטי בפיקוד הגנרל אלנבי וכינון שלטון מנדט בריטי בארץ ישראל מטעם חבר הלאומים – ועד היום הר הבית מסמל את התנגדות ערביי ארץ ישראל, העולם הערבי והעולם המוסלמי לציונות ולהגשמת חזונה: כינון מדינת ריבונית לעם היהודי. בעיניהם התנועה הציונית איימה על שרידותם, שאותה סימל הר הבית. התנגדות זאת הייתה מלווה תמיד באלימות ובמעשי טרור, שנועדו להתיש את הציונים בתקופת היישוב ולגרום להם לוותר על חזונם ולהתיש את היהודים אזרחי מדינת ישראל ולגרום להם לוותר על נכסים טריטוריאליים, ובראש וראשונה על שליטה על הר הבית, עד שהפלסטינים יצברו כוח לסלק את היהודים מארץ ישראל כמו שהערבים המוסלמים סילקו את הצלבנים מירושלים, סופית, בשנת 1244.

מנהיג ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי חאג' אמין אל-חוסייני פעל להאדיר את תודעת הר הבית, המכונה בפיהם אל-חרם א-שריף (המקום הקדוש המכובד), הוא מסגד אל-אקצא (המסגד הקיצון). אך לא חאג' אמין הגה את קדושת המקום לאסלאם. כבר בימי הח'ליף מבית אוּמַיָּה, ששלט בסוף המאה השביעית ובתחילת המאה השמינית, עבּד אל-מלִכּ בן מרואן, התפרסם הפירוש כי עלייתו של הנביא מוחמד לשמים בשנת 621 בלוויית המלאך גבריאל לקבל את מצוות התפילה וחזרתו משם – שהוא אחד האירועים המכוננים של האסלאם – הֵחֵל ממסגד אל-אקצא שעל הר הבית, המתואר בסוּרה 17 בקוראן. במהלך השנים היו גם פירושים אחרים, אך פירוש זה נטוע בתודעתם של רוב המוסלמים היום ומאמר זה עוסק בתודעה ולא בהיסטוריה. מבחינת המוסלמים תפילה בכל מתחם הר הבית דינה כדין תפילה במסגד עצמו. לכן נשמעת היום הדרישה לאסור על יהודים לעלות להר הבית כי הם מטמאים אותו. מכיוון שהר הבית נמצא בריבונותה של מדינת ישראל, על ממשלת ישראל לדאוג שיהודים לא יעלו אליו, וחלקית היא אכן עושה זאת.

אך כאלפיים ושבע מאות שנה לפני מוחמד ועלייתו לשמים מהר הבית, התקדש ההר לעברים, שכן הוא מזוהה בתודעתם עם "הר המוריה", ההר שעליו התרחשה עקדת יצחק ואותו קרא אברהם "ה' יראה". עקדת יצחק נחשבת לאחד האירועים המכוננים של היהדות. על הר הבית שכנו בתי המקדש הראשון והשני ועל פי המסורת היהודית הוא "המקום אשר יבחר ה'", המוזכר בספר דברים ובספר דברי הימים.

בתודעה הנוצרית, שקדמה לאסלאם בכשבע מאות שנה, מגיל צעיר בילה ישו, בן האלוהים ומכונן הנצרות, בבית המקדש ואף חזה את חורבנו בגלל השחיתות והחמדנות של הכוהנים והלוויים. גם הרומאים והיוונים ניסו לנכֵס לעצמם את הר הבית ולבנות עליו מקדשים לאמונותיהם הפגאניות, ועל כך התחוללו גם מרד החשמונאים וגם המרד הגדול. פירוט מרידות אלה ותוצאותיהן טבועים עמוק בתודעה היהודית של כל הזרמים והגלויות. אחד הסמלים הגדולים של התנועה הציונית מראשיתה היה יהודה המכבי, ששחרר את הר הבית משלטון היוונים. על מורשתו של יהודה המכבי התחנכו ומתחנכים דורות של תלמידים יהודים בתקופת היישוב, ובימי המדינה חוגגים יהודים את ניצחונו אחת לשנה בחג החנוכה.

אין מקום על כדור הארץ שכה הטביע את חותמו על התודעה האנושית, ולא רק בהסתכלות בעבר אלא גם בציפייה לעתיד – הנביא ישעיהו ניבא כי הר הבית יביא את הגאולה לבני האדם: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ‍ִם" (ישעיהו ב, ב-ג). גם הנביא מיכה מנבא זאת בפרק ד פסוק א: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית ה' נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים".

ניתן להבין את מרכזיותו של הר הבית בגורמים היסטוריים ודתיים וכך נהוג בדרך כלל. הגורם הדתי קשור לאברהם אבינו, שלפי יוספוס פלביוס הפיץ בקרב בני האדם את המונותאיזם. אמנם יש חוקרים הטוענים שראשיתו של המונותאיזם במהפכה הדתית של אחנתון במצרים לפני כשלושת אלפים וחמישים שנה – אם כי מדובר בכאלף שנה אחרי אברהם. אחרים טוענים שיעקב ובניו הביאו את המונותאיזם למצרים והם היחידים ששמרו עליו כשחזרו לארץ כנען.

כך או כך, לעניות דעתי לא המונותאיזם הוא העיקר. העיקר בחידוש של אברהם אבינו הוא מעמדו המטפיזי, הבלתי אמפירי של אלוהים, דהיינו שהוא קיים אף שאינו ניסיוני. הרעיון שקיימים במציאות תודעה וכוח לא אמפיריים היוצרים, מניעים ומבינים את כל היש האמפירי, היא המהפכה האינטלקטואלית החשובה ביותר בציוויליזציית יצרני המזון ויושבי הקבע שלנו. היא חוללה את החשיבה התיאורטית ביוון אחרי אלף וחמש מאות שנה, כפי שבאה לידי ביטוי לדוגמה בתורת האידאות של אפלטון, ואת הרעיון ההינדואיסטי, שפותח במקביל בהודו ועיקרו שהנשמה (תודעה) הנצחית היא חלק מהאלוהות שקיימת באדם ולעומתו החומר הוא כל מה שאינו נשמה או אלוהים. את ההתפתחות המטפיזית הזאת סיכם גאון הפיזיקה האנגלי אייזק ניוטון, שעסק גם בפרשנות תנ"כית וחקר את הגאומטריה המקודשת של מקדש  שלמה. ניוטון קבע: "ידע הוא כוח", והרי ידע איננו ישות אמפירית. מכאן שמה שמבטיח את ניטרול האיומים עלינו ואת שרידותנו הוא יש מטפיזי, דהיינו אלוהים, דהיינו תודעת-על.

הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה, בגישתו הפנתאיסטית, הכליל את המטפיזיקה בפיזיקה ואת האלוהות והתודעה העליונה בחומר וסלל את הדרך לפילוסופיה הפאנפסיכיסטית, שעיקרה: תודעה כלשהי קיימת בכל דבר ביקום, היא היסוד הראשוני ביותר המופיע בכל מקום ובכל חלקיק. נציג בולט לפילוסופיה זאת הוא הפילוסוף, הפיזיקאי והמתמטיקאי האנגלי אלפרד נורת וייטהד, שחי ופעל במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים. בספרו "תהליך ומציאות" דחה וייטהד את הדואליזם שניסח הפילוסוף והמתמטיקאי הצרפתי רנה דקרט במאה השבע עשרה: חומר ורוח. חתן פרס נובל לפיזיקה היהודי נילס בוהר, מאבות מכניקת הקוונטים ומהמשפיעים ביותר על הפיזיקה במאה העשרים, אמר כי "מחשבה כוללת כמויות כל כך קטנות של אנרגיה, שבוודאי יש למכניקת הקוונטים תפקיד חשוב בהֶסבֵּרה". חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 2020 הפיזיקאי היהודי רוג'ר פנרוז טען בספרו "צללים של המוח" כי השפעות של מכניקת הקוונטים בתוך המבנים התת-נוירונים מביאות למצבים תודעתיים. לדבריו, דרושה פיזיקה שונה באופן מהותי כדי להסביר את התודעה. הוא הגדיר אותה כבת-חליפין: כל חלק מהתודעה יכול להחליף את החלקים האחרים.

כמו בתחומים אחרים גם בתחום התודעה התחולל מעבר מאינטואיציות מטפיזיות והשערות קדם-מדעיות לתיאוֹריָה מבוססת המכונה "תאוריית המידע המשולב" (IIT), המסבירה מהי תודעה ומה הם קשריה עם מערכות פיזיות. בשנת 2004 פרסם מדען המוח והפסיכיאטר פרופ' ג'וליו טונוני, המשמש ראש הקתדרה על שם דיוויד פ' ווייט ברפואת שינה ובעל מושב כבוד בקתדרה למדעי התודעה באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, תיאוריה מתמטית של התודעה. לאחרונה פרסמו חוקרי התודעה ד"ר יונס קליינר וד"ר סן טול מאמר מדעי שבו סיכמו את הניסויים שלהם על פי תאוריית המידע המשולב, וטענו כי התודעה היא איכות שמצויה על רצף: ככל שעולה מידת האינטגרטיביות של המערכת יהיו לה חוויות מורכבות ורבות משמעות. בהתאם לתיאוריה זאת אנחנו יכולים לשער כי היקום, שהוא המערכת האינטגרטיבית ביותר, יהיה בעל התודעה הגבוהה ביותר, וזה מה שאברהם אבינו ראה באלוהים לפי הניסוח הנ"ל של אייזק ניוטון.

מכאן אפשר לפרש את השפעתו התודעתית של הר הבית בארבעת אלפים השנים האחרונות, כהוכחה שתודעת-על מצויה בו, או – בלשונו של אברהם אבינו ואבי הישמעאלים – "ה' יראה", והיא שהניעה את הנביא ישעיהו לחזות לפני כאלפיים וחמש מאות שנה כי הר הבית יהיה מוקד לשלום ולאחווה עולמיים בין כל העמים על מנת להבטיח את שרידותם. הלקח לגבינו: לעבור ממלחמה על בעלות על הר הבית לדיאלוג עולמי בין אנשי כל הדתות והעמים עליו, ואז תתגשם נבואת ישעיהו ויגיע השלום המיוחל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

56 תגובות

  1. הסיומת של המאמר אומרת הכל. זאת הדרך היחידה שתביא פיתרון. יש לחתור אליה למרות כל הקשיים

  2. מאמר משובח, לא היה כמותו עד כה, פותח ומדייק את התודעה! תודה

  3. מאמר מעמיק
    לא כמו המאמרים השיטחיים המלאים אמירות פוליטיות המקובלות ברוב האתרים
    חג שמח לכולם.

  4. הכיצד מקום קדוש למוסלמים? משחקים כדורגל, רוגמים יהודים ועוד. במקום להתפלל ולחיות בשלום עם שאר הדתות.
    לכן לדעתי הוא לא קדוש להם, כפי שנאמר "בבית אלוקים נהלך ברגש"= ברגישות.

    1. קדוש, משמע שתודעת-העל שבו מניעה אותם פעולה ולסיכון עצמי.

  5. לא יעלה על הדעת, שהמוסלמים יסכימו להשתתף אי פעם בדיאלוג של כל הדתות, בעיקר בגלל שדיאלוג כזה, יוכיח פעם אחת ולתמיד קבל עם ועולם כי, המסגד שלהם עומד על חורבות כל מה שקדם להם….

    1. יש מוסלמים שכן ויש מוסלמים שלא, וכך גם בני דתות אחרות, לרבות יהודים. הדיאלוג לא יהיה על פשרה בנושאים טריטוריאליים, אלא על משמעות הקדושה=תודעת-העל המצויה בהר הבית

      1. לד"ר אורי מילשטיין היקר,
        קטונתי מלהתייחס למאמרך המלומד, המרחף בסטרטוספירה, למעט לפסקה האחרונה שבו.
        אומר רק זאת: אם הנך חושב שאי פעם, נניח ב- 1300 השנים הבאות, נציגי שלוש הדתות המונותאיסטיות יישבו יחד ויגיעו לאיזו שהיא הסכמה בעניין "חאראם אל שאריף", הרי שהנך נגוע באופטימיזם חסר בסיס לחלוטין. גם אם, כפי שענית לישראלי מירושלים, לאמור שיש מוסלמים שכן – הרי שיום למחרת יישלח איזה טרוריסט שטוף שנאה ופנאטיות דתית לרצוח את מי שצריך. אצלם זו פרקטיקה, כולל רצח מלך. גם אצלנו זה קרה.

        1. יצחק דגני ידידי, אותה תגובה שאתה הגבת, היה מקבל מי שבשנת 1942 היה מעלה אפשרות שאחרי שמונים שנה גרמניה תהיה מדינה ידידותית מאוד למדינת היהודים. אותה תגובה קיבל הנביא ישעיהו כשפרסם את נבואתו במאה השמינית לפני הספירה. מה שכתבתי אינו נוגד שום חוק טבע וגם אם היה נוגד, אין בכך רבותא, כי ההיסטוריה של מדע מלמדת שאיננו מבינים עד הסוף איך פועל הטבע והתובנות לא חדלות להשתנות. לעניות דעתי, חוק הטבע היסודי ביותר הוא "עקרון השרידות" הקובע שהכול מאוים על ידי הכול וכל פרט ומערכת פועלים לנטרל איומים ולשרוד. זאת משעות התובנה של הרקליטוס "האפל" מאפיסוס שטען במאה השישית לפני הספירה, שהמלחמה היא אבי הכול.

          אשר להר הבית וכל מה שהוא מסמל – עד היום שלושת הדתות מאיימות זו על זו ומתאמצות לנטרל זו את זו. הדיאלוג ביניהן היא אופציה לא פחות סבירה מאופציה של ידידות בין גרמניה לישראל רק לפני שמונים שנה. אופציה איננה ודאות, אך שום דבר בעולם הזרימה ההרקליטי אינו וודאי לפחות בתודעה המגבלת של המין האנושי. אשר לתודעות גבוהות יותר כמו תודעת היקום או תודעת הר הבית, מה שניתן לנו, לפי שעה לפחות, הוא להתאמץ לתקשר איתן, לנסח השערות ולהתאמץ לבסס אותן כי שנהג אלברט איינשטיין שהאמין לדבריו בתודעות הגבוהות.

          1. לד"ר מילשטיין היקר,
            תודה על תשומת לבך ותשובתך. כפי שכבר כתבתי – קטונתי מלהתייחס לתובנה של הרקליטוס, או המונותאיזם של אתנחתוס, או מה שאמרו שפינוזה או ניוטון. גם אינני מבין לחלוטין את הקשר של כל הללו עם ההרוגים והפצועים סביב הר הבית בימים האחרונים. אגיד לך בפשטות – מה שמעניין אותי וצריך לעניין את כולנו הוא איך מונעים את המהומות, הפצועים וההרוגים, בשל "אל אקצה בסכנה". אם, בעתיד הקרוב או הרחוק, תתפתח אידיליה בין שלוש הדתות המונותאיסטיות, שייהנו מכך הדורות הבאים. את הערכת הסבירות להתפתחות כזו נשאיר לקוראים. כל אחד והבנתו.

          2. "…גרמניה תהיה מדינה ידידותית מאוד למדינת היהודים" הדואליות של הגרמנים ביחסם לישראל בולטת מאוד בשנים האחרונות. גרמניה היא המדינה שמשקיעה יותר מכל מדינה אחרת בעמותות אזרחיות שתפקידן לערער את יסוד קיומה של ישראל כמדינה יהודית. לאורך השנים חל כרסום מתמשך ברגשי החרטה של הדור (הגרמני) השני והשלישי לשואה.

            1. נכון מאד.
              גם הידידות שנבעה / התבססה על החרטה כלפי היהודים ומדינת ישראל, כללה חישוב קר של נראות והשתקמות מוסרית מול העולם המערבי והנוצרי.

  6. לית מאן דפליג שאת הקדושה ההיסטורית הראשונית, העניק למקום הזה ולא למקום אחר,- דווקא בית מקדש יהודי. מכאן שזה לדעתי בהחלט כן עניין טריטוריאלי לפני הכל…..
    וכדי שלא יהיה ספק אדגיש, שאני לא אדם דתי.
    רק בריאות !!

  7. יגיע השלום המיוחל רק אחרי שיוודע לגויים שהר הבית שייך ליהודים בלבד וזאת יוכח אחרי שבית המקדש השלישי יבנה …מכוח המשיח שישלח על ידי ה'…..ואז ידעו כל הגויים שהשם אחד ושמו אחד

  8. מסגד אל אקצה והר הבית אינם מוזכרים כלל בקוראן. כידוע, בתקופת מוחמד הר הבית היה בידי הביזנטים. מסגד אל אקצה המוזכר בקוראן שכן בעיירה בחצי האי ערב. כל סיפור החלום של מוחמד, סוסתו אל בוראק ועלייתו לשמיים – משתייך לאותו מסגד בעיירה ההיא בסעודיה. רק שנים רבות אחרי הכיבוש הערבי של ירושלים החלו להדביק את חלומו של מוחמד למסגד אל אקה שנבנה על הר הבית – שנים רבוצ מאוד אחרי מות מוחמד.
    לכן לאיסלאם אין באמת כל קשר לרטשית האיסלאם, ותביעתו של האיסלאם לגביו היא פוליטית לחלוטין. זה שהאיסלאם שולט במקום בכוח הכיבוש הצבאי – הוא דבר הניתן גם הוא לשינוי בכוח כיבוש צבאי אם הישראלים ובראשם משה דיין לא היו מטומטמים – הם היו משכילים לייצר הסדר פוליטי חדש המתווה זכויות דתיות משנעותיות גם ליהודים בהר הבית – ואולי היו מצליחים אחרי סערת הכיבוש ששת הימים – להפכו כבר באותו מועד למקום מקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות ובראשן היהדות. ואולם מאחר שהטימטום הוא נחלת העם היהודי מאז ומעולם – הוחמצה ההזדמנות ההיסטורית החד פעמית לממש את נבואתו של ישעיהו. גם אין פלא ששמו של משה דיין קשור לאירוע ההוא. בלי קשר, דעתי עליו ידועה גם היא בהקשר לאסון מלחמת יום הכיפורים.

    1. רמי אושה ידידי! כתבתי על תודעה ולא על היסטוריה וגם הדגשתי זאת. יותר מכך – כתבתי על תודעה של הר הבית ולא של בני אודות הר הבית. תודעה זאת עוברת לבני אדם ולא רק להם, כי אם תודעה היא אנרגיה, כפי שסבורים היו נילס בוהר ואחרים, היא מתפשטת במרחב. לנו, היום, אין כלים לדעת איך תשפיע עלינו ועל המוסלמים תודעת הר הבית. אפשר שהסכסוך על הר הבית ועל מסומלו עוד יתעצם ואפשר שהוא דווקא ייחלש. ביקשתי להפנות את תשומת הלב לגורם שהיה בעבר מיסטי לחלוטין והיום, כפי שהראיתי, הוא כבר מטופל במערכת המדעית. אם המדע לא הגיע לאמת כשהיא לעצמה ב"נושאים פשוטים" כמו יסודות ראשוניים של החומר, אין לצפות מיד לפתרונות מבוססים על התודעה, הרבה ופעילותה.

      1. האם הכוונה בהתפשטות התודעה במרחב לתורת הממטיקה?
        https ://sorites.org/Issue_15/alvarez.htm

        1. אם המתמטיקה היא "הספר שבו ברא אלוהים את העולם" (הפילוסופיה – הרי היא כתובה בספר הגדול הפרוש מאז ומעולם לנגד עינינו – כוונתי ליקום – אך איננו יכולים להבין אם איננו לומדים את השפה ותופסים את הסמלים שבהם היא כתובה. שפה זו היא המתמטיקה. גלילאו) ואם התודעה קיימת בעולם, והיא הקיימת, אז היא נמצאת במרחב המתמטיקה ועלינו לאבחן אותו. הכיוון של הפיזיקה האחרת בנושא זה היא, לפי האינטואיציה שלי, שהתודעה היא אבן היסוד של החומר, בסיסית יותר מה שמקובל היום במודל הקלאסי.

  9. דר׳ אורי מילשטיין הנכבד,
    כל הכבוד על המאמר המלומד והמושקע ,
    אך לדעתי המאמר היה חייב לכלול את האילוצים שכפו עלינו במלחמת ששת הימים …,

    כאשר בסיום המלחמה המוסלמים בשטחי מדינת ישראל, הבינו כמו כל העמים בעולם –
    שהם הפסידו במלחמה וכדי לחיות חיים נוחים ,
    עליהם לעבור ולגור במדינה מוסלמית …,
    כי המדינה הזאת מעתה והלאה תהיה שייכת רק ליהודים !

    אלא שעצרו על גשרי נהר הירדן את האוטובוסים והמשאיות מלאות עם מוסלמים …,
    שנטשו את מדינת ישראל וניסו לעבור אל ממלכת ירדן …!

    במקביל שר הביטחון משה דיין מסר לאחר 3 שעות בלבד עם סיום הקרבות – את השליטה על הר הבית ומזרח ירושלים לידיי הווקף המוסלמי שמרכזו בממלכת ירדן …!

    כלומר, זאת היתה הזדמנות נדירה לביצוע הפרדה מוחלטת בין העמים הניצים עקב סיכסוך דתי שלא ייפתר לעולם …,
    כאשר המוסלמים בתוך שטחי מדינת ישראל ביקשו מרצונם העצמי לנתק מגע ולעבור אל ממלכת ירדן שהובסה במלחמה …!

    במצב של הפרדה מוחלטת בין העמים הניצים –
    איך ארה׳ב היתה מוכרת נשק ותחמושת לשני הצדדים היריבים במשך כל השנים , במאות מיליארדי דולרים ?

    השגיאה הגדולה בוצעה במהלך הקרבות על העיר העתיקה בירושלים, כאשר בלהט הקרבות לא ניקו את כל המיבנים על הר המוריה…,
    על מנת להכשיר אותו לשימוש המנצחים במלחמה בלבד, כמו שזה בוצע במקומות רבים בעולם … ואנחנו יכולים לראות מיסגדים שעליהם העמידו צלב נוצרי .. והם הפכו להיות כנסיות נוצריות …,
    או לחליפין,
    על מיבנים של כנסיות נוצריות – הכובשים המוסלמים העמידו מיגדל של המואזין… והם הפכו להיות מיסגדים…,
    או לחליפין,
    מיבנים של בתי כנסת יהודים, הפכו להיות כנסיות … ועדיין יש עליהם מילים בעברית ..!,

    אך במדינת ישראל אנחנו רק נתמכים על ידיי בעלי המאה שהם הקובעים העיקרים …
    ולא יהיה שלום, או כל פיתרון ארוך טווח אחר, בלי שראשי בעלי המאה יאשרו ויבצעו זאת!…

    1. יוסי אגמון היקר, מאמרי עוסק בתודעה ולא בפוליטיקה; מנקודת מבט פילוסופית וחצי מדעית ולא מנקודת מבט אסטרטגית. לתודעה אין גבולות זמנים ואחרים. את המציאות ההיסטורית והעכשווית פירשתי מנקודת מבט זאת וכך לעניות דעתי יש להתמודד ו/או להפריך את הפירוש. כחוקר מלחמת ישראל הרבה שנים, אני מכיר את המציאות האמפירית-היסטורית שהצגת ויכול להוסיף עוד פרטים. ספריי ומאמריי מלאים אותם. הפעם הלכתי צעד אחד קדימה, אל אבן היסוד של עצם הקיום.

  10. והנה כוהני הדת המוסלמים הישראלים נתנו הוראה למפלגה ערבית לפרוש מהקואליציה וזה התרחש למרות התנגדות ראש הסיעה. עוד הוכחה כמה קשה יהיה ליישם את הרוח הטובה שאתה חולם עליה.

  11. האם הבכירים של הדתות ושל מדינות, רוצים לאבד את מעמדם ואולי גם את חייהם ? אף מוסלמי אדוק לא ילך אל דיאלוג עולמי – בניגוד למיצוות הנביא מוחמד

  12. גם הנביא מוחמד וגם כל המוסלמים היום, כפופים לתודעות גבוהות יותר ובכך למעשה הם גם האמינו ומאמינים אף כי לא בהכרח מבינים. תודעות אלה, לרבות תודעת הר הבית פועלות ללא הרף.

  13. כחילוני כל הסערה סביב הר הבית היא סערה בכוס תה. הפרימיטיבים המוסלמים לא מוכנים שהר הבית יהיה אתר תיירותי והפרימיטיבים היהודים חושבים שלאלהים יש בעיות קליטה רציניות ורק תפילות בהר הבית נקלטות על ידו. לאחר שהרבנים קבעו שלהשתמש ברכב ציבורי זה חילול שבת מונעים תחבורה ציבורית בשבת. אנשי ציבור ישראלים מתבקשים להתנהג בפרהסיה לפי הנחיית הרבנות כאשר הם בחו"ל, הן מבחינת הכשרות ומבחינת אי חילול שבת. כאשר ספורטאי ישראלי מהמשלחת למשחקים אולימפים התאמן ביום כיפור עשו מזה עניין גדול. אבל אותם הרבנים קבעו שליהודי אסור לעלות להר הבית אז מדוע אנשי ציבור חובשי כיפה עולים להר הבית? אם חוות הדעת של הרבנים לא קובעת מדוע שלא תופעל תחבורה ציבורית בשבת, וגם עבודות תשתית יעשו בשבת וכל המרכולים יתנהלו במתכונת של טיב-טעם? אם היו מתייחסים להר הבית כמו אל תחבורה ציבורית בשבת אז איש ציבור, כולל חבר כנסת ושר חייב להמנע מלעלות להר הבית. במקרה הזה אני תומך ברבנות כי זה היה חוסך המון צרות.

      1. המחלוקת בין הפונדמנטלים הדתיים משני הצדדים שמקורה מיתוסים דימיוניים של שני הצדדים דומה למחלוקת בין שני עמים של גמדים, ממסעות גוליבר, מאיזה צד צריך להתחיל לאכול ביצה רכה. מבחינתם זה לא היתה סערה בכוס תה. יונתן סוויפט היטיב לתאר עד כמה הבני אדם מסוגלים לריב על שטויות.

    1. הסערה הזו אינה תמימה. אם תצא מתוך הנחה שדתות ואידיאולוגיות הן גם כלי לשלוט בבני אדם
      הכל יהיה ברור. יש כאן שני צדדים: מנהיגים תאבי שליטה (שגם הם מתחלקים – מחד לסתם צינים מחושבים
      המשתמשים באידיאלים רוחניים כדי להשתלט, ומאידך משולהבים שבאמת מאמינים שהם פועלים לטובה)
      והמונים הנוהרים אחריהם מתוך צורך נפשי להאמין במשהו טוב, להשתייך, סתם הערצה עיוורת וגם אינטרסים.
      לכן זו לא סערה בכוס תה גם אם זה נראה כמאבק שטותי בעיני הלא מאמינים.

  14. .."העיקר בחידוש של אברהם אבינו הוא מעמדו המטפיזי, הבלתי אמפירי של אלוהים, דהיינו שהוא קיים אף שאינו ניסיוני" בהגדרה זו חשפת את נקודת השקפתך החילונית. די להזכיר את השואה והתקומה שבאה אחריה, כדי להבין שקיומו של אלוהי אברהם יצחק ויעקב מוכח גם בניסיון האנושי. שלא לדבר על אותות ומופתים שמתרחשים בחיינו מדי יום ביומו.

    1. אין קשר בין השקפתי, החילונית לדבריך, לבי מעמדו המטפיזי של אלוהים בימי אברהם לפני ארבעת אלפים שנה. שהרי בטיעון שאותו הצגתי, מה שבימי אברהם נחשב למטפיזי שאינו אמפירי אך כמובן משפיע על מרחב הניסיון, היום הוא כבר פיזי – אנרגיה/תודעה – והיא משפיעה מאוד על הניסיון האנושי.

    2. לדני המאמין הנכבד,
      הזכרת את השואה – אם אלוהי אברהם יצחק ויעקב נתן רשות לנאצים, כפי שמסתבר מדבריך, להקים תעשיית השמדת בני אדם, בהם מיליון וחצי ילדים יהודים על לא עוול בכפם, הרי שאלוהים הזה הינו גדול הרשעים שעליהם אי פעם נכתב בהיסטוריה. לא מעניין אותי אם אלוהים כזה קיים או לא. אם אתה רוצה להאמין בקיומו – שיבושם לך.

      1. למנהיגי הדת הדואגים לשלטונם על עדר מרעיתם יש תשובות לכל דבר. "הסתר פנים" וכ'. חורבן בית המקדש נחשב שואה גדולה יותר בתודעה הדתית, ותמיד יש ההסבר: "דרכי ה' נפתלות " .
        העיקרון המנחה הוא שהיהודי הוא עבד השם, כל' עליו למלא את המצוות לא בגלל שכר ולא מפחד העונש,
        אלא מתוך מסירות וציות עיוור לאלוהים.

        1. לא זה מה שאמר הרמב"ם באגרתו ליהודי מוטפליה: בית המקדש חרב כי בני אותו הדור לא למדו צבא וכיבוש ארצות.

  15. מאמר רציני בנושא בעל חשיבות רבה שמעורר תגובות מעניינות.

  16. אורי היקר,
    אנו נפגשנו בפגישה לזכרו של תלמידי צביקה שיפוני ז"ל לפני כמה שנים.
    ברצוני להעיר לך על שגיאה קלאסית בתרגום לעברית. רוג'ר פנרוז לא כתב ספר ששמו "צללים של המוח". התרגום הזה, של הכותרת "Shadows of the Mind", הנפוץ כל כך (הייתי אומר, יותר מעלילת דיר יאסין,) מניח מראש את הפיתרון לבעיה שפנרוז מנסה להתמודד איתה: איך מוח מתפקד כמו מה שהפילוסופים היהודים בימי הביניים קראו "שכל". אם השכל הוא מוח, השאלה נפתרת באופן טריביאלי: מוח תמיד יתפקד כמו מוח. לדעתי, גם הפיתרון הקוואנטי שפנרוז מציע יתפוגג, כי כרגע הפיתרון מבוסס על אי-ההבנה המהותית לתורת הקוואנטים
    אני מעריך (לחיוב רב) את מאמציך לדון בבית המקדש מבלי לגעת כביכול בהיסטוריה ומבלי לגלוש להיבטים הפוליטיים של תפיסת בית המקדש היהודי ועוד מנקודת המבט של מושג התודעה..

  17. תודה שפי על הערתך. כשבן דודי צביקה ז"ל התחיל ללמוד אצלך, הוא בא אלי לקבל את ברכתי. הצגתי לו כמה קושיות והוא התקשר אליך בטלפון ממני והתקיימה בינכם שיחה בנושא. מסתבר שספקת אותו והוא המשיך ללמוד. אם אינך זוכר, ספקתי לך עוד תובנה.
    אשר לנושא, לא דנתי בבית המקדש, אלא בהר-הבית, ומדויק יותר – בהר המוריה. תודעת-העל איננה זקוקה לבתים אף כי, כמובן, גם לבתים יש תודעה כמו לכל דבר, שהרי "חוקי הטבע", כמו חוק ההתמדה, הם התודעה הבסיסית של כל הדברים, המפעילה אותם לתפקיד – לפלוט אנרגיה כדי לנטרל איומים כפי שניסח זאת ניוטון בחוק השלישי שלש התנועה..

    1. לאורי תודה על תגובתך על הערתי
      אכן סיפקת לי נתון על צביקה ז"ל. נתון ולא תובנה. כשאקדיש מחשבה לתון הזה אולי אפיק גם תובנה. נתון ותובנה אינם זהים כי נתון אפשר לרשום ואילו תובנה היא אירוע תודעתי. וההגדרה שלך לתודעה איננה מקובלת עלי, כי חוקי טבע אינם נמצאים בעצמים אפילו כאשר הם פועלים לפיהם. לפי ההגדרה שלך, בניגוד לתפיסת הפילוסופים היהודים בימי הבניים, אין טעם בהערה שלי ואין צורך במלה עברית לציון ה-"mind" שהייתה חסרה להם ועדיין חסרה, מכיוון שההגדרה שלך לא מבחינה בין אדם לבין גופו ובין מוח ל"mind".

  18. יותר מידי אנשים מתנגדים נחרצות לעצם רעיון ההדברות והפשרה. זה מחסל את הסיכוי של הרעיון הכל כך נכון בעיני.

    1. אם כל כך הרבה אנשים מתנגדים נחרצות להדברות ופשרה, ואם לדעתך זה מחסל את הסיכוי של הרעיון אז איך אתה קובע שהוא (בעיניך) כל כך נכון?
      ולעצם העניין – הערבים (מוסלמים) הורגים אחד את השני בקבלנות (לצורך הדגמה ראה המצב בסוריה, לבנון, עיראק, לוב, תימן ועוד) אז איך מישהו יכול לחשוב שאי פעם יוכלו היהודים בישראל לחשוב או להאמין שהסדר כלשהו עם ערבים יבטיח את שלומם לפחות לדור אחד?
      האם הפבריקציה, שלא לומר הפיקציה, שד"ר אורי מילשטיין העלה בפנינו הינה בעלת ערך כלשהו?

  19. אם הייתה מצמצם, והיית מץמקד באמור בפיסקת הסיום, המאמר היה הופך לעוד יותר מעולה.

    1. I beg to differ
      לב המאמר המצויין הזה לדעתי הוא העומק הפילוסופי. משפטי תקווה לעולם טוב יותר הם ביטויים ידועים וצפויים, ואין בהם את האתגר האינטלקטואלי שהועלה כאן.

  20. דר מילשטיין מרתק ורהוט כתמיד. תענוג לאינטליגנציה.

    (רק שעל עקצא הוא המסגד הרחוק (או המרוחק)

    בחצי האי ערב, 25 קמ מהעיר ג׳וערן.

    כך אגב טוענים משכילים מוסלמים.

  21. ככה כותבים מאמר רציני, שיש בו גם ערכים וראיה קדימה

  22. תגובה: אורי, שלום. מאמר מאוד מעניין, מעלה סוגיות חשובות בפילוסופיה יהודית ועולמית ככלל, ולא פחות חשוב, מעורר דיון חשוב ומאלף

  23. בכח היחוד שמדתו "אמת" וממנו נתנה תורת אמת, כשיוודע שאין לעשו וישמעאל חלק בה, אלא רק ליעקב, ישתבח ויתעלה כבוד ה' בעולם.
    אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי יִחוּדְךָ אֱמֶת שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "הַשּׁוֹמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם", דִּכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי". וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר, "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אָרְצָה", אַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי יָשׁוּב לַעֲלוֹת מִשָּׁם, דִּכְתִיב, "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח". וְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא תּוֹרַת אֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִרְאֶה עַתָּה כָּבוֹד שֶׁלָּהּ, הֲרֵי יֵרָאֶה וְיִוָּדַע שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית תּוֹרָה פְּלַסְתֵּר חַ"ו, וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית מִזְּמַן לִזְמַן, שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים בַּמַּדְרֵגוֹת שֶׁלְּךָ שֶׁבָּהֶם, "וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ", אֲבָל תּוֹרָה מִצַּד יִחוּדְךָ נָתַתָּ לָנוּ, שֶׁאֵין בָּהּ שִׁנּוּי כְּלָל, וְזֶה מִדַּת אֱמֶת, בָּהּ נֶאֱמַר "וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ", כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו לִשְׁלוֹט עַל חֶסֶד וּגְבוּרָה שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁהֵם הַיָּמִין וּשְׂמֹאל שֶׁלָּהּ, אִסּוּר וְהֶתֵּר לְהַעֲמִיד אוֹתָם בְּפֵרוּד, שֶׁהֵם, "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מִצַּד יִחוּד שֶׁלְּךָ הִיא וַדַּאי, מִצַּד אִימָא עִלָּאָה – אֵלוּ וָאֵלוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים – יָמִין וּשְׂמֹאל מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וְלֹא נִתָּנִים אֶלָּא לְיַעֲקֹב שֶׁהוּא אֱמֶת, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", וְאֵין בָּהּ חֵלֶק לְיִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו כְּלָל. אֶלָּא "הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה כָּל גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ", חֶסֶד וּגְבוּרָה בְּחִבּוּר אֶחָד לָנוּ עוֹמֵד וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, "וֶאֱמֶת יְהֹוָה לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ" וַדַּאי, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" וַדַּאי.

    אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתְּךָ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְךָ בֶּאֱמֶת, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.

  24. נכון שהחידוש הדתי היהודי הוא לא המונותיאזם אלא עקרון ההפשטה "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". נכון גם שמדובר ב- "רעיון שקיימים במציאות תודעה וכוח לא אמפיריים היוצרים, מניעים ומבינים את כל היש האמפירי". אבל- נכון גם שהרעיון הזה הוא הבסיס לדיכוטומיה המקובלת " שהנשמה (תודעה) הנצחית היא חלק מהאלוהות שקיימת באדם ולעומתו החומר הוא כל מה שאינו נשמה או אלוהים."
    נכון ששפינוזה ריסק את הדיכוטומיה הזו בהכלילו את השניים. גם לייבניץ במונדות שלו חזר על אותו רעיון. פנרוז חיפש את ה"נפש, נשמה, תודעה" במוח ולא מצא. מאוחר יותר האמין שייתכן ופיסיקה אחרת תוכל לגלות זאת. טבעי הוא שנרצה להאמין שלרוח יש ישות חומרית או בלתי מטפיסית, אבל אין לנו את הכלים להוכחה אונתולוגית כזו. ייתכן והאנרגיה ה"רוחנית" תתגלה יום אחד ככוח שהמדע יכול להשתלט עליו. אחרי הכל גם התיאוריות של איינשטיין שהיו תקפות מתימטית הפכו למדע רק כשהטכנולוגיה התפתחה וניתן היה לכמת ולמדוד נתונים בחלל, אך בינתיים גם תיאוריה מתמטית תקפה של התודעה היא רק רעיון, או אמונה. חוק מדעי חייב להיות לוגי אמפירי.

    1. הזנב של האריה של החוק המדעי היא האינטואיציה שהיא לפי אפלטון קשר ישיר עם האידאה דהיינו עם מרחב התודעה. בלא הזנב הזה גליליי, ניוטון ואנשטיין לא היו מגיעים לאן שהגיעו.

      1. אין ספק שאינטואיציה היא סולם / מקפצה ל"מעבר" הקופסא. מעין אבן החכמים אידיאי. ההסטוריה האנושית מלאה ניסיונות כאלה, אפילו פרופ' לירי שהתחיל עם הסמים הפסיכדלים שאף גם הוא להשתחרר מנטלית ושכלית מהקופסא. בוודאי שהאינטואיציה היא מנוע ההפעלה להישגים האנושיים.
        המאפיין כאן הוא תמיד ההתנגדות של הממסד / אקדמיה וכ' לכל חידוש שאינו מציית למה שמקובל ומסכן את מעמדם של השולטים בהיכלי הידע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

אימון בשחקים

איך אימנתי את טייסי Top Gun בישראל

צילום של גדעון

טעון שיפור

לישראל דרוש מבנה ממשל אפקטיבי ויציב שיאפשר משילות

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר