ב-08.11.2021 התפרסם בעיתון "ישראל היום" מאמר של חנן גרינוולד שכותרו: "הנתונים נחשפים: קרוב ל-100 אלף זוגות מעורבים בישראל. בכירים בישראל מתריעים זה שנים על עלייה בנישואי יהודים ללא-יהודים, כעת מתבררים ממדי התופעה. רבנים טוענים: 'בעתיד לא נדע מיהו יהודי'".
גרינוולד מתייחס לתופעה הולכת וגדלה של נישואים מעורבים במדינת ישראל, ולכך שברוב המקרים הכלה היא לא יהודייה, ולכן צאצאי הזוגות המעורבים הללו לא ייחשבו יהודים. אפשר לחשוב שהכלות ההן הן גויות מרחבי תבל או ערביות, אך לא כך הדבר. לרוב מדובר על צאצאים לעולים מברית המועצות, ששם נחשבו ליהודים כי האבא היה יהודי, ולכן חוק השבות חל עליהם, אך פה הם נחשבים ל"חסרי דת". אם כן, דת היא כנראה לא עניין של אמונה אלא משהו שעובר בתורשה, אבל רק מצד האם.
לאחר 2000 שנה התקבץ עם ישראל במולדתו ההיסטורית ואף הצליח להחיות את שפתו הקדומה. לפני קום המדינה היישוב נקרא היישוב העברי. ההסתדרות הייתה הסתדרות העובדים העברים בארץ ישראל. במדינה העברית היו בתי ספר עבריים, ערים עבריות, מושבות עבריות וכו'. "יהודי" היה מושג גלותי, כי היהודים לא דיברו עברית אלא יידיש (יהודית בעברית), לכן הם היו יהודים ולא עברים.
גם בגולה לא כולם שמרו מצוות, אך הזהות היהודית נקבעה לפי ההשתייכות לקהילה שבאופן טבעי נובעת מהמוצא. אולם קביעה זו לא הוגדרה בחוק. לילידים ממוצא מעורב של קהילות שונות יש שתי ברירות ראשוניות: להשתייך לקהילת האב או להשתייך לקהילת האם. מובן שיש כאלה שמוותרים על שתי הקהילות. זוגות מעורבים יכולים כברירה ראשונה להתמזג עם קהילת אחד מהם.
בברית המועצות הדתות היו מחוץ לתחום והיהודים נחשבו למיעוט אתני. ככל מיעוט הם סבלו מאפליות. הסביבה התייחסה לזוגות מעורבים על פי שיוכו האתני של האב, לכן דווקא אלה שאביהם היה יהודי ואימם רוסייה או אוקראינית זוהו על ידי הסביבה כיהודים וסבלו מאפליות. להם גם הייתה מוטיבציה גבוהה יותר לעלות לארץ. וכך עלו ארצה כל כך הרבה יהודים ממוצא מעורב שדווקא האב הוא יהודי והאם היא "גויה".
תארו לעצמכם בית שבו האבא היה רוויזיוניסט קיצוני והאם ילידת קיבוץ שהשתייך למפ"ם. האב היה פעיל פוליטי וחינך את ילדיו על פי דרכו. האם הייתה פסיבית וכל מה שעניין אותה הוא שהילדים יאכלו טוב ויהיו נקיים, מלובשים היטב, שיכינו את כל השיעורים וילכו לישון בזמן. לאחר שהבן הבכור גמר צבא הוא רצה להתפקד לליכוד. אך זה היה בלתי-אפשרי, כי אימו היא ממפ"ם וההשתייכות המפלגתית חייבת להיות לפי האם ולא לפי האב. כך נראית בארץ ההגדרה מיהו יהודי. אבסורד מוחלט. המדינה שבויה בידי כת אורתודוכסית ששכחה שדת זה עניין של אמונה, וזהות אתנית או לאומית לא שייכת רק למוצא לפי האב או לפי האם.
כאשר פליט אפגני מקבל מקלט מדיני בצרפת ומחליט להצטרף לאומה הצרפתית הוא לא יידרש להמיר את דתו כדי להיות צרפתי. גם לגרמניה יש חוק שבות. צאצאים לגרמנים שהיגרו לרוסיה לפני 300 שנה רשאים לקבל אזרחות גרמנית בלי להתחשב מהי דתם הנוכחית. אנו עדים להשבת אזרחות פורטוגלית וספרדית לצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל. הם גורשו אך ורק בגלל דתם. מי שהמיר את דתו והחל לחיות כקתולי יכול היה להישאר בביתו. אבל מאז הספרדים והפורטוגזים התבגרו והם מבינים שדת זה עניין של אמונה ולא של לאומיות או אזרחות.
נקודה מעניינת נוספת שראוי לציין: הקראים, שהם ללא ספק יהודים, גורסים שהיהדות נקבעת על פי האב ולא על פי האם. אולי כל "המעורבים" האלה (רק האב יהודי) יסתפחו לקראים ואז הם יהיו יהודים כשרים למהדרין? גם הרפורמים הם יהודים. אצלם צאצאי זוגות מעורבים מוזמנים להצטרף לקהילה היהודית ללא צורך בגיור בלי ההבחנה אם רק האב או רק האם הם יהודים. אז על פי האורתודוקסים, מזמן אי-אפשר לדעת אצל הרפורמים מי יהודי ומי גוי.
בחו"ל ההגדרה היא פשוטה. מי שהוא לא גוי הוא יהודי. אולי בארץ נפסיק עם המושג "יהודי" ונגדיר כל מי שהוא לא בן מיעוטים כ"עברי", ובתעודות הלידה הישראליות יפסיקו את הנוהל מימי הביניים לשייך לכל אחד דת לפי הגדרת הכת האורתודוקסית? אם עדיין משרד הפנים לא מגדיר את ישראל כמדינה ישראלית ("יהודית") אלא כמדינה רב-לאומית, שימשיכו להדביק לכל אזרח לאום, אבל לא דת ולא קבוצת כדורגל.
כל מה שנכתב במאמר זה בלשון זכר הכוונה היא לשני המגדרים (כמו בעשרת הדיברות).
7 תגובות
הפרדה בין דת למדינה היתה פותרת את הבעיה
אלא שלמרבית הצער רוב העם לא מעוניין בכך.
החרדים ממש גם חושבים כך
אף אחד לא יהיה מספיק אמיץ לעשות זאת מול התנגדות הדתיים. והרי גם לקואליציה יש ראש ממשלה לאומי דתי.
רק לזכור, לא כל אמונה היא דתית. זה יכול להיות גם בדיוק ההיפך.
מאמר לתכנית הלימודים באזרחות.
מאמר חשוב, אך ההגיון הצרוף אינו מחזיק מים כאשר פוליטיקה בנוסח "השטיטל" מעורבת כדי לתפוס מקום טוב סביב קערת התקציב הלאומי…
אין סיכוי במדינה מפותחת בעידן הגלובליזציה לקשור את הלאום לדת.