ערבות הדדית בין-לאומית

הצוואה הרוחנית של ספר יונה לישראל ולעמים
נמל יפו
יפו, הנמל שממנו יצא יונה אל נינווה, מתוך שער החוברת על ספר יונה

ביום הכיפורים הבא עלינו לטובה נקרא כמדי שנה את ספר יונה בהפטרה של תפילת מנחה. מעבר לחובה הדתית לקרוא בו בציבור דווקא ביום המקודש ביותר לעם ישראל, ספר זה מעורר כמה שאלות הנוגעות לפילוסופיה של האדם ושל האנושות. שאלות אלה נדונות בהרחבה בהוצאה דיגיטלית מיוחדת של הספר עם פרשנות ישראלית של בן לקהילת יוצאי ארץ אשור, שבירתה נינווה. המעוניינים להוריד לטלפון או למחשב את ספר יונה עם הפרשנות והתמונות המרהיבות, מוזמנים להשתמש בקישור הבא: ספר יונה, יעקב מעוז

נפתח בשאלות הכלליות שהספר מעורר: מהם המסרים החברתיים וההומניסטיים של ספר יונה? מדוע החליטו חכמי ישראל למקֵם את קריאת ספר יונה בציבור באמצע היום המקודש ביותר בלוח השנה העברי, יום הכיפורים? באיזו מידה רלוונטי סיפור יונה לקורא המודרני ולחברה היהודית בישראל? שלושה מעגלים ניכרים בספר קצר ומופלא זה. הראשון, דיאלוג בין אדם לבוראו. ספר יונה הוא מעין מבחן אמונה בבלתי מוחשי ובניסיון להיחלץ ממנו. השני, השליחות היהודית להצלת עם נוכרי. יונה הוא השגריר היהודי הראשון לארץ אשור ואפשר שהוא מוריש לנו היהודים הישראלים צוואה רוחנית שעלינו למלא. האחרון, התנהלותו המוסרית של עם ישראל, אז והיום. עד כמה אנחנו מסתגרים ומתבדלים ועד כמה אנחנו ערבים גם לשלומם ולרווחתם של הגויים? האם אכפת לנו בכלל שנערה יזידית נמכרת כשפחת-מין לקנאים אחוזי טירוף דתי והם מתעללים בגופה ובנפשה בשמו של אללה? האם לכל הפחות לא נצעק את צעקתה?

אלוהי ישראל מבקש להציל אומה של עובדי אלילים באמצעות שליח יהודי, או ליתר דיוק עברי. זאת בניגוד לקללתו הידועה של בלעם "עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב". ובכן, אנו מתחשבים גם מתחשבים בגויים, והראיות לכך רבות – אולימפיאדה, אירוויזיון ותחרויות בין-לאומיות אחרות. לציבור היהודי בישראל חשוב ביותר לקבל את ההכרה וההוקרה מן הגויים. אנו גם מתחשבים בגויים עד כדי סיכון נפשות של חיילי פיקוד העורף בפעולה להצלת נפגעי אסונות בעולם. כך למשל נשלח את בנותינו ובנינו להציל גויים בהאיטי שחרב עליהם עולמם עקב רעידת אדמה, וכך גם בצונאמי של יפן ובבית שקרס על יושביו במיאמי ועוד ועוד. מנגד אנו נהנים מעזרתם של העמים בעתות אסונות הנוחתים על ראשינו. כך למשל בשריפה בכרמל, כל עמי האזור התגייסו לסייע לנו לכבות את שריפת הענק וכך גם לאחרונה בשריפה בהרי ירושלים, שבה מטוסים מיוון ומקפריסין עמדו הכן לקראת סיוע לטובת הישראלים. בהדדיות הזאת יש לקח מוסרי עצום לכל יהודי המחזיק בדעות בדלניות. אנו היהודים חלק בלתי נפרד מהאנושות ומהאנושיות.

בצד הלקח הגדול לעם ישראל בדבר שליחותו לטובת העמים יש לקח מוסרי נוסף בספר יונה והוא אוניברסלי מטבעו. הערבות ההדדית הבין-לאומית הכרחית לקיומה הנאות של האנושות. עמים מסייעים אלה לאלה לאחר אסונות טבע, לאחר מגפות ולאחר משברים הומניטריים אחרים. מדינת ישראל יודעת למלא חובה אנושית זאת בכל הזדמנות. יום הכיפורים הוא יום חג עולמי של הדאגה לשלום האנושות ולשלום העולם. יהודי המאמץ רעיון שכזה מתקן בכך את יחסנו לאומות העולם ומתוך כך מתקן את מידותינו ואת תדמיתנו. לא עוד דחייה אוטומטית של הגויים, הסתגרות וטיפוח בדלנות יהודית. את חוכמת הגויים אנו מאמצים ואת הסיוע שלהם אנו מקבלים ולכן עלינו להפנים כמה מדרכיהם האנושיות והמוסריות. יהיו שיזכירו בצדק את ההתעללות של גויים רבים ביהודים במשך ההיסטוריה. אף על פי כן, תורת ישראל מצווה אותנו לשמש כאור-גויים. אינני יודע אם אנו מסוגלים לכך אך לפחות נגלה פתיחות מסוימת כלפיהם לפני שנקפוץ לדרגה המוגזמת הזאת. עלינו לחלוק איתם את הניסיון המוצלח שלנו בטכנולוגיה, באמנויות, ברפואה ובחקלאות. יש כמה תחומים שבהם אנו מסוגלים להאיר את העולם, הבה נעשה זאת מתוך תודעת שליחות נשגבה ומתוך שמחה של מצווה. כולנו רקמה אנושית אחת חיה.

כדוגמה נאה להגשמת השליחות של ישראל כלפי הגויים בחר אלוהי ישראל מכל העמים דווקא בבני נינווה האשורים. נבואת יונה היא נבואה לדורות, מימיו ולתמיד. לא רבים הם העמים ששרדו מני אז. אחד מהם הוא העם האשורי, הקרוב ביותר לתרבות היהודית בלשונו הארמית-אשורית, באמונתו בספר הספרים ובתמיכתו הפעילה במדינת ישראל. אף בימינו נודעת לנו שליחות כלפי העם הזה, שנרצח, נגזל, נאנס ונרדף על ידי הטורקים, הכורדים, העיראקים ופושעי דאעש. מיליוני אשורים חיים כיום בתפוצה המערבית. מעטים ביותר נותרו על אדמתם שבין הפרת לחידקל. העם הכורדי ממשיך להתעלל בהם ומבצע טיהור אתני שיטתי. בימים אלה מתחדשים הקשרים התרבותיים בינינו לבין האשורים. אנו מזדהים עם הטרגדיה הלאומית של העם האשורי ועם שאיפתו לחיות כעם עצמאי בארצו. כך נממש אנו, צאצאי יונה הנביא, את נבואתו בשם אלוהי ישראל. חיזוק לגישה זו אנו מוצאים בדברי נביא נוסף: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר, בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר: בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל" (ישעיה יט, כד-כה). אחד מפרשני המקרא הידועים קובע: "רצה השם להראות, שאשור יש לו זכות יותר מישראל, שהם שמעו לדברי הנביא ועשו תשובה, וישראל הקשו ערפם משמוע" (מלבי"ם, יונה א ב). בעלי הזכות היתרה הזאת מאז, הם בעלי הברית שלנו כיום. הקוראים מוזמנים להצטרף למהלך היסטורי בין-לאומי להתחדשות הברית בין ישראל לאשור.

 

תיקון גויים

הָיִיתִי רוֹצֶה לִפְגֹּשׁ בַּמַּלָּחִים,

שֶׁהֵשִׁיטוּ אֶת יוֹנָה הַנִּמְלָט,

לְהוֹדוֹת לָהֶם, לְהִתְנַצֵּל.

 

הַגּוֹיִים הָאֱנוֹשִׁיִּים הַלָּלוּ

נִמְנְעוּ מֵהַשְׁלָכָתוֹ לַיָּם

תּוֹךְ סִכּוּן חַיֵּיהֶם-שֶׁלָּהֶם.

 

הָאֵל, שֶׁלֹּא שָׁם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם

וְלֹא אֶת גּוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם,

מֵנִיחַ לָנוּ לַעֲלוֹת לְדַרְגָּתָם

בְּמַסַּע הִתְחַנְּכוּת אֱנוֹשִׁי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. אני רוצה להודות לך על תרומתך הרבה לשימור ההיסטוריה של העדה שלנו. אני יודע שאתה רוצה שנקרא לעדתנו ארמית
    אבל השם ממש לא חשוב. אני מברך את כל מי שעושה. בין לשמה ובין לא. כל המוסיף מוסיפים לו. אכן קריאת ספר יונה הוא גולת הכותרת של תפילת יום כיפור כי מעלה את חשיבות החזרה בתשובה לרמה עליונה. האדם יראה לעניים והאלוהים ללבב. יונה חס על נקיון ושוכח את העיר נינווה.

  2. בואו נתחיל בערבות הדדית בתוך עמנו פנימה. וקצרה ההיפך.

  3. גם כיום, ללא תמיכה פוליטית, צבאית, כלכלית של כמה מדינות רציניות חיינו יהיו בלתי נסבלים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים