מי האשם?

בעקבות האסון בהילולה בהר מירון
דגל שחור
צילום: Kwekubo commons.wikimedia.org

אקדים ואומר: הדברים שלהלן אינם קלים, ולא נכתבו כדי למצוא חן בעיני פלוני או אלמוני, אלא כי זו האמת הפנימית שלי, והיא לא מרנינה.

ישנם שני אשמים ברורים שהיו צריכים להתפטר שנייה אחרי האירוע, ללא כל חקירות, ואלה הם מפקד המחוז הצפוני של המשטרה, ומנהל המקומות הקדושים. שניהם אחראים ישירים על המקום, ובמבחן התוצאה המצמררת, הם אשמים. לא צריך לחקור לגביהם. מעצם אחריותם, עליהם לעזוב את תפקידיהם לאלתר.

אבל הם לא האשמים העיקריים. האשמה העיקרית היא החברה החרדית. באסון ורסאי, שבו נהרגו עשרים ושלושה אנשים במוות נורא, היו בחברה החרדית מי שהסבירו את האסון בפריצות של הנשים בחתונה, בריקודים המעורבים. מה יגידו כעת אותם אלה על מותם של ארבעים וחמישה חרדים? על מה העונש כאן?

אנסה לענות. כמו בעת מגפת הקורונה, שוב הוכח שערך הלהט הדתי גובר על קדושת החיים. זה פשוט לא ייאמן. מדי שנה בשנה מתקבץ הציבור החרדי במאות אלפיו במירון, כשכולם יודעים על סיכון החיים המיידי. האדמו"רים יודעים, החסידים יודעים, הליטאים יודעים, הספרדים יודעים, כולם יודעים, כל החרדים כולם.

כל שנה אני שומע על חוזרים ממירון שמתארים את הדוחק הבלתי-אפשרי. בכל שנה מישהו נוסף אומר לי שיותר לא ייסע כי הוא כמעט נחנק. כי נשברו משקפיו וקיבל מכה בצלעות. בכל שנה מתעלפים אנשים בגלל הדוחק הרב. בכל שנה באים מאות אלפים, וכמעט חונקים אחד את השני בסביבות אתר הקבר. לא בכל שנה רשב"י עובר על סיכון החיים בשתיקה. השנה, לא.

משהו לא טוב עובר על החברה החרדית. בגין התנהגותם המופקרת בקורונה מתו מאות רבות של חרדים. אחרים מונשמים ומורדמים. החרדים היו גדולי מפיצי הקורונה. אחד האדמו"רים אמר שלא אכפת לו שימותו מאה מחסידיו המבוגרים, ובלבד שאלפי הצעירים יישמרו במסגרת הלהט הדתי.

כך גם במירון. לא אכפת להם לסכן חיים. מי יודע אם באמת אכפת להם מאוד על מותם של ארבעים וחמישה ילדים, נערים ומבוגרים. זה חלק מהסיכון המחושב של הלהט הדתי. לא שהיו רוצים את זה, אבל זה נכלל בחישוב.

וסיבה נוספת יש לעונש הקשה. בדור האחרון קיים להט נוסף: נהירה למיסטיקה ולאקסטזת המונים. כך בהילולת רשב"י, כך באומן וכך בלוויות ההמוניות של עשרות ומאות אלפים. המיסטיקה מתפשטת בעולם החרדי ומביאה לא רק לכיליון הגוף, אלא גם לעיוות השכל. זו לא יהדות. זה קרוב יותר לסרך (למנהג) עבודה זרה, ולדרישה אל המתים.

יש דברים טובים רבים בעולם החרדי, אבל הזילות בפיקוח נפש והתגברות המיסטיקה והאקסטזה, הופכות אותו לאשם העיקרי בטרגדיה הנוראה של מירון.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. הרב דב החברות
    אמיץ ואיננו נרתע מלהביע דעתו
    כל הכבוד!

  2. אני סבור כי האחריות מוטלת על המנהיגות של המדינה. ראש הממשלה ושריו. הם שמאפשרים לעסקני העדות, והחצרות, והאינטרסים לסחוט ולהכתיב. אסור להם לנהוג כך. הם האשמים. זה תפקידם וזאת אחריותם. ולהפריד דת ממדינה בחקיקה. ואני לא אנטי דתי.

  3. כל אחד מאשים את האחרים. כולנו אשמים. מובילים את המדינה לכישלון.

  4. "החברה החרדית" זה מונח רחב מדאי הכולל בערך חצי מליון איש. בהר מירון היו אולי מאה אלף איש מכאן להכליל אחריות על כל החברה החרדית זה קצת מוגזם.

    זאת ועוד, יהודי מגיע למתחם הר מירון ממתין במחסום המשטרתי שם בכניסה שעות עד שמגיע תורו להכנס. כלומר הוא נכנס באישור המשטרה. הוא לא אמור לחשוב שזו סכנת נפשות. נכון צפוף מאוד אולי עדיף לא להיות שם. אבל מכאן ועד ההבנה שלהיות שם זה פיקוח נפש הדרך ארוכה.

    אגב גם בעניין הקורונה רוב מוחלט של הציבור החרדי
    כאמור כחצי מליון איש, הסתגרר בביתו תפסת קבוצה של אלפיים שלושת אלפים יודע מה עשרת אלפים איש ומהם השלכת כל כל הציבור החרדי. רצוי שכותב מכובד כמוך ימנע מהכללות. בברכה. בצלאל.

  5. מעניין איך מגיבים החרדים כלפי הרב הלברטל כאשר הם פוגשים אותו.

  6. אחרים כבר אמרו אבל אני רוצה להוסיף את קולי
    הרב הלברטל הנו אדם ישר ואמיץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות