אלוהים והעידן הוויזואלי

בעקבות הספר: אלוהים אהבה אסתטיקה
צילום כריכת הספר
כריכת הספר "אלוהים אהבה אסתטיקה". תמונת הרקע היא של האומן טובי קהן (ניו יורק)

מייד לאחר שקראה את ספרי "אלוהים אהבה אסתטיקה", כתבה פרופסור רחל אליאור, כמקובל, דברי הערכה נעימים, שביניהם נשזרה גם אמירה קשה הנוגעת להיסטוריה הכאובה של העם היהודי. זוהי לשונה: "אתה מרחיב את הדיבור על הקשר הקדום שבין היפה האמיתי והטוב, ואני כל הזמן חשבתי איך האנטישמיים לא חדלו מלציין את הכיעור היהודי וממילא הסיקו את הרוע ואת השקר הטמונים בו לכאורה". לאנטישמים הנבזים ולזרים סקרנים יש לנו מה לספר על יופיו של עם ישראל. מה נספר לעצמנו? עד כמה אנחנו באמת חושבים שיש יופי בעם שלנו? האם הדת שלנו נאה? האם הדתיים או היהודים בכלל מתנהגים באופן אסתטי? איזו מורשה אסתטית השאירו לנו הדורות הקודמים ומה נעביר אנו לדורות הבאים?

סיפור יופיו של העם הזה מתחיל דווקא בפסח. הנס הגדול, קריעת ים סוף, הוא אבן יסוד בנרטיב שעליו קם העם שלנו. אנו מזכירים זאת כל יום בתפילה ובמיוחד בליל הסדר. מייד לאחר חציית הים פוצח עם ישראל, נשים כגברים, בשירה ובמחולות, שנודעה לימים כ"שירת הים". ביטוי מרכזי אחד בשירה זו חולל את הפילוסופיה של היופי במחשבה היהודית: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב).

חז"ל ניסו לפרק את לשון הביטוי ולהוציא ממנה מסקנות תיאולוגיות. את המילה "אנוהו" הבינו כך: אני – נאוה – הוא. האדם עושה מעשה אסתטי ביחס לאלוהים. רבי ישמעאל סבר שיש לייפות את המצוות של המאמינים לפני האלוהים. אבא שאול סבר שיש לייפות את ההתנהגות של הפרט ולעשותה דומה להתנהגותו האסתטית של האלוהים. רבי עקיבא סבר שיש לתאר את יופיו הפיזי של האל (מכילתא, שירה ג).

איך ניתן בכלל לחשוב שלאל יש יופי פיזי אם הוא בלתי-נראה? ובכן, החידוש של רבי עקיבא וסיעתו הוא שלאל יש יופי גופני, שהתנ"ך מוסר לנו פרטים על כך, ולבסוף שניתן לראותו באמצעות העיון המיסטי. התנ"ך מלא בתיאורי גוף של האל – אצבע, יד, אף, עין ועוד. אך היכן נאמר שגופו של האלוהים נאה? במגילת שיר השירים, פרק ה: "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב" וכן הלאה. המגילה מתארת בפרוטרוט את כל אברי הדוד מכף רגל ועד ראש. רבי עקיבא קבע שהדוד הוא האלוהים ומאז ועד היום השתרשה אמונה זאת במחשבת היהדות. אחד הסיפורים הידועים ביותר במיסטיקה של חז"ל הוא סיפור הארבעה שנכנסו לפרדס (תוספתא, חגיגה ב). תילים תילים של מחקרים נכתבו על אירוע זה. עיקרו של הסיפור הוא תיאור עלייתה של קבוצת חכמים להיכלות האלוהיים עד שחלקם רואה אותו, מדבר איתו ומוסר לנו דיווח על כך. התיאור הזה נתקבל כאמת שאין עליה עוררין בקרב רוב קהילות ישראל.

אם כן, אלוהי ישראל מחבב מאוד מצוות אסתטיות שנעשות באופן אומנותי, כפי שמעצבים חפצי יודאיקה בימינו. הידור מצווה איננו הקפדה או החמרה אלא עיצוב אומנותי של חפצי האמונה. אלוהי ישראל מתנהג באופן אסתטי, הליכותיו נעימות, מעשיו מאירים והוא משמש מודל עליון להתנהגות האדם. אלוהי ישראל בגופו הוא דמות נאה שאבריה מהודרים ולבושה מפואר. מי שמקבל את הפרופיל הזה של האלוהים חייב לאמץ את שיטת המחשבה האסתטית, חייב לעבוד אותו באופן אסתטי וחייב בעצמו להיראות ולהתנהג באופן אסתטי. מי קובע את הערך האסתטי ומה נחשב לדבר יפה? ובכן, היופי הוא בעיני הקהילה. זוהי חוכמת המונים, הקובעת אם הפרט יוצר אומנות דתית משובחת והאם הוא בגופו ובמלבושיו נראה אסתטי והאם הוא בהתנהגותו בחברה האנושית משמש מודל אסתטי. משמעות הרעיון שהאדם נברא בצלם אלוהים היא שהאדם מייצג את יופיו של האלוהים עלי אדמות וייצוג זה הוא הוא תורת ישראל.

הספר עוסק בבעיות פילוסופיות עמוקות בצד שאלות יומיומיות הנוגעות לתפיסה האסתטית של האדם. כך למשל, כיצד מתייחסים חכמים לחריגות כביכול בהתנהגות של חלק מהמנהיגים המובילים בכל הנוגע להתבוננות באישה יפה. באחד המקרים רבן גמליאל פוגש על יד בית המקדש נוכרייה יפה ביותר ובאופן ספונטני פולט את הפסוק "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'" (בבלי, עבודה זרה כ, ע"א), או במקרה אחר רבי עקיבא משוחח עם גויה יפהפייה עד שהוא בוכה מיופייה בכי תמרורים (שם). באחד המקומות נאמר "מצינו שהקדוש ברוך הוא נתעסק בכלה" (מדרש רבה, בראשית יח, ב). אלוהי ישראל בידיו, הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף, מקשט את הכלה לקראת נישואיה. האסתטיקה של האישה הטריפה את דעתם של חכמים, שמצד אחד הזהירו מפניה ומצד שני לא יכלו להיות עיוורים אליה. רבנים מאוחרים יותר החלו להמציא סדרת תירוצים דחוקים מדוע רבנים מגדולי הדור ואפילו האלוהים עסוקים כל כך ביופייה של האישה.

אנחנו חיים בעידן היפר-ויזואלי, שבו כל החיים שלנו מופעלים ממסכי הטלפון, המחשב, הטלוויזיה והפרסומות בעיתונות ובחוצות. לפרסם ספר כזה, פרי מחקר של 15 שנה, נחשב הרבה פחות מווידאו מוצלח בן שלוש דקות שהושקעה בו עבודה של כמה שעות או כמה ימים לכל היותר. עם זאת צריך לומר שיצירת סרטונים או כרזות מוּנעת מאותם שיקולים אסתטיים שהיו מקובלים בעולם העתיק ואצל חכמינו זכרם לברכה. טבע האדם לא השתנה במאומה מבחינה זאת. מה שהשתנה הוא האמצעים שנעשו משוכללים ונגישים יותר ויותר. כך למשל, הסבירות שבן כפר מסוים בארץ ישראל יראה את פאר היצירה של זמנו, בית המקדש, הייתה נמוכה מאוד. כיום כל ארמונות אירופה פתוחים בפני כל תייר מזדמן. הוא הדין לגבי הסבירות שאדם יזכה לצפות ביופיין של נשים, או אנשים בכלל (בעבר דוּבר רק על יפי נשים מפני שהכותבים היו גברים בלבד). כיום אנחנו יכולים לצפות באלפי נשים, היפות ביותר עלי אדמות, באמצעות הטלפון הסלולרי בכל שעה נתונה. אפשר אם כן לומר שבעידן הוויזואלי הכמות ואולי האיכות של התמונות השתפרה לאין ערוך, אבל המנגנון האסתטי שבתודעת האדם לא זז מילימטר מאז בריאת העולם ועד לכתיבת שורות אלו.

אם נחזור לשאלת האנטישמיות שבה פתחנו, הרי שישנו הבדל עקרוני אחד בין ישראל לעמים בשאלת האסתטיקה הוויזואלית. באמונה היהודית שקדמה לעת החדשה היו כל מעשינו לשם שמיים, כולל יצירות האומנות שלנו. בנינו בתי כנסת נאים, לבשנו בגדים נאים לשבת ולחג, עיצבנו כלים נאים וכן הלאה. האומנות היהודית הייתה אומנות מגויסת ולא אומנות לשמה. היא הייתה מגויסת למען עבודת האל הלאומי שלנו, אלוהי ישראל, אלוהי העם הנבחר, שנתפס, לפחות בעיני עצמו, כעם עליון על כל העמים. דומני שהגיעה העת לרסן מעט את תחושת העליונות הזאת, את השלילה הגורפת של הגויים ואת ביטול הברכה האסתטית שהביאו לעולם. האמונה היהודית של ימינו, עבודת האלוהים הנעלית ביותר של יהודים שמרנים רבים נקנית באמצעים אודיו-ויזואליים שפיתחו הגויים.

הייתה זו טעימה קצרצרה של ספר יחיד במינו, המכיל אוצר שלם של רעיונות ממחשבת היהדות הקלאסית בניתוח מודרני. מאחר שהרחבנו את הדיבור על וידאו ואומנות המסך, הרי לכם סרטון קצר של המחבר וכן קישור לרכישת הספר האלקטרוני. קריאה מועילה וצפייה מהנה!

אלוהים אהבה אסתטיקה, סרטון הסברה

אלוהים אהבה אסתטיקה, ספר אלקטרוני

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. איזה יופי
    ממש אור בעיניים אל מול כל מאמרי הפוליטיקה, והדתיות, והמהפכה, והכדורגל
    תודה
    חג שמח

  2. חיבור מעניין של עבר ועתיד. מחזיר את הרלוונטיות לתורה עתיקה.

  3. אסטטיקה היא דבר חשוב, אבל התנהגות, ערכים, אמונות קובעים עוד יותר את יופיו של עם.

  4. העולם משתנה
    הערכים מתפתחים
    לכן לא מובן מדוע תמיד מנסים לחבר את המציאות שלנו למה שהיה לפני אלפי שנים
    לא תמיד מה שהיה נכון או מקובל או נסבל בזמנו מתאים לימינו

  5. בתקופת החגים המאמרים המתאימים הם באמת של הגות וקשר למסורת ולהסטוריה. נמאס כבר עם הפוליטיקה והמריבות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים