אין מי שיתקן אחריך

ט"ו בשבט כפרדיגמה אחרת של חגי ישראל
הגדה לט"ו בשבט
תמונה מתוך שער החוברת, סדר ט"ו בשבט

בקרב העוסקים במלאכת התחדשות מועדי השנה בישראל רווחת בדיחה, שיש בה מן האמת. מהו הסיפור של חג  יהודי? האויבים רצו להרוג אותנו, אבל אנחנו הצלחנו להרוג אותם, אז קדימה לשולחן האוכל. אפשר לומר שאין מועד ממועדי השנה, חגים וימי זיכרון, שאין בסיפור שלו אויבים הרודפים את ישראל ומנסים לחסל את קיומו. הדברים נכונים לחגים שמחים ולימי זיכרון נוגים. לעיתים ההבדל בין אסון לנס הוא כחוט השערה. כאשר אנחנו מצליחים להרוג באויבנו הרי שיש לנו ימי חג ואילו כאשר הם מכים בנו יש לנו ימי זיכרון. הניצחונות שלנו על פרעה, אנטיוכוס והמן העניקו לנו חגים שמחים ואילו התבוסות שלנו מידי טיטוס והיטלר גזרו עלינו ימי זיכרון נוגים. המשמעות העצובה של התופעה הייחודית הזאת היא שמעגל השנה היהודי סובב על ציר האיבה. השאלה המתבקשת היא, הלנצח נחיה על חרבנו, גם בחגינו וגם במועדינו?!

בדיחה אחרת, שאף בה יש מן האמת, מספרת שהילדים שואלים בכל ט"ו בשבט: מיהם האויבים בסיפור החג? למרבה השמחה, אין אויבים בסיפור ט"ו בשבט, לפחות לא במובן הלאומי, שכן נקל למצוא אויבים מתחומים אחרים. אם במועדי ישראל האחרים המוטיב המרכזי הוא הצלה לאומית פרטיקולרית, הרי שבט"ו בשבט המוטיב הוא הצלת משאבי הטבע האוניברסליים. יש צד שווה בין השניים, לאלה חוגגים ראש שנה בתשרי ולאלה בשבט. ראש השנה הוא תמיד תזכורת טובה לאותן משאלות לב שהיינו רוצים להגשים וטרם עלה בידינו. בראש השנה של האדם או העם אנחנו נוהגים לאחל לעצמנו חיים טובים יותר, בריאות, ביטחון, שגשוג וכדומה. בראש השנה לאילן אנחנו נוהגים לאחל לטבע חיים בריאים יותר. גם במקרה זה אנו מייחלים להצלה. אך הצלה זו היא מידינו שלנו. האדם הוא המזיק מספר אחת של הטבע ובמובן זה הוא האויב. מי שמעוניין למצוא אויבים גם בחג המיוחד הזה, הריהם בתוכו.

יש עוד היבט מדהים של ט"ו בשבט כיום – שמירת הסביבה. בסופו של דבר שמירת הטבע איננה אלא שמירה על עצמנו. ההיגיון הפשוט אומר שחיינו תלויים לגמרי במשאבי הטבע ובלעדיהם אין לנו חיים על הפלנטה הזאת. איננו עושים חסד עם הטבע בזה שאנו שומרים עליו מפני עצמנו. בסופו של דבר אנחנו עושים חסד עם עצמנו ועם הדורות הבאים, ילדינו ונכדינו וכן הלאה. לצערנו כי רב, רבים מאתנו אינם מבינים את ההיגיון הבסיסי הזה וכמו במצעד איוולת מובילים את האנושות לחורבן בית הגידול של כל בני האדם ללא הבדלי דת, גזע ומין. ייאמר לחובתו של הקפיטליזם החזירי שהוא שוויוני מאוד, דין חורבן הסביבה אחד לכולם, כולל האוליגרכים.

יש רק אומה אחת קטנה המונה כ-0.00015% מאוכלוסיית העולם, שקבעה בלוח השנה שלה יום שבו מברכים על הטוב שמעניק לנו הטבע ושבו אנו מבטיחים שוב ושוב לשמור עליו. מסופר על חוני המעגל, החכם התלמודי הידוע, שפגש אדם בן שבעים נוטע עץ חרוב, שיישא פירות בעוד שבעים שנה. שאל את הנוטע עם ברי לו שיחיה עד אז. השיב לו הנוטע: כאשר באתי לעולם מצאתיו נטוע בחרובים וכך אעשה למען הדורות הבאים (לפי בבלי, תענית כג ע"א). סיפור אגדה אחר מלמד אותנו לקח גדול לא פחות: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה, ט). עתה בידינו להחליט, אם אנו רוצים להשאיר עצים מלבלבים או חורבן משְמים.

כדי לתרום את חלקי הצנוע בהפצת ערכי שמירת הסביבה, הקיימים ממילא במורשת היהדות, התקנתי כבר בשנת תשנ"ז סדר ט"ו בשבט לקהילה ולמשפחה. בסדר זה שילבתי טקסים מתורת הקבלה כמו שתיית יין בצבעים שונים ואכילת פירות ארץ ישראל לפי סדר מסוים, יחד עם קריאת קטעים המעודדים לשמר את הסביבה. מאז עברו שנים, הטכנולוגיה התקדמה, מגפת הקורונה נחתה על ראשנו ונאלצנו לעדכן את דרכי הפעולה שלנו. השנה חיברתי גרסה חדשה, דיגיטלית ומוזיקלית וצבעונית מאוד, שאותה ניתן להפעיל באמצעות הטלפון הסלולרי וכל המבקש להוריד אותה לטלפון או למחשב שלו צריך רק ללחוץ כאן: סדר ט"ו בשבט, יעקב מעוז. נאחל לעצמנו חגים וזמנים לששון, בריאות ושלום.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. אני "ירוק" בנשמתי ומזדהה עם כול מילה.
    אגב- חגי זיקה ושמירת הטבע יש במקומות אחרים בעולם- אפילו בהודו

  2. ולך יש את הכוח הנפשי לעסוק בחגיגות האופטימיות. כל הכבוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך