ישעיהו, אשור וישראל

העמים הנבחרים של אלוהים בפרשנות לישעיהו
תמונת הרב
הרב זכריה משה מזרחי, יו"ר ועד היהודים האשוריים בישראל בשנות הארבעים

הנביא ישעיהו, שפעל בימי הבית הראשון, בימי ממלכת יהודה והאימפריה האשורית, הוא אחד הנביאים החשובים, המרכזיים והמשפיעים ביותר במקרא. באחת הנבואות המפורסמות חוזה ישעיהו עתיד נפלא לעם ישראל, לצד העמים המצרי והאשורי: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו יט, כד-כה). השאלה המרכזית שמעסיקה אותנו במאמר הזה היא, כיצד יהודים פירשו את הפסוקים הללו ואיזו השפעה אפשרית יש לפרשנות שלהם על יחסי ישראל ואשור.

מי שמכיר את הפרשנות היהודית הקלאסית של המקרא יודע שאין זה מחזה שכיח שפרשנים חולקים כבוד לעמים אחרים. רוב הפרשנות נכתבה במשך שנות הגלות הארוכות שבהן כמעט כל העמים התנכלו ליהודים, שרפו, אנסו, גזלו, גירשו ורדפו אותם. נותרה רק דרך אחת להיפרע מהם והיא פרשנות המקרא, שבאמצעותה השליכו את כל כעסם על העמים העתיקים שהמיטו שואה על העם היהודי, הרסו את שני בתי המקדש והגלו את עם ישראל מארצו. אף על פי כן, נבואת ישעיהו מזמינה פרשנים רבים לדבר בשבחם של שני העמים האחרים, מצרים ואשור.

מה טיבה של הברכה שתצמיח השותפות העתידית בין שלוש האומות? אחד מגדולי פרשני המקרא, רבי שלמה יצחקי אומר: "לשלום ולברכה, לפי שלא הייתה אומה חשובה בעולם באותו הזמן כמצרים וכאשור. וישראל היו שפלים… ואמר הנביא, על ידי הנס שיעשה לחזקיהו, יגדל שם של ישראל למעלה, ויהיו חשובים כאחת מאלו הממלכות לברכה ולגדוּלה" (רש"י על הפסוקים). הנס שאירע לחזקיהו, מלך יהודה, הוא כישלונו של סנחריב מלך אשור לכבוש את ירושלים. עד היום מתקשים היסטוריונים להסביר מדוע נטש סנחריב את המערכה בירושלים וחזר לנינווה. עדיין, שתי מעצמות-העל של אותה העת, מצרים של פרעה ואשור של סנחריב, הן המודל העתידי של העם היהודי.

בעקבות רש"י הולכים פרשנים נוספים כמו רבי דוד אלטשולר, בעל מצודת דוד, "שתהיה להם ברכה יותר מכל האומות", וכמו רבי מאיר וייזר, המלבי"ם, "שתהיה מבורך ע"י מצרים ואשור". בעל מצודת דוד מדגיש בפירושו לפסוק כ"ה כי "כל אחד משלשתן ברכו השם". כל שלושת העמים ביחד ולחוד מבורכים. רבי שבתאי כהן מוסיף כי עמים אלו, לא רק שלא ייענשו על ידי האל בעבור הגלויות שהגלו את ישראל אלא אף יתעלו (שפתי כהן על שמות יב א).

פרשני ימי הביניים קושרים את הברכה המיוחדת לאשור ולמצרים בכך שבעתיד לבוא יכירו שני העמים במלכותו האבסולוטית של הקב"ה. רבי אברהם אבן עזרא גורס: "כי יהיו באשור אנשים שיכירו השם וכן במצרים… והנה ישראל יהיו ברכה, כי יתברכו גם מצרים ואשור" (מקראות גדולות). כיוצא בו רבי דוד קמחי "ומעשה ידי אשור – שהכירו שהם מעשה ידי ואני האל ואין עוד" (רד"ק).

גם הזוהר הקדוש, הכתוב ארמית, שהיא הגרסה היהודית של האשורית, טוען: "אתמר על מצרים ועל אשור, על אינון חסידין דלהון דאהדרו בתיובתא, וישתארון למפלח ל[אלוהי] ישראל ולמלכא משיחא" (זוהר ח"ב נז ע"ב). ספר היסוד של תורת הקבלה, המיסטיקה היהודית, קובע כי החסידים במצרים ובאשור יחזרו בתשובה ויהפכו למאמינים כמו ישראל.

האמונה המונותיאיסטית תהיה מנת חלקם של שלושת העמים ומתוך כך יתברכו, ישרור ביניהם שלום ושיתופי הפעולה ביניהם ישגשגו. במובן זה גם המצרים וגם האשורים מימשו את הנבואה. שני העמים הללו מחזיקים באמונה באל אחד, אם כי בהבדלים משמעותיים. בצדק מכנה הקוראן את היהודים ואת הנוצרים בכינוי הידוע "עם הספר" (أهل الكتاب) מפני שהאמונה בתנ"ך משותפת לשניהם, וזהו למעשה המכנה המשותף הבסיסי ביותר בין אשור לבין ישראל.

רבי אליעזר מבלגנצי קושר את נבואת ישעיהו לתופעה אחרת במקרא: "כעניין 'מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם' (איכה ה, ו). כלומר, אלו שלושתם יהיו מעולים ומבורכים מכל אומה… שיתברכו שלשתן בעושר וכבוד מכל שאר האומות" (מקראות גדולות). מגילת איכה מבכה את חורבן החברה היהודית בזמן חורבן הבית הראשון. באותה עת העם הנצור בירושלים, שסבל חרפת רעב, פנה למצרים ולאשורים לקבלת סיוע הומניטרי (כך קוראים לזה היום). לדעת רבי אליעזר זוהי עדות לברית הקיימת שבין שלוש האומות והיא זו שתצמיח את הברכה בעתיד לבוא.

אחד המומחים לחקר המקרא, פרופסור יהודה אליצור ז"ל מאוניברסיטת בר-אילן, מסביר כי ישנו קשר הדוק בין המוצא של אבות האומה, לבין נבואת ישעיהו: "אברהם בא ממסופוטמיה, ירד למצרים ונשא את עיניו כל הימים לנחול את ארץ כנען. והוא הדין ביעקב שבא מחרן וירד למצרים. מעשי אבות אלה הם סימן לחזון העתיד: המסילה ממצרים אשורה… [ישעיהו] חוזה את מצרים ואת אשור במסגרת של התגשמות הייעוד לאבות" (משא מצרים, עיונים בספר ישעיהו, אתר דעת).

הרב משה וינר מישיבת ההסדר מעלות יעקב יוצא נגד הרעיון שמדובר ביהודים שעלו ממצרים ומאשור, כפי שפרשנים אחרים גורסים, אלא לדעתו מדובר באומות המצריות והאשוריות עצמן: "זהו אינו הפשט. נראה שהפסוק בפשטות מדבר על ברכה שתתקיים במצרים ובאשור, כאשר הם עצמם יתחברו לישראל לאחר הישועה הגדולה" (משא מצרים, אתר מעלות יעקב 18.11.2012). על החיבור שבין ישראל לשתי האומות האלו עמד גם הרב דוד הלל וינר: "נבואה מיוחדת זו מתארת כי לעתיד לבוא יהיה תיקון גדול לאומות הגדולות שהצרו לישראל – מצרים ואשור, ויהיה לעם ישראל קשר מיוחד של השפעה וקבלה הדדית מהאומות האלה" (ספר יונה, ישיבת ההסדר עכו). אימוץ הרעיון של השפעה וקבלה הדדית מאומות העולם הוא תופעה נדירה במחשבה היהודית.

על תופעה נדירה זו מעיד הדיאלוג שבין שני אנשי מפתח בנוף היהודי של ימינו: פרופסור רוחמה וייס מירושלים והרב ארווינג יצחק גרינברג מריברדייל (Yitz Greenberg). "בפרשת השבוע שלנו [בלק] יש הכרה בכוחם הרוחני של הגויים. ההכרה הזו מחייבת, כמובן, קשרים ושיתופי פעולה בין בני דתות שונות. לצערי, אומר הרב גרינברג, הפלורליזם הזה כמעט שנשכח ונעלם בעולם האורתודוכסי. אפשר לתת לעמדה הדתית הפלורליסטית הזו דוגמאות מקראיות מובהקות ביותר. ראו למשל את הפסוקים הבאים מישעיהו יט, כד-כה… ישראל מופיעה כחלק משלישייה של עמים נבחרים של אלוהים, לצד מצרים ואשור… לאלוהים יש קשר משמעותי וטוב עם עמים אחרים. אלוהים הוא האינסוף, ולכן יש לו אפשרות לאהוב אינסוף עמים" (האל אוהב את כולם, יהדות, ידיעות אחרונות 06.07.2012).

דברים דומים מצאתי גם אצל קצין חיל האוויר הישראלי, אל"מ (במיל') עופר בורין: "ישעיהו מתאר לנו סיטואציה שבה מתקיימת ברית אזורית בין אשור, מצרים וישראל. אני מקווה שמנהיגי עמי האזור יידעו למצוא את הדרך לקיום ברית כזו… ישעיהו ראה את כל זה קורה באחרית הימים… אפשר לעשות מאמץ לברית אזורית שתוכל להתמודד מול איומים אזוריים… ראוי שנעמיד את חזון ישעיהו, מגדולי נביאנו. חזון של שלום ושגשוג משותף" (אתר 929, 24.11.2012). דומה שאין טוב מלסיים את המאמר הזה בדברים האלה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. חשוב בעיקר שהדור הצעיר ידע כל זאת. אבל איך עושים את זה? איך מלמדים אותם? אסור שכל ההיסטוריה תיעלם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך