מכתב גלוי לכבוד כבוד הרבי נחמן מברסלב

מה קרה לברסלבים?
צילום: Dan Soley he.wikipedia.org

כבוד הרב,

שנים חייתי בתחושה שלמעשה אני יודע מיהו הרבי נחמן מברסלב. אך בחלוף הזמן גיליתי שהמושג האישי שלי עליך ועל עדת ממשיכי דרכך קלוש, וידיעותיי מועטות למדי.

דרככם הכרתי קבוצה של אנשים מחייכים, שרים, רוקדים ומשתעשעים ברחובות, המשרים אווירה טובה וחיובית, מתנועעים בין טורי המכוניות המשתרכים אל מול הרמזורים, מחליפים חיוך ומילה טובה. חשבתי שיש הרבה חן ביהדות הקלילה, המסבירה פנים ורואה כל אחד כמות שהוא, אינה מתנשאת ואינה שופטת אלא מטיפה בעיקר את הסיסמה "איש באמונתו יחיה".

באוזן בלתי רגישה גיליתי שיש לכם שירים המייחדים אתכם, כמו "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל" או "שירת העשבים", המתנגנת מתוך שדה מבעד הרוח החודרת בשקט לנשמת אלה העוברים בשדות הבר ומאזינים לה נושבת בינות העצים.

הרהרתי בליבי מי הם אלה המשרים מעין שובל של נעימות סביב זהותם. לא נתקלתי בוויכוח, לא בהסכמה ולא באי הסכמה, של ציבור ההולכים בדרכך, ולכן גם לא הקדשתי מחשבה רבה לשאלה מה מייצגת קבוצת הנ-נחמנים הממלאים את סמטאותינו ברחבי הארץ.

לפתע, כאשר נחתה עלינו תקופת הגזרה ואנו באחת משעותינו הקשות, אילצתם אותי להישיר מבט ולהתבונן כדי לראות מי אתם, ברסלבים יקרים. ונזכרתי בכתוב ש"אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו".

מתברר שבשלושת הנושאים אלה לא רק כשלתם אלא הכשלתם את כולנו. לפתע פתאום חרגתם מהקונצנזוס הכללי, מן ההסכמה ומהשאלה מה מותר ומה אסור, במה אנו מועילים או מזיקים, למי אנו מעניקים או ממי אנו גורעים, ולפתע ניצבה דמות שאינה מחייכת או מחויכת, שאינה מושיטה כתף, אלא נרגנת, נזעפת, מעליבה ופוגעת. מצאתי את עצמי שואל: לאן נעלם היופי של הקבוצה הנפלאה הזאת? להיכן נעלמה התרומה לאיחוד פניה של החברה?

ברסלבים יקרים, פתאום נעלמתם בין סדקי הכבישים וחריצי המדרכות, לפתע במקום שירה, קול ענות חלושה אני שומע. כעסים, לשון הרע, ידידות שאינה נובעת מחום הלב אלא מהמשותף ברוע וברשעות מאותו חשש שמא גורמים לכם עוול ואתם זכאים לגרום עוול גדול יותר ומסוכן יותר. ביקורת כלפיכם משולה לאנטישמיות ולשנאת חינם, לפתע כל שנראה לעינינו כיפה וטוב נעלם במחי יד, ויותר מזה, אתם עצמכם נעלמתם מהנוף הישראלי.

לא מעניין אותי היכן תתפללו ובפני מי תתנו דין וחשבון. מעניין אותי שכבר אינכם חלק מהמניין העממי של ציבור העוטף זה את זה בגילויי חן, חום ואהבה, שאינו מגדיר עצמו אלא משלב עצמו בסובבים אותו. לפתע שלפתם את הלב הטוב שחשבנו שמבצבץ מגלימותיכם הארוכות או מהאור הבוקע מהכיפה הלבנה הצחורה העוטפת את ראשיכם, ובמקום זאת פרץ גל של רשפים כהים המטילים דופי ופלוגתא בחברה הישראלית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. יפה תיראת את תחושותינו
    ועכשיו כאשר כמה מאות מהם, על ילדיהם זקניהם תקועים במעברי הגבול לאוקרינה אותם הם מנסים התחכמויות לחדור, ומבקשים "עזרו לנו להשתטח על קבר הצדיק" ליבי מתנכר להם, כי לא איכפת להם כמה יוחלו או ימותו מעזות המצח הזו.
    בושה

    1. סביב ההילולות על קבר נחמן התפתחה תעשיית "ברכות". כשאתה מתעניין אצל הברסלבי על הצטרפות לנסיעה לאומן הוא אומר לך: אתה צריך לתרום כך וכך ואז "תבוא עליך ברכה". כשאתה שואל: "איזה ברכה"? הוא עונה: "הבלונדית".

      1. יש בינהם אנשים "טובים"(אם מותר בנימה מסוימת של התנשאות)טובים במובן שאמונתם אמיתית ומושתת על איזה הגיון פנימי שניתן לדבר עליו. אבל כאן ניכרת שטיפת מוח עדרית אולי שכוחה היה יפה בעידן הגלות בה לא היה לפרט כוח להתמודד מול תלאות החיים ופנה לנס.
        הגיעה העת(שוב ציפיה מתנשאת) שהמימסד הדתי היהודי יעצב תפיסת עולם יותר אופטימית הנסמכת על כוחו ויכולתו של אדם כאינדיבידואל להתמודד עם נפלאות החיים בישראל המתחדשת במקום להשתטח על קברים, ולזכור שהיתה סיבה חשובה לכך שמקום קבורתו של משה לא נודע..

  2. התראיין איך הוא הגיע מלונדון במסע ארוך עד לגבול אוקראינה ומדבר על כך בגלוי שהוא מתכוון להכנס לאומן באמצעות שוחד. בושה.

  3. שיציע הברסלבים להעביר את קברו של נחנח לישראל. מהתגובה תלמדו כמה חמורה הבעיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור

תמונה של ד"ר קאופמן

חידות חשיבה (114)

ביקור חוזר בלוח השחמט: (ב) עוצמתה של המלכה