פתרון אפשרי במקום לא צפוי

הוויכוח על תחבורה בשבת מתלהט, והגיע הזמן למצוא פתרונות חדשים ופשרות חדשות, כנהוג בתרבות היהודית מאז ומעולם.

הדרישה לתחבורה ישראלית בשבת אינה מתייחסת לתחבורה לצורכי עבודה אלא לצורכי נופש, והלחץ החברתי מגיע ונובע משאלה זו: אם הנופש והבידור הם בקונצנזוס הישראלי, שחל גם בשבת, מדוע הסטטוס-קוו קובע שאין שימוש בתחבורה ציבורית בשבת? כאן עולה טענה כי יש להתייחס לתחבורה בשבת לא כחלק מהתחבורה הרגילה המקובלת במשך השבוע – כלומר לא חלק מהתחבורה האמורה להעניק לציבור מענה לצרכיו הקיומיים במסגרת עבודתו ומחויבויותיו היום-יומיות – אלא יש להתייחס לתחבורה ציבורית בשבת כתחבורה לצורכי בילוי, בידור ונופש. בחלקה הבעיה קשורה בפיקוח נפש, לדוגמה המבלים במועדונים ומסבאות חייבים להגיע אליהם בכלי רכבם הפרטי, וסביר להניח שחלקם ישובו כשהם בגילופין ובכך יסכנו גם את חייהם וגם את חיי זולתם.

כדי להבין מה פירוש תחבורת נופש יש להסתכל על המקום היחיד בעולם שבו נוצרו פתרונות ייחודיים למשתמשי תחבורה ציבורית למטרה זו. העיר לאס וגאס שהוקמה בנוודה היא עיר של בילויים. אף שאוכלוסייתה מונה קרוב ל-600,000 איש (לפי עדכונים מ-2009), ובאזור לאס וגאס רבתי מתגוררים כ-2 מיליון תושבים, תושבים אלה אינם זקוקים לפתרון תחבורה באזור הבילויים של העיר. אזור זה, "הסטריפ", הוא אזור התיירות של לאס וגאס. לפי הסטטיסטיקות האחרונות משנת 2011–2012, בחודש אחד מבלים באזור כ-3 מיליון תיירים, ובשנה אחת מספרם מגיע לקרוב ל-40 מיליון. זהו מספר שיא לאזור קטן כל כך שבו מתמקדת אוכלוסייה המעוניינת בנופש, בידור, כנסים ומנוחה.

לצורך כך המציאה לאס וגאס פתרונות מיוחדים, וזוהי תשובת העולם המודרני לצורכי תחבורה הממוקדים בנופש ובבידור. בחלק מבתי המלון יש רכבות פנימיות המופעלות אוטומטית ללא בקרה וללא נהגים ומקשרות בין בתי המלון השונים. רכבת כזו מופעלת בין המלון "טרז'ר איילנד" לבין מלון "מיראז'", רכבת שנייה קיימת בין המלונות "בלאג'יו" וה"מונטה קרלו", ורכבת שלישית מחברת בין המלונות "אקסקליבר", "לוקסור" ו"מנדלי ביי", גם היא מופעלת אוטומטית ללא כרטיסי נסיעה וללא קשר אישי בין מפעילי הרכבת לבין נוסעיה.

נוסף לכך קיימת מערכת של רכבת עילית (מונורייל) ציבורית, שכדי להשתמש בה אפשר לרכוש כרטיסי מינוי לתקופות שונות. היא עוקפת את רוב בתי המלון לאורך הסטריפ, ביקורת הכרטיסים נעשית רק מחוץ לה והיא מנוהלת באמצעות מערכת בקרה חיצונית. כמו כן יש תחבורה ציבורית של מכוניות תיור מיוחדות הפועלות באמצעות כרטיסי מינוי לתקופות שונות. מכוניות אלה עוצרות ליד המרכזים של בתי המלון ומרכזי הבילוי והבידור.

בלאס וגאס יש גם צורות הסעה נוספות של השירות הציבורי הרגיל ושירות ההסעות של המוניות, אבל חלק מכלי הרכב שונים בחזותם ובצורתם כדי להקנות תחושה של רכב נופש, ועל כולם קיים סימון כי רכבים אלה הם או היברידיים או חשמליים, דהיינו ירוקים ככל האפשר, למען איכות הסביבה.

נוסף לכך הוקמה מערכת תשתיות מודרנית יוצאת מגדר הרגיל. כמעט בכל צומת מותקן גשר המאפשר מעבר מצידו האחד של הכביש לצידו האחר, ומשני צידיו של כל גשר יש זוג גרמי מדרגות חשמליות נעות המונעות כמעט את הצורך בטיפוס במדרגות. כמו כן כמעט בכל צומת מותקנת מעלית לנכים ולמוגבלי תנועה. לצד כל אלה מותקנות מסילות נעות המאפשרות שינוע על גבי מדרכה נעה.

פתרונות דומים ברוח זו אפשר ליישם גם בישראל, בהתאמות הנדרשות. על כך במאמר הבא.