כוחה של תפילה

באתר "חד וחלק" באינטרנט דווח כי במחקרים שבהם נבדקה השפעת תפילות על אנשים שלא היו מודעים לכך שמתפללים עבורם, לא נמצאה השפעה כלשהי לתפילות. מחקרים נוספים שבוצעו הניבו ממצאים אקראיים. חלקם לא גילו כל שיפור במצב חולים שהתפללו עבורם, וחלקם מצאו פרמטרים אחדים שבהם חל שיפור מסוים בקרב חולים שהתפללו עבורם, יחסית לאלה שלא התפללו עבורם. תוצאות אלה יכולות לנבוע מתנודות אקראיות טבעיות או מגורמים נוספים שלא היו בבקרה.

המחקר המקיף ביותר בתחום השפעות התפילה נערך בשנת 2006, וכלל כ-1800 חולים שהתאוששו מניתוח מעקפים. החולים חולקו לשלוש קבוצות שוות. לנבדקים בקבוצה אחת נאמר כי ייתכן שיתפללו עבורם ואכן התפללו עבורם, לנבדקים בקבוצה השנייה נאמר כי ייתכן שיתפללו עבורם אך לא התפללו עבורם בפועל, ולחברי הקבוצה השלישית הובטח כי יתפללו עבורם, ואכן כך בוצע. התוצאות היו מאירות עיניים: לא היה שום הבדל בשיעור הסיבוכים בין שתי הקבוצות הראשונות. יתרה מזו, בקרב חברי הקבוצה השלישית (שידעו כי מתפללים עבורם) שיעור הסיבוכים היה אף גבוה יותר!

על פי אחת הסברות שמנסות להסביר את הממצא הנ"ל, חולים אלה נכנסו למעין "חרדת ביצוע" עקב הידיעה כי מתפללים עבורם. בניגוד לטענות המאמינים, אין אם כן עדויות מחקריות לכך ש"תפילות" יכולות לעזור לחולה, ובוודאי לא במצבים כמו עיוורון, חירשות, סרטן, איידס, בעיות התפתחותיות, טרשת נפוצה, פריחות בעור, שיתוק ופגיעות שונות. אגודת הסרטן האמריקאית מסכמת את הנושא באופן חד-משמעי באתר האינטרנט שלה: "הראיות המחקריות אינן תומכות בטענות כי ריפוי-אמונה מסוגל לרפא סרטן או כל מחלה אחרת".

מערכות אמונה רבות הינן נסמכות שלל אשליות שאנו מוקפים בהן מכל עבר, ובנויות באופן שמרתיע את המאמין מלהטיל ספק באמונתו. אם לא יאמין מספיק – התפילה לא תועיל. אם לא יאמין מספיק – ייענש על ידי ישויות עליונות. אנשים נוטים לחיות בהכחשה ולהמעיט מכוחו של הטבע ומהשפעתו על הקורה ביקום. מהרגע שאתה אדם מאמין קשה מאוד לסגת. הדבר חמור פי כמה כאשר מביעים דעה או רעיון נגד הדת. או אז המחויבות לדת מתחזקת פי כמה ומונעת התמודדות כנה עם המציאות. לעיתים קרובות אנשים מתכחשים לאמת בתואנה שלא מוכיחה כלום, במקום להתמודד עם עובדות החיים עצמן.

לבני אדם יש נטייה להיכנס לתפקיד שמייעדים להם. הם מאבדים את העצמאות המחשבתית ומתחילים לחשוב כמו שמצפים מהם לחשוב. גדלת במשפחה דתית, אזי מצופה ממך להיות דתי. אם כולם בסביבתי חושבים שיש אלוהים, נראה שזה נכון. בעיקר בזמנים של לחץ וחוסר ודאות אנשים מאמינים נוטים להישען על האמונה במקום לחשוב רציונלית בעצמם. מרגע שצצה בעיה כלשהי, אנשים מנסים להיעזר באותן תפילות ביחס לכל חולי ולכל מכאוב הבעיות.

באיזה תחום יש רק דרך אחת לפתרון? ציות לסמכות דתית לא תורם לפתרון אלא לקיבעון מכיוון שהאדם לא מעז לחשוב אחרת מכפי שהנחתה הסמכות הדתית. התפילה נותנת לאנשים מאמינים חיזוקים חיוביים והרגשת התחברות עם אלוהים וכך היא סוחפת אותם למערבולת של ניתוק מהמציאות.

הנטייה של אנשים מאמינים היא להקשיב לדומים להם ולא לאלה השונים מהם. הם נוטים להפריז בחשיבות התפילה ולהתעלם מנתוני אמת על עובדות החיים ביקום. חשיבות התפילה גורמת לאנשים ליצור הסברים אפילו כשאין להם מושג.

האם התפילה אכן מסוגלת לשנות את המציאות? בישיבת ההסדר ברעננה יטענו כי הרב שרלו חושב שהתפילה מתעלה מעל הקשיים התאולוגיים והאמוציונליים. האדם זונח את שכלו, שאין ביכולתו לתפוס את האלוהות ולהבינה, כמו גם לתרגם את הקשר עם ריבונו של עולם למושגים תבוניים, ויוצר לו אי של חוויה קיומית מנחמת, כתינוק הפונה אל אביו. האדם המתפלל אף אינו עוסק בסער הפנימי שבו ובניסיונות ליישבו. סתירות פנימיות אלה, שלרוב מביאות את האדם לידי קושי, הופכות להיות בסיס לקשר.

זהו אינו שקר אלא הונאה עצמית. תפילה יוצרת קשיים ומצבי דיסוננס.

התפילה לא נועדה לשנות את המציאות. היא נועדה לצרכים אחרים ולאנשים שאינם יכולים להכיל במעמקי נפשם את ההגות ואת הרגש, את הלבטים והתלאות, את ערגותיהם וכיסופיהם, את ייאושם ומרירותם. איש באמונתו יחיה, ולמי שזה עושה טוב, מה טוב.