ההדתה אסון לדתיים

הפרדת הדת מהמדינה חשובה לציבור בישראל
תמונה של עוזי ברעם
עוזי ברעם

מאמרו החשוב של הרב הלברטל על הכפייה הדתית והפוליטיקה הדתית בא לעולם ממש בזמן שהתחלתי לראות את זרעי "ההדתה" קורמים עור וגידים במאורעות המכוננים שלנו – נישואין ומוות. לאחרונה הייתי בחתונות רבות ובלוויות לא מעטות. אנשים מן היישוב, לא מנופפי דגל החילוניות להכעיס, נישאים לא באמצעות הרבנות. לעיתים בטקס דתי מקוטע, לעיתים עם רב רפורמי או רבנית רפורמית, לעיתים מקודשים על ידי אישיות ציבורית. אותו תהליך מתרחש גם בהלוויות. חלק גדול מההלוויות נערכות ללא נוכחות רבנים בטקס חילוני עם סממנים מסורתיים. אין ספק שזו הייתה כוונת הנפטרים, שרובם לא באו מהפלח הציבורי של חילוניות מתריסה.

אם אני מחפש נקודה מכרעת בהחלטות אלו אני מוצא אותה על נקלה – מרד נגד הממסד הדתי וכעס על כל גינוני כפייה.

היו לי ויכוחים, גם באתר שלנו, עם הרב הלברטל. הוא חרדי מאמין, לוחם על עמדותיו ומשוכנע שהרפורמים והקונסרבטיבים מובילים להתבוללות ולשמד.

אודה שגם אני עברתי כברת דרך ביחסי לדתיות הכוחנית ולרבנות הראשית. בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת הייתי מיודד עם רבים מראשי הרבנים. הייתי מבאי ביתם של הרב אורבך ושל הרב ז'ולטי, שני רבנים חרדיים חשובים. אבל אט אט ראיתי שהדתיות מקשיחה פניה ומנסה יותר ויותר להשפיע על אורח חיינו כאן. אודה שהחרדיות מכעיסה אותי פחות מהחרדליזם המתנחל, שמדיניותו המשיחית היא אסון לישראל. לעומתו השמרנות הדתית-חרדית אמנם מנוגדת לאורחות חיי, אבל אין לה יומרות לעצב את פני המדינה כולה.

הרב הלברטל מנה את סיבותיו אחת לאחת וכולן נראות ראויות, הגם שברור שהרב גם רוצה למנוע את התערבות המדינה בחיי החרדים ובמערכות החינוך שלהם. יהיו הסיבות אשר יהיו, דבר לא יוריד את עוצמת ביטויו של רב חרדי מעורה וחשוב. אינני סבור שבחוגים החרדים בשלה ההכרה בשינוי המוצע. אבל אפילו קול קורא באפלה הוא משב רוח מרענן ואפילו מכונן.

אני יודע שהרב איננו זקוק למחמאות ממני לכן אני ממעט בהן ככל שניתן… הפרדת הדת מהמדינה לא תשפיע על רצונם של חילוניים לחפש את עולמם בהוויה הדתית וגם לא תמנע מדתיים לערוג למה שאני קורא "רוח תלאביב", היינו חופש ממגבלות שהמציאות הדתית כופה עליהם.

הדיאלוג הבלתי כתוב הזה יביא להידברות ברמה אחרת, רמה וולונטרית ולא רמה ממסדית. אינני שייך לזוללי היהדות נוסח רוגל אלפר. אני מכיר אנשים ערכיים וחילוניים לכל דבר שנכנסו מסקרנות לפרדס הדתי ונשארו בו להמשך חייהם. אני לא מסכים איתם, הם אינם מושאי דוגמה עבורי, אבל אני מעריך את כברת הדרך שעשו.

קרוב משפחתי שחזר בשאלה ביקש לחלוק עמי את שורשי החלטתו. הוא לא חידש הרבה אבל טען שהוא ואחדים מחבריו פסקו להאמין, שאלו שאלות ולא קיבלו תשובות מספקות ופנו לדרך של קיצוניות חילונית, אך זו נרגעה קמעה לאחר תקופה.

הפרדת הדת מהמדינה היא אינטרס חשוב של הציבוריות הישראלית. מימושה תלוי בממשל הפוליטי יותר מאשר בממסד הדתי. ניתוק בין שני הממסדים יהיה תשורה ראויה לחברה במדינת ישראל.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

13 תגובות

  1. אוסיף משפט חשוב שאמר לאחרונה נכדו של ישעיהו ליבוביץ על ההשתמטות החרדים משירות בצהל:
    "עלובה היא התורה הנקנית בדמם של אחרים"

  2. במגמה המסתמנת בציבון של התגברות הימין הלאומני דתי שרחוק מנאורות וערכים ליברליים אין שום סיכוי שהפרדה בכלל תעלה על הפרק.

    1. הרעיון המכונן של מאמרי שההפרדה כדאית לדתיים והחרדים שהרי ההתנגדות להם יוצרת חילוניות להכעיס שפוגעת יותר ויותר במעמדם. העובדה שכך חש אף הרב הלברטל מורה שהטיעון שלך על כוון המדינה לא חייב להפריע לאינטרס הממשי של הפרדת הדת מהמדינה

  3. יוצרת הפרדה מקצינה בין דתיים וחילונים שתיגמר בחורבן לאומי

  4. הדת בעייתית
    כשהדת הופכת לאגרסיבית
    היא עוברת מבעיה לקטסטרופה

  5. כל איש באמונתו יחיה.יחד עם זאת דרך ארץ קדמה לתורה כמאמר הידוע.לכן כדאי ללמוד מעוזי ברעם כתיבה ענינית ומכבדת גם כשיש מחלוקת.

  6. דואג וכואב ממה שזה עושה לנו החילונים
    די נמאס
    וזה הולך ומחמיר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של משה

כצפוי, שונה!

על "טעות אנוש – רומן מתח" מאת שולמית לפיד

תמונה של יורם

הידד למשתמט!

הכנסת אישרה את החלת דין הרציפות על חוק הגיוס

דילוג לתוכן