70 פנים ליהדות

מחלוקות בנוגע לפרשנות התורה
לוחות הברית
צילום: Daniel Ventura he.wikipedia.org

"אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני" (ויקרא כו, מו).

הפירוש הדתי-חרדי לפסוק זה הוא כי בהר סיני התקבלו התורה שבכתב והתורה שבעל פה, שמסבירה ומפרשת את התורה שבכתב. הפירוש שלי ל"תורות" הוא כי מדובר בדעות ופרשנויות שונות לכתוב בתורה.

במסכת אבות כתוב "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהשוע ויהשוע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". פירוש שלי, במעבר בין מוסר למוסר התקבלו פירושים שונים ודעות שונות, וכך נוצרו המחלוקות שמלוות את היהדות מימי המקרא ועד ימינו אנו.

לכל אורך ההיסטוריה היהודית נוצרו מחלוקות בנוגע לפרשנות התורה שבכתב. בתקופות שונות מחלוקות אלה גררו נידויים, חרמות והלשנות של יהודים על יהודים, וכל אלה הביאו רעות גדולות על עם ישראל. בתקופות אחרות המחלקות היו רגועות יותר, או נאמר אקדמאיות יותר.

בימינו המחלוקות העיקריות הן בין חילוניים לדתיים באופן כללי, ובין חרדים (כולל מחלוקות בין זרמים שונים של חרדים), ציונות דתית, רפורמים, קונסרבטיבים ועוד. הרב פרופסור יונתן זקס, שכיהן כרב הראשי של בריטניה בשנים 1991–2013, כתב ב"ישראל היום" (10 ביוני 2016): "התורה שבעל פה היא הדו שיח המתמשך בין עם ישראל לבין הטקסט המכונן שלו. לו לא היה אפשר לפרש את התורה מחדש בכל דור ודור ספק אם היהדות היתה שורדת. חז"ל הבינו שהפרשנות חשובה כמו ההתגלות".

עם הקמת מדינת ישראל הפכו מחלוקות אלה למחלוקות פוליטיות, והן נפתרות ברובן בהסכמים קואליציוניים. וכשהדת נעשית פוליטית, הפרשנות הפוליטית לדת משתנה משלטון לשלטון. ככל שגובר כוחם של הדתיים והחרדים, הפרשנות נעשית אורתודוקסית יותר ומחמירה יותר. כש"יש עתיד" הייתה שותפה בקואליציה, כוחם של החרדים היה מועט, ואז התקבל חוק גיוס מחמיר. בממשלה הנוכחית החוק בוטל. חלו החמרות בנושא הגיור, בכשרות ובאפשרויות לתפילה מעורבת בכותל.

חוקים אלה משפיעים על כל תושבי מדינת ישראל היהודים, אבל השפעתם העיקרית היא על יחסי יהדות ארצות הברית – שרובה חילונים, רפורמים או קונסרבטיבים – עם מדינת ישראל. בממשלה הנוכחית, בשל כוחם הרב של החרדים, יחסים אלה הידרדרו לשפל שלא היה כמותו. אם וכאשר תקום ממשלה אחרת, לא יהיה פשוט לשקם את היחסים.

כיהודי חילוני גאה אני רואה בתנ"ך את הספר המכונן של העם היהודי. אם אני רוצה לסכם ולומר יהדות מהי, הייתי משתמש בפסוקים אלה:

"צדק צדק תרדוף" (דברים טז, כ)

"ואהבת לרעך כמוך אני ה'" (ויקרא יט, יח)

"נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד, יד–טו)

"ועשית הישר והטוב" (דברים ו, יח)

וממסכת אבות – "הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (מסכת אבות א, יב).

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. בהיות חוקי התורה עתיקים הם פרימיטיביים כולל קביעות שהם היום בחזקת עבירות פליליות , חלקן חמורות. אז למה להדגיש שאתה גאה בחוקים שכאלה?

  2. למאמרך שלעיל אבקש להעיר – התורות נכלל בדאורייתא. התורה שבע"פ נוצרה במשך הדורות.
    צריך להמשיך – מאנשי כנסת גדולה לתנאים ומהם לאמוראים והלאה לראשונים ומהם לאחרונים. כל אלה יצרו את התורה שבע"ב. היא לט ניתנה בהר סיני.
    גם המחלוקות העיקריות ביהדות – בית שמאי מול בית הלל, תלמוד בבלי מול תלמוד ירושלמי, נוסח אשכנז (רש"י ואחרים) לעומת נוסח ספרד (הרמב"ם ואחרים) לא נמסרו בהר סיני והם יצירה יהודית מאוחרת – עד לימינו אלה.

  3. כמו בפוליטיקה בתוך כל המדינות ובין המדינות כך גם בתוך כל הדתות ובין הדתות המחלוקות הם לא בין האנשים אלא בין המנהיגים. בספר "מסעות גוליבר" מאת יונתן סויפט מתואת ציביליזציה של אנשים מיניאטורים שמפולגת לשתי מדינות עוינות על איך לפתוח ביצה רקה. אין צורך להרחיב.

    1. מה גורם לדתיים להיות כה פגיעים? ממה יש להזהר? האם יש סכנה בפלורליזם? חבל שלא קידשו את הפסים הלבנים,את הרמזורים האדומים ואת מעברי החצייה ללא אפשרות לפרשנויות. זה לפחות היה הוסך חיים בקרב שומרי המצוות.

      1. אבל הדתיים על כל גווניהם פחות זהירים עם החילונים
        הם בעצם מתנשאים עליהם
        הם מאמינים שהם יעבירו אותם מן העולם בדרך זו או אחרת

  4. ליעקב אורמן
    יפה כתבת. אבל פטור בלי אף הערה אי אפשר. למה להשתמש במונח "חילוניים", עדיף ללומר "יהודים חופשיים". הביטוי שהיה מקובל עד לפני כמה עשרות שנים.

  5. מחלוקות היו בישראל מאז ומקדם. גם בתורה עצמה יש סתירות והבדלים בין פרקים וספרים. הםפרשנים ניסו ליישב את הסתירות וההבדלים בכול מיני אקרובטיות לשוניות והתחכמויות. אבל יש הבדלים בין ספר ויקרא וספר דברים. ולא כאן המקום להאריך.
    2. בתלמוד יש אמירה שמה שעתיד תלמיד חכם לחדש, גם הוא "ניתן למשה בסיני". זאת אומרת שכול העניין של "ניתן למשה בסיני" הוא מליצה שפירושה ש"חכמים" בכול דור יכולים ורשאים לשנות דינים ולשנות את ההלכה.

  6. אלא שהדתיים מתנגדים לרעיון בצורה קיצונית וזאת בדיוק הבעיה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים