חילוני – דמו מותר?

מפגש ושיחה בין חילוני וחרדי
צילום של גדעון
ד"ר גדעון שניר

ההצפה של חוקים "דתיים" מעלה שוב לכותרות את העימות בין חילוניים וחרדים, וכל מחנה מנסה לשמר את האוטונומיה שלו לחיות את חייו כבחירתו. עימות זה הזכיר לי מפגש שקרה לפני זמן מה, עת התיישב לידי במטוס איש חסידות סאטמר בדרכו לישראל. הוא הציץ לספר שקראתי ("הסדיר יבלום?") ואני הצצתי בספר שהוא קרא בו (פרקי תהלים) ומכאן התפתחה שיחה שהתגלגלה לפוליטיקה מקומית, ובמהלכה התקוממתי על השתמטותם של החרדים משירות צבאי או אפילו מכל שירות לאומי אחר שאינו דורש אחזקת נשק. ולחיזוק טענותיי אמרתי: "מתתיהו הכהן הגדול ודאי מתהפך בקברו נוכח ההשתמטות שלכם משירות צבאי. מתתיהו היה גם כהן גדול, גם עובד אדמה וגם ידע לאחוז בשלח כשנדרש להגן על מולדתו. ולא נפגע מאומה מיהדותו ומזיקתו לאלוהיו, לעמו ולמולדתו ישראל". על כך השיב לי החסיד: "מתתיהו יצא למלחמה לא להגנת הארץ אלא להגנת הדת. מבחינתו לא חשוב מי שולט על האדמה כל עוד מתירים לו לעבוד את אלוהיו. ברגע שנמנע ממנו או מחללים את בית המקדש, זה הרגע לצאת למלחמת קודש. כך גם אנחנו מאמינים ומוכנים למסור את נפשנו להגן על הדת, שקדושתה גבוהה מקדושת הארץ."

כלומר, אמרתי לו, אתה מעדיף שאני אחרף גופי ונפשי להגן על המולדת מפני מבקשי רעתנו, בעוד שאתה משתופף ב"אוהלה של תורה", כאשר מזונך וגופך מוגנים מכל פגע על חשבונם של האחרים? האם אני נחשב בעיניך "יהודי סוג ב" שדמו מותר? מי שמך? "מי יילחם ומי ילמד, נקבע מלמעלה, זה גורלנו", השיב. "ומאין לך?" הקשיתי. "הרבי אמר". "יש רבנים החושבים אחרת", אמרתי לו. "שיהודי יכול גם ללמוד, גם לעבוד, וגם לאחוז בנשק אם צריך, אבל אתה בוחר לציית לרבי התואם את תפיסת ההשתמטות שלך. נסה להקשיב לרבי אחר. גם סבי היה איש אדוק וירא שמיים אך סיים את חייו בכבשן יחד עם עוד שישים ריבוא. אילו אחז בנשק אולי הכול היה נראה אחרת".

כאן עצרנו. ראינו שהפער בין תפיסות עולמנו גדול מכדי לגשר עליו. ובכל זאת הבנתי שאיש שיחי אינו מדבר כלל במונחים של "השתמטות", הוא באמת מאמין שזו חובתו העליונה, ומבחינתו ההקרבה שלו למען לימודי הדת שקולה להקרבה של החילוני, ואולי אף עולה עליה.

אני תוהה כיצד אתם, הקוראים, הייתם משיבים בדיון הזה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. כאשר אני בטוח שלא היית עושה זאת מול מוסלמי פנאטי או נוצרי קיצוני?

    1. צינתיי שאני מבין את נקודת מבטו, לא שאני מזדהה איתה

  2. הויכוח עם החרדי שעליו ד"ר שניר מספר לנו אינו ויכוח עם אדם פנאטי-קצוני. החרדי הלז הוא ממזר שיודע לנצל בציניות את הקונסטלציה הפוליטית שבה נתונה הפוליטיקה הישראלית.

    1. בסקרים בינלאומיים בנושא השחיתות CPI בהם ישראל מדורגת במקום לא מחמיא בהמעטה, הסקר מדרג גם את רמת השחיתות המיוחסת למוסדות החברתיים במדינה. בישראל למשל, הצביעו רוב משתתפי הסקר על הממסד הדתי כמושחת ביותר (אגב- כך גם בהודו בה קיים רוב דתי מוחלט). זה אומר משהו

  3. ראשית אני חייב לציין שאני מגיע מנקודת מבט דומה לשלך. כל חיי מתווכח את הוויכוח הזה גם עם משפחתי המורחבת שחלקה חרדי.
    נקודת המבט הליברלית הדמוקרטית השוויונית מעמידה אותנו בנקודת חולשה מובנית בוויכוח. אתה/אנחנו מוכנים להבין (גם אם לא לקבל) את הצד השני מתוך תפישת עולם רב-תרבותית שוויונית. נקודת המוצא והמבט של חסיד סאטמר ושל אנשים דתיים בכלל היא אבסולוטית בד"כ משום האמונה בדת.
    הוויכוח עם הסאטמרים הוא אבוד מראש ולפחות הם אינם רוצים לזכות בתקציבים מן המדינה. הבעיה היא עם כל האחרים אשר רוקדים על שתי חתונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ציור מבט מאחור

צ'אקרות

תרגול תודעה, גוף ונפש

תמונה של צחי

הגדול מכולם

על דינוזאורים, לווייתנים ופטריות ענק

תמונה של איתן

הותר לפרסום…

יש מי שמצטמרר ממילים אלה ויש מי שרותם אותן לצרכיו

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

דילוג לתוכן