הפתרון נמצא בתורה

יתרונותיה של מונרכיה חוקתית דתית
מונה של הלל
פרופסור הלל ויס he.wikipedia.org

לאחרונה (6.1.2018) התפרסם ב"ניו יורק טיימס" מאמר מקיף, פרי עטו של לסלי ויין, על יתרונות המשטר המלוכני לפי דעתם של אחדים מחוקרי מדעי המדינה הנחשבים, כמו גם המלצתו של הדוכס טולסטוי הגר באחוזה באוקספורד, אנגליה, למעצמת-העל ארצות הברית לתקן עצמה באמצעות משטר מלוכני. הדוגלים ברעיון מרבים לציין יתרונות במובן של יציבות, יעילות וכלכלה מוצלחת. ברקע המאמר מובאת גם סקירה מקיפה על תפוצתו של המשטר המלוכני ברחבי הגלובוס. מהי העילה להעלאת הנושא "ההזוי, הרומנטי והילדותי" בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" שבה השתתפתי כ"מוצג" אנכרוניסטי הדוגל ברעיון?

בכתב העת "השילוח", בגיליון דצמבר (חנוכה) השנה נתפרסם מאמר של הדוקטורנט בנימין שוורץ על גבולות הדמוקרטיה. המאמר סוקר את הידוע לכל מי שלמד תורת המשטרים ומדעי המדינה, כי קשה למצוא תיאורטיקן ופילוסוף במהלך ההיסטוריה שתמך במשטר הדמוקרטי, וברקע מהדהדים מאמרים וגם הכרזות של פוליטיקאים על חשיבות נושא המשילות ועודף הדמוקרטיה.

מחשבות על הגזמה עם "הדמוקרטיה" כבר אינן מהוות כפירה בעיקר, ואפילו אביר הדמוקרטיה, השופט, האריסטוקרט, נשיא הנשיאים – אהרון ברק, התנער ממנה בגלוי או מזער את כל יכולתה, כאשר נפנף במבנה-על מחודש, קרן המזבח הציונית – מגילת העצמאות, כמסמך הקובע פרשנות חוקים וגבולות תקפותם ואשר באמצעותה ניתן לפסול את חוקי הכנסת.

עד עתה, כך לימדו הפקולטות למשפטים במשך כל שנות קיומן, מגילת העצמאות היא מסמך הצהרתי ולא מסמך חוקתי. שרת המשפטים איילת שקד לעגה לתנופתו המשוישת של אהרון ברק, או שמא חרדה ממנה, ואמרה שאולי גם "עשרת הדיברות" הוא מסמך יסוד, מבנה-על פרשני כדי לפסול חוקים. אילו שקד הייתה מתאימה למפד"ל ולאבות המייסדים לגרעין הקלאסי של מפלגתה המחודשת, יש להניח שלא הייתה רואה בהערתה אבסורד אלא תרומה ראויה לדיון. שר המשפטים יעקב נאמן ז"ל אכן אמר שהמשפט הפוזיטיבי של מדינת ישראל הוא המשפט העברי, אבל לצערי אלו עדיין דברים רחוקים. אפשר לצאת מהמקלטים.

בשעות דחק אלו, כאשר כוחות השמאל ברחבי העולם אינם יודעים את נפשם, וצופים בבנייני הקלפים של השוויוניות (עודף הפמיניזם) והדמוקרטיה הליברלית הבנויים על חול מתערערים – כל סיכוי לחזור לשלטון נראה כתוחלת נכזבה ולכן כל רעיון עוקף דמוקרטיה יבורך.

גם בעשרות השנים הקודמות שאפו שוחרי משילות לקדם שלטון נשיאותי דמוי השלטון האמריקני, וגם בהתבטאויות, בפעילויות ובהדגמות אמרו כי לא יתחשבו בכנסת ובהצבעות. כך היה עם אהוד ברק בשנת 2000, ובגין התנהלותו זו בממשלתו קצרת הימים ושבעת הרוגז עתרתי לבג"ץ, שבו הוחלט כי גם ממשלת מעבר יכולה לעשות הכול (בזהירות) לעומת עמדתו האישית ההפוכה והמצפצפת של היועץ המשפטי ויינשטיין בימי כהונתו, כאשר ניסה לכבול ידיה של ממשלת נתניהו הקודמת.

בטור זה נרמז כי לא על הקוניונקטורה ועל המצוקה הפוליטית הרגעית אנו דנים אלא על חוקי היסוד האנתרופולוגיים, הזואולוגיים והביולוגיים. האדם זקוק למלך כפי שגם המלך זקוק לריבון, למקור הסמכות שלו עצמו מלבד ההימלכות בציבור. כפי שהאדם זקוק לאב ולא לשתי אימהות או שני אבות.

התנופה המדומה של המהפכה הצרפתית והמהפכה הרוסית: "לא אל, לא מלך, לא גיבור" נבלמה. השיח הליברלי "התקין" או הדמוקרטיה המניפולטיבית מטבעה היא מכשיר זדון. האנושות הגיעה למבוי סתום. יש הצפה דמוקרטית כביכול ברשתות החברתיות הנשלטות על ידי תאגידי-על או על ידי גורמים מסננים. העובדה כי כל אדם יכול לפטפט עצמו לדעת ולחוות כביכול דעה בכיכר העיר אינה עושה טוב לאנושות. במקומות אחדים ואף במדינות מתקדמות סגרו את מוסדות החינוך בפני הסמארטפונים.

הדמוקרטיה המתגוננת יוצרת חסימה בפני הסיסמאות המציפות את הציבור ובפני הנגשת היתר של כל פירור כתוב או נשמע וחזוי. אבל כל זה הוא רק ביטוי למבוכה.

אני מדבר מתוך מניעים דתיים המתייחסים לכבוד האדם ולא לחירותו המדומה. הפתרון נמצא בתורה: "שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו" (דברים יז טו). לא מלך ככל הגויים אלא מלך שספר התורה בחיקו שהכותב אותו הוא גם מפרש אותו מול הרשות השופטת. הכוהנים, הלווים והשופט אשר יהיה בימים ההם. הפרדה ומיזוג ותלות הרשויות זו בזו היא הדרך המשתמעת מן התורה.

ההמלצה היא להעמיד מלך/נשיא מתוך סיירת נבחרת (אליטה) שהתבחינים האישיותיים, הערכיים שלה שאובים ממסורת ישראל ונאמנים לה. מלך הנושא במשרה כל עוד הוא כשיר או לא הודח על פי חוק על ידי המועצה הנבחרת והבוחרת שהיא דבר המלך במועצתו, מלך שאינו מוריש את שלטונו לבניו ומשפחתו, מלך שהוא עבד לעם קדוש למען מטרותיו הקדושות. מועמד למלוכה חייב לעבור מסלול הכשרה יסודי, להיות נאמן למסורת, לדגול במטרות-העל כיעדי מלכותו.

האיומים במדינת הלכה הם כרגיל איומים נבובים, כי המאיימים אינם יודעים כלל מה זאת הלכה ומה מקומה של האגדה בתוך ההלכה. הם אינם בקיאים במסורת ישראל וגם לא בהיסטוריה ולכן אנו נידונים להמשך השיח הנבוב ברשתות החברתיות. הדבר הראשון שצריך לעשות כל מלך כאשר ימלוך הוא לסגור אותן, וימצאו להם הבריות דרכים אחרות להפיג את שיעמומן ואל ישעו בדברי שקר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

20 תגובות

  1. אין לכם בעיה לפרסם גם את הדעות של פרופסור שרוב הדתיים אפילו מתנגדים לו.

    1. פרופסור הלל ויס המכובד מאד. כתבת מאמר מדהים. יש כבר דוגמה חיה למשטר כפי שאתה ממליץ עליו – הרפובליקה האסלאמית של איראן. שם מועצה דתית קובעת על פי ההלכה מי ישלוט וכיוצא בזה.
      לא ברור מי יהיה נציגו של אלוהים עלי אדמות אצלנו. מי ימליך את המלך. איך נשמור שהממסד הדתי לא יהפוך למושחת כמו כל המשטרים הדתיים מאז ומעולם כולל רבנים בישראל?

  2. באתר אינטרנט, בשנת 2018, בישראל, פרופסור מציע לעבור למלוכה דתית. לא יאומן.

  3. הבעיה של מאמר כזה היא, שאיננו מזמין לשיח סביב רעיון (ולא חשוב כמה הזוי הוא). ההתנשאות של הכותב, כאילו הקוראים הריקנים אינם מבינים מהי הלכה ומהי אגדה, מייתרת את הצורך להשיב לו ברצינות לגופן של טענותיו.

    1. במאמר של פרופסור (לספרות) אין התנשאות. מה כן? – המאמר רצוף בבורות. מספיק לעיין במה שהוא כותב על החוקה האמריקאית והמהפכה הצרפתית. אני מוכן להתערב שהוא לא קרא אף פעם את החוקה האמריקאית ולא מבין מה יחסה למלוכה.
      אל תיקח את דברי הלל ויס ללב. האיש לא מבין מהי מדינה דמוקרטית מודרנית. עוד מעט הוא יטיף לחידוש מנהג הקרבת קורבנות בבית המקדש.

      1. אל תתערב. קראתי החוקה האמריקנית על תולדות תיקוניה במקור. הייתי בבוסטון במוזיאון וראיתי החוקה. לא התרשמתי מן הפאתטיות המזויפת שלה. הלכתי את "שביל החירות" פעמיים כדי להבין מדוע מסיבת התה היא עלה לשפיכות דמים ןמרד. ביקרתי בפילמות' ובוושינגטון. לא כבוד גדול להיות אמריקני. שוב תקרא את אלכסיס דה טוקוויל.
        למדתי תולדות הרעיון המדיני ותורת המשטרים. סיימתי לימודי משפטים . זכיתי בבגצ"ים אחדים. מלבד כל לימודי ההומניסטיקה
        ספרות עברית, ספרות משווה ופילוסופיה. וכל זה כקליפת השום לעומת סוגיה אחת בגמרא. לכן מה שאני הספקתי לשכוח אתה לעולם לא תדע.
        לא ממך קיבלתי התארים שלי. בעיני אחדים מחוקרי עגנון אני הבכיר.
        פועל כל הזמן לחידוש עבודת הקרבנות. ולאימון הכהנים. ולהקמת המקדש.
        זו השנה השביעית שיתקיים אי"ה תרגול קרבן פסח. תרגלנו קציר העומר ומנחתו, שתי הלחם וכבשי עצרת ומקרא ביכורים, ניסוך המים. עבודת הקטורת, סדר העבודה במקדש. שעירי ראש חודש.

        לא יעזור לא לגוי ולא ליהודי עבודת המקדש חוזרת. הסנהדרין שאני דוברו חוזר וגם המלכות התקינה תחזור בחסדי ה'.

  4. אין כללות, אין השוואות לנאצים, ובמאמר הספציפי הזה וגם בכמה אחרים משתתפים אנשים חכמים ןעוסקים בנושאים שאינם השטויות היומיומיות הרגילות

  5. תודה על תשומת לבך ותשובתך אלי. אין לי ספק שמה שאתה שכחת אני לעולם לא אדע. אם אתה מתכוון ללימוד גמרא וכיו"ב – אתה בוודאי צודק. אלא מאי? – זה לא רלוונטי לניהול מדינה בימינו. מכיוון שזה כל כך אקסיומטי אינני רואה צורך לנמק.
    לעניין המלוכה – עיין בדברי שמואל לעם כשהם באו לדרוש ממנו שימנה מלך. אחרי שאול מלך בית דוד. נכדו של דוד פיצל את הממלכה וזו הייתה התחלת האסון. לעניין החוקה האמריקאית ודה-טוקוויל – החוקה מבטיחה שלא ימונה מלך ומנתקת את ארה"ב מהדת. אני משערב שעניין זהלא נהיר לך די הצורך. אני מוכן לשלוח אליך ספר שדן בנושא לעומקו.
    כל היתר – מדוע לא. מותר לנהל טקסים עתיקים. זה בהחלט לא פסול אם יש מי שמקבל סיפוק מזה.
    אגב – לא ידעתי שהוקמה בארץ סנהדרין. האם אתה יודע כיצד התייחס הרב גורן לעניין חידוש הסנהדרין?

  6. אם כל ההשכלה המדומה שלך כמו שאתה כותב כאן ברור מדוע אינך פרופסור.
    הרב גורן הקים את אולם "האידרא" כדי לשכן בו את הסנהדרין. כל חלומו כמו חלומו של כל יהודי של ממש להקים את דברי התורה באמצעות משפט התורה.
    לא מלמדים את האבא לעשות ילדים. שמואל הנביא וכן קונו כועסים על העם מפני שהוא מאס בקב"ה. "לא אותך מאסו כי אם אותי מאוסו". העם שואל "מלך ככל הגויים" [על פי משפט העמים] שזו מדינת ישראל . מדינה חילונית דמוקרטית שבינה לבין מדינת עראפת אין כל הבדל. מדינה חילונית דמוקרטית. לכן המידנה כפי שהיא לא תוכל להתקיים תחת הסימה הריקה "יהודית ודמוקרטית". הגווים אינם רוצים בעוד מדינה אחת אלא במדינה כמו בתנ"ך. ראה פרשת טראמפ ומייק פנס.

    1. מלך ככל הגויים איננה מדינת ישראל. אם יש מי שכך מפרש טעות קשה בידו וגם ישראל כלל ועיקר אינה דומה למדינת ערפאת. מאיפה הקשקוש הזה?
      ולגבי ההשכלה – אני מזמין אותך לאחד הקורסים שאני מלמד באוניברסיטה. שם תוכל ללמוד מעט על החוקה האמריקאית ועל המצב הפוליטי העכשווי של מדינת ישראל. אף פעם לא מאוחר ללמוד. צריך להיזהר מפנטזיות תאולוגיות. אגב – מה לא בסדר עם טראמפ ופנס?

  7. הבעיה היא שבאתרים שמובילים דעות של מר ויס לא יתנו לבעלי דעות שונות לכתוב.זאת מערכת היחסים הנהודגה בישראל.

  8. ברשותכם, אבחן בקצרה את הנושא מזווית ראיה שונה במקצת, מבלי להתייחס באופן ישיר לעמדתו של הילל ויס.
    התקבעה בתרבות המערב הדעה ש"דמוקרטיה" היא שיטת הממשל הבלעדית היחידה הראויה לכול אומה באשר היא. אלא שאתנוצנטריות זו היא בעייתית כפי שניתן ללמוד מתוצאות הניסיונות, בעיקר של ארה"ב, לכפות בכוח "דמוקרטיה" במדינות המזרח התיכון. כך עלה לשלטון החמאס ברצועת עזה, במצרים מוברק הופל ועלו ה"אחים המוסלמים", עירק שלאחר חוסיין התפרקה, מצב שאיפשר את עליית דאע"ש, ומרחץ הדמים טרם הסתיים. שלא לדבר על אפריקה המרוסקת, כי התרבויות המקומיות עדיין אינם בשלות ואינם יכולות להכיל את האידאות העומדות מאחורי מושג הדמוקרטיה.
    לכן, מותר וראוי לדון ולבחון את התאמתה של צורת שלטון לתרבות ולצרכי כול אומה באופן פרטיקולרי. לדוגמא, בסינגפור לא היה בדיוק משטר דמוקרטי, אך האופן בו תפקד הנשיא, היה נכון לה באותה עת, והיום היא אחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם כמעט בכול היבט. גם האופן בו סין מנהלת את ענייניה היום, רחוק מדמוקרטיה, אך רק כך הצליחה בזמן קצר ביותר, להוציא מאות מיליוני אדם מחרפת העוני אצלם, מהלך שאף מדינה לא השכילה לעשות עד כה..
    על כן, מותר וראוי להרהר בנושא זה בכובד ראש

    1. גדעון: פגעת בנקודה החשובה. יש להבחין בין משטר שקוראים לו דמוקרטיה רק בגלל יום אחד של בחירות כל כמה שנים ובין משטר נאור בו יש ממשל שמנהל טוב את המדינה ודואג לרווחה לבטחוןולחרות הפרט אפילו אם הממשל ממונה ולא נבחר. בארה"ב השופטים הם נבחרים ובארץ הם ממונים. כל עוד רמת השופטים בארץ היא גבוהה אף אחד לא מתייחס לכך.

  9. חבל להשחית מילים על האיש הזה.תקלידו ביו טיוב .דבריו המלאים של הלל ויס לאחר הגירוש בחברון.אין קשר בין האיש הזה ויהדות.

  10. יעקב אורמן, יצאתי זכאי פעמיים בפרשת הקללות חברון. גם לשכת עורכי דין סגרה בסופו של דבר את התיק בפני המתלונן. לכן אין לי מה להתבייש יותר מדי בפרשת חברון.

    דמוקרטיה היא סוג של תרבות הנובעת מכבוד הזולת. השימוש בסיסמת השקר הזו בעקר על ידי בית המשפט העליון מעידה על מצבו העלוב היום. הדמוס לבדו אינו יכול להנהיג עצמו. הוא זקוק וחייב במלך נושא מסורת.

  11. שלום רב,
    הדברים שאביא מוכרים ליודעי דבר (וכמובן לפרופ' הלל וייס) , אך מכיוון שהרבה עלולים לסבור כי לאחר שהרמב"ם כתב את "הלכות מלכים" וביטא את עמדתו, הדברים התקבלו על דעת הכול. אך כנראה לא כן הדבר. גם לאחר כשלוש מאות שנה לא חשש רב גדול מאד בישראל , דון יצחק אברבנאל (פירוש לשמואל א פרק ח) להשוות את ההסכמה להמלכת מלך – לאישור לשאת אשת-יפת תואר שנתפסה במלחמה:
    "[…] ואומר: שיספר הכתוב, לדעתי, שבאחרית הימים אחרי היות ישראל בארץ וירשוה וישבו בה בחמלת ה' עליהם, יהיו כפויי טובה בשהם ישאלו שלא לצורך למלוך עליהם מלך […] לא שיצוה בזה אותם שישאלוהו. ולפי זה תהיה המצוה הזאת תלויה בדבר הרשות, כאומר: "כאשר תרצה לעשות זה (עם היותו בלתי רצוי) אל תעשהו – כי אם בזה האופן".
    והוא דומה לפרשת (שם כ"א י') כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך וגו' וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה וגו', שאין המצוה שיחשוק בה ולא שיקחנה ויבעלנה בנדותה, אבל הוא דבר הרשות ומפעל היצר הרע […] הנה אם כן ענין המלך הוא בזה האופן שאין שאלתו מצוה, אבל הוא דבר רשות ודבר מפעל היצר הרע עם היות שנתלה בו המצוה שישימו המלך ההוא בבחירת האל יתברך מקרב אחיו ולא באופן אחר."

    גם בדור שקדם לנו, היה אחד מרבני ירושלים, הרב אברהם חן זצ"ל, רבה של בית הכרם, סנדקו ואחד ממוריו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל (בעל "בממלכת היהדות", ראש המרכז לתרבות תורנית, איש חב"ד) ציטט בהסכמה את מאמר חז"ל: דברים רבה (וילנא) פרשת שופטים פרשה ה
    "רבנן אמרי: אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: 'בני כך חשבתי שתהיו חורין מן המלכות [פי' מלך ישראל] מנין שנאמר (ירמיה ב) "פרא למוד מדבר" – כשם שהפרא גדל במדבר ואין אימת אדם עליו, כך חשבתי שלא תהא אימת מלכות עליכם [כלומר שלא תשימו עליכם מלך ישראל]. אבל אתם לא בקשתם כן, […] אמר הקדוש ברוך הוא ואם תאמרו שאיני יודע שסופכם לעזבני".
    והרב חן, שהיה ר"ל לא רק אנרכיסט אלא גם פציפיסט, כתב:
    "לא דם של שוד ורצח, הוא נשפך חגיגית בשדה הקרב […] קרבנות של חובה למלכות, של רעיון המלכות. אויבים שנפלו בקרב, ודמם השפוך לא זו בלבד שאינו נחשב זכות גדולה, גבורה עילאית, אלא הוא ניצב כמו נד, כהר נופל בין גיבור הדמים והמיתות לבין אלוהי ישראל" (בממלכת היהדות א 22).
    אבל כל אדם לומד תורה ממקום שלבו חפץ.
    נ.ב.
    אני מקווה שהפעם נימנע מטענות אד-הומינם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר