מהי אופוזיציה בשלה להנהגה

איך ליצור הזדמנות אופוזיציונית אמתית
תמונה של יעקב
יעקב נוס

בשיחתו הנפלאה של הרב פרופ' לורד יונתן זקס על פרשת "צו", מסביר הרב כיצד תרבויות נעלמות ואיך היהדות שרדה ושורדת. היהודים בכל הדורות, טוען הרב, ידעו לא להתמקד באובססיביות בעבר כפי שנהגו תרבויות אחרות, כמו המאיה בדרום אמריקה והחמאר באסיה. לאחר חורבן בית המקדש ידעו היהודים למצוא מיקוד חלופי לפולחן ולקרבנות שפסקו באמצעות מנגנון מפואר של גמילות חסדים, תפילות, תהליך תשובה ולימוד.

אבל היהודים מעולם לא זנחו את העבר ולא שכחו, וראו למשל את סגנון ההגדה של פסח, שמתחילה בסיפור העבר, וכך גם סיפור ההיסטוריה בטקס הבאת ביכורים, שהיה נהוג בזמן המקדש.

ואומר הרב יוסף דב הלוי סולוביי'ציק בספרו "זמן חירותנו": "כדי לחיות בזמן ולחוש את קצבו, חייב האדם גם לנוע מזיכרון העבר אל אי הממשות של העתיד, עליו לעבור מדברים ואירועים שחלפו ואינם עוד, אל מה שעתיד אי פעם להתרחש… בקצרה לחיות בזמן, משמעו להיות מחויב הן לעבר נפלא והן לעתיד שטרם נולד".

וממשיך ואומר הרב זקס, היהודים גם לא שקעו בחוסר רציונליות להצדקת מצבים משתנים. הם בנו לטובת העתיד בתי לימוד ובתי תפילה והנהיגו שיטות לימוד שיכולות לשרוד בכל מקום ובכל תנאי, ואכן כך היה משך 2,000 שנה. היהודים חשבו שנים רבות קדימה, הציבו יעדי חזון וחשבו על תרחישים.

הקדמה זו אינה בכדי, ויש בה רמזים עבים למתווה אפשרי לאופוזיציה שואפת שלטון.

מאמר זה אינו עוסק כלל ועיקר באנשים מסוימים או בחוסר כישורים שלהם. גם אין כאן כל הבעת דעה על תפקוד ההנהגה הקיימת שנבחרה בתהליך דמוקרטי מכובד. אני מנסה לבחון מהי דרך אפשרית נכונה לבניית מצב בפוליטיקה הישראלית, מצב שבו תהיה אופוזיציה שכשירה להחליף שלטון, כמו בארצות רבות בעולם. הבחירות האחרונות הוכיחו שלא כך המצב אצלנו.

אני טוען שכל תנועה פוליטית שמתיימרת להיות חלופה להובלת המדינה, צריכה להציב סדר יום לאומי שבו הביטחון ופתרון העימות בינינו ובין הפלסטינים אינם בראש סדר העדיפות.

שמירה על ביטחון המדינה, השגת כושר הרתעה והכרעה ויכולת תגובה מהירה הם מוסכמות מקובלות על רוב הציבור, וייתכן שקיימות טכניקות שונות להשגתם. כל ניסיון לערער על עניין מהותי בנושא הביטחון ייתקל בהרמת גבות ובחוסר אמון, תגובה המשקפת אינסטינקט נכון של הציבור.

נוסף לכך, לדעתי אין שום פתרון בטווח הנראה לעין לעימות הקיים בינינו ובין הפלסטינים. כיום אין מקום לשתי מדינות. התהפוכות בעולם הערבי, הופעת דעאש והתמוטטות משטרים במדינות ערב מוכיחים מעל לכל ספק כי המצב הקיים כיום הוא הטוב ביותר האפשרי. זה מצב מורכב ועדין ויש לנהלו בחוכמה ובאומץ, לפי דרך היהדות – התחשבות במיעוטים ובזרים, "חביב אדם שנברא בצלם" ועוד ועוד. גם במקרה זה האינסטינקט של הציבור הוא נגד שינוי לא ברור וסיכוני של המצב הקיים.

לכן סדר היום המוביל של כל תנועה ששואפת להתמודד מול ההנהגה הקיימת חייב לדון ולחוות דעה ברורה בנושאים שאפרט להלן.

בראש ובראשונה – חינוך למנהיגות צנועה ולניקיון כפיים, וראו דמויותיהם של משה רבנו ושל מרדכי ממגילת אסתר. כמו כן חינוך לתרבות דיבור ושתיקה נכונה, לאחריות ולהבנת הסכנה לחברה שמציבים לשון הרע ובִּיוש בציבור.

שניים – הצבת חזון לדמות מדינה יהודית לעוד 25–50 שנה, מדינה שבה חיים ויחיו מיעוטים רבים. דוגמאות: פתרונות דיור הולמים לכל תושבי המדינה, מערכות חינוך נקיות מהטפה לשנאת האחר.

שלוש – עיסוק בדור הצעיר בעידן של אינטרנט, של שקיפות עצומה ושל שינויים כלכליים תכופים. עיסוק וחינוך בעניין העתיד הפנסיוני של הדור הצעיר בעידן של גידול בתוחלת החיים. יצירת סביבת עבודה שבה הצעירים לא יהיו נתונים לתרבות של עבדות מודרנית וניצול ובה יתאפשר פנאי לטיפוח זוגיות, משפחתיות וחינוך ילדים.

ארבע – הגברת הביטחון האישי של אזרחי המדינה.

חמש – ניצול מיטבי של הפולקלור הרחב של העדות בישראל וכן הצעות לשילוב כן ומיטבי של מנהיגות גם מחוץ לגוש דן וירושלים.

שש – פתרונות תחבורה מיידיים למצוקה בגוש דן, לדוגמה מערך הסעה המוני – בדומה לזה הקיים בכביש מס' 1 לתל אביב – במוקדים שונים ברחבי הארץ, בראשם צומת קסם. יש להקל על עשרות אלפי האזרחים שכיום יושבים בפקקים שלוש וארבע שעות בכל יום.

שבע – גישה כלכלית שונה. ההנהגה הנוכחית מקצינה את עקרון השוק החופשי. במדינתנו שוררים תנאים מיוחדים וחריגים, ואזכיר כמה מהבולטים שבהם: הוצאות ביטחון גבוהות, שירות מילואים מהותי, קליטת עלייה, חקיקה רבה שלעתים יוצרת אפליה מיותרת בין מגזרים וגם מכבידה על עולם העסקים, ריכוזיות רבה, אפליה בין צבירות פנסיה בסקטורים שונים. במדינה כזו חייבת להיות גישה חברתית שוויונית יותר מזו הקיימת היום, לצד התנהלות כלכלה חופשית עם רגולציה מופחתת משמעותית.

האם ניתן להציע משנה ברורה של דרך אחרת, דרך שמשמרת שוק חופשי שדומה יותר לאירופה וליפן ופחות לארצות הברית? האם נוכל ליצור מודל קפיטליסטי חברתי ייחודי למדינת ישראל, לעם ישראל, שיהיה טוב מהשיטה הקיימת?

לסיכום, כל תנועה פוליטית שרואה עצמה ראויה להנהגת המדינה בתקופה מורכבת ועתירת סיכונים ושינויים, חייבת להציב את הממד החברתי בראש סדר היום ולהציג את החזון של המדינה לשנים הבאות – לענות על השאלה באשר לדמותה של המדינה היהודית בעוד 30–50 שנה, מדינה יהודית שבה שוויון גם לאזרחים מדתות אחרות.

אופוזיציה שואפת שלטון צריכה להציב לנו את השאלה: למה אנחנו כאן? על מה אנחנו נלחמים? מה העתיד שאנו רוצים להנחיל לדור הצעיר ולדורות הבאים?

תנועת אופוזיציה שואפת שלטון צריכה וחייבת להתחרות על המרכז של המפה הפוליטית, ובשום אופן לא להתייצב בקצוות או לייצג אותם.

היא חייבת להיות בעלת זיקה, הבנה ורגישות למסורת היהודית, על שלל גווניה הנפלאים. היא חייבת לספר את העבר, שמשמש גם מקפצה מההווה לעתיד.

היא חייבת להאמין בעם, באנשים, להאמין ביכולותיהם הנפלאות. לתת הזדמנויות רבות לתושבים לקחת חלק בשינויים ולהביע את דעתם.

אופוזיציה כזו חייבת להיות יוזמת ואקטיבית. ומותר – אם נכון – לשבח את הממשלה, ומותר – אם צריך – לבקרה. אופוזיציה כזו חייבת להתנהל כממשלת צללים ולהקנות לחבריה תפקידי צל לממשלה המכהנת.

כך, אולי, יהיה לנו סיכוי לראות הזדמנות ריאלית לאופוזיציה בשלה להנהגה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

14 תגובות

  1. איך זה סמנכ"ל ומבקר פנים בתעשייה האווירית?
    סמנכ"ל הוא תפקיד עם אחריות ניהולית
    מבקר פנים תפקידו לבקר את פעולות ההנהלה.
    האם זה עוד "פטנט" ישראלי?
    אין כאן ניגוד אינטרסים?

  2. מבקר פנימי פועל לפי תקנים מקצועיים ועל פי חוק
    במקרה של תעשייה אווירית, כפוף לפי החוק ליו"ר הדירקטוריון ולמנכ"ל.
    אין שום סתירה.
    הוא יכול לתפקד חלש גם אם יהיה פקיד רגיל, או ספק חיצוני.
    תודה לשואל

  3. באופוזיציה אם יש סיטואציה שהיא רק נחלשת ואין אף פעם סיכוי זתיקח את השילטון

    1. את צודקת לחלוטין.
      אופוזיציה לא תגיע לשלטון אם העם לא יבחר בה.
      העם לא יבחר בה אם האופוזיציה לא תייצג עמדות פוליטיות נכונות ולא תייצג את העם.
      כיום האופוזיציה בישראל נסחפה שמאלה, מביעה עמדות מוטעות, אינה שובה את לב העם.
      ןלכן, לילך, את צודקת.
      האופוזיציה הזו לא תגיע לשלטון במהרה.
      אפשר לסכם ולומר שהאופוזיציה הזו היא תעודת הביטוח לנתניהו להישאר בשלטון.
      תסבירי את זה גם למר נוס.

      1. דמוקרט חביב, נראה לי שלא קראת את המאמר נכון.
        האופוזיציה הזאת הנוכחית לא תגיע לעולם לשלטון כי היא פשוט לא עומדת באף קריטריון שמציע המאמר. אתה לא מחדש כלום בכך שהיא 'נסחפה' שמאלה. מתי בעשר השנים האחרונות קם אדם והציג מצע חברתי תוך הסכמה ברורה באשר למצב הביטחוני, ובאמירה ברורה שהוא רוצה להחליף את הליכוד? המאמר מציג דווקא עמדות פוליטיות מסוימות שיכולות להיות מאוד נכונות לחלקים שונים בעם, אשר שבעו מממשלות קודמות.

        לדעתי שווה לנסות להניע באיזה שהיא צורה או פלטפורמה של תנועה את העקרונות האלה.

  4. כל האחרונים לא הבינו את המאמר. תקראו שוב. לא נאמר שם כי האופוזיציה הקיימת תגיע לשלטון. ההפך – נאמר באיזו דרך על אופיזיציה ללכת בכדי להגיע לשלטון, ונאמר שהאופוזיציה הקיימת נכון להיום לא עושה זאת.

    1. תודה, נכון, קרא בעיון, זה מה שכיוונתי!!
      לא לאישים מסויימים אלא לדרך,
      לא רק למחנה הציוני…
      יעקב נוס

  5. בישראל?
    בטווח כלשהו קדימה אין סיכוי, אלא אם האופוזיציה תהיה פנימית בתוך הימין

  6. מאשר למפלגת השלטון, אז למפלגת האופוזיציה אין שום משמעות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה