כיפה סרוגה והיא עולה

מסדר חילופי האליטות בהנהגת המפעל הציוני
כיפה סרוגה
צילום: Gilabrand en.wikipedia.org

כיפה סרוגה היא סמל סטטוס. בשלהי המאה הקודמת היו סנדלים, דובון, שפם, עוזי-קת-עץ וכיפה סרוגה סמלי סטטוס של חבורת "זמבישים", שנטלה על עצמה את קימום המפעל הציוני. "לזרעך אתן את הארץ הזו" אמר היושב במרומים לאבי האומה בעת כריתת הברית בין הבתרים. הזמבישים לקחו את הציווי זה בכל הרצינות. תוך עשורים אחדים הפכו שטחי ארץ ישראל שרוב שארי בשרו של ישראל הסתלקו ממנה אחרי טבח תרפ"ט בעיר האבות, לחבל ארץ נושבת. בימים אלה (ינואר 2016) יושבים בחבל ארץ זה מאות אלפי נכדים ונינים של ישראל ועוד היד נטויה. עם חלוף הזמן הפכו הזמבישים לאליטה הדומיננטית בהנהגת המפעל הציוני. נציגיה יושבים בממשלה, בכנסת ובוועדותיה החשובות, במערכת המשפט, בצבא, במשטרה, בשב"כ, במוסד ועד לשגרירות בברזיל הם אמורים להגיע.

ראשית שיבת ציון בעת החדשה החלה עם בוא העלייה הראשונה לארץ ישראל בשנת 1882, בשלהי עידן האימפריה העותומאנית. בארץ הקדושה חיו בעת ההיא כ-25,000 יהודים. רובם התגוררו בשש הערים העתיקות: חברון, ירושלים, טבריה, צפת, יפו וחיפה, בקרב אוכלוסייה ערבית, מוסלמית ונוצרית. חיי היהודים בעת ההיא התנהלו בקהילות עירוניות צפופות, סביב בתי כנסת עתיקים, ועיקר קיומם נסמך על "החלוקה", דהיינו על תרומות שהגיעו מקהילות היהודים בחו"ל. אלה פתחו את סגור כיסיהם כדי לקיים מצוות יישוב יהודי בארץ הקודש. תקוותם הייתה למלא את החזון העתיק "לשנה הבאה בירושלים".

כיום, 133 שנים אחרי התחלת העלייה הראשונה, מונה האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל כ-6.5 מיליון יהודים ועוד היד נטויה. המדינה היהודית שהוקמה במולדת ההיסטורית שנכחדה לפני 1943 שנים היא כיום מדינה מודרנית. התל"ג השנתי לנפש בה הוא כ-40,000 דולר, בדומה למפותחות שבמדינות העולם. המדינה היהודית הגיעה להישגים יוצאים מן הכלל במדע ובטכנולוגיה, בתעשייה וביצוא, בחקלאות, בתחום הצבא והביטחון וגם בזאת עוד היד נטויה. כל ההישגים הללו לא היו יכולים להתגשם ללא קבוצת הנהגה שידעה להוביל ולנהל את תהליך הרסטורציה של המדינה היהודית.

קבוצת הנהגה שמובילה חברה אנושית אשר בקרבה היא פועלת, מכונה בעגה המקצועית של מדעי החברה "אליטה" (elite). אליטה כוללת קבוצת אנשים מצומצמת שזוכה ליחס חברתי מועדף, היא מחזיקה בעוצמה חברתית, חבריה נמצאים בעמדות שליטה, יש להם השפעה מכריעה ברוב התחומים, הם מקדמים את החוג שאליו הם משתייכים ומתוך כך גם את יתר אוכלוסיית סביבתם. מתוכם נמשחים המנהיגים הפוליטיים של ארצם.

המאפיינים הסוציולוגיים של חברי האליטה הם מעמד חברתי וכלכלי גבוה, מוצא אתני משותף, בעלות על משאבים – בעיקר על קרקעות, רמת השכלה גבוהה ושליטה בשפות זרות, גינונים חברתיים אופייניים ומגורים בסביבה מוגדרת. בדרך כלל חברי קבוצת האליטה מתחתנים בתוך עצמם וכך הם גם מגדלים ומחנכים את צאצאיהם. בדרך כלל אפשר גם לנבא את הכיוון שאליו נוטה חברה פוליטית (מדינה) על פי התשתיות האידאולוגיות והתיאולוגיות, אשר נמצאות בבסיס ההפעלה האופרטיבית, של חברי קבוצת האליטה ככלל בכל חברה אנושית.

כותבי האתוס ההיסטורי של מדינת ישראל נטו להמעיט בחשיבותה של העלייה הראשונה. את הסיבות לכך יש לחפש בזירה הפוליטית. אולם העובדה ההיסטורית היא שאנשי העלייה הראשונה הניחו את היסודות הראשונים לכינונה של מדינת ישראל. בשנת 1904, השנה שבה החלה העלייה השנייה, כבר התגוררו בארץ ישראל כ-55,000 יהודים. דהיינו בתקופת העלייה הראשונה, שנמשכה 22 שנים, נוספו לארץ כ-30,000 יהודים. חלוצים אלה הקימו כשלושים יישובים – החל ממטולה בצפון, בני יהודה ברמת הגולן, ראש פינה ומנחמיה בגליל, עבור בזכרון יעקב, חדרה, פתח תקווה, ראשון לציון, נס ציונה ורחובות במרכז ועד גדרה בדרום (ועוד כעשרים יישובים אשר בשל קוצר היריעה לא הוזכרו). יישובים אלה מהווים כיום, כ-120 שנים בממוצע אחרי ייסודם, את מיטב מניינן ובניינן של ערי ישראל, שבהן מתגוררים מיליוני יהודים.

בשל גורמים שונים נקלעו חלק גדול מיישובי העלייה הראשונה למצוקה כלכלית ואז נחלץ לעזרתם הברון רוטשילד, בן השלוחה הצרפתית של משפחת הבנקאים היהודית המפורסמת. פרט למתן תרומות כסף הוא הקים מנגנון של פקידים ומומחים חקלאיים שסייעו ליישובי העלייה הראשונה לשרוד ולהיכנס למאה העשרים במצב כלכלי וחברתי סביר.

מכאן שהאליטה הראשונה שהובילה את החברה היהודית המתהווה בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה הייתה, ללא כל ספק, מאוישת בפקידי הברון שאליהם הצטרפו במשך הזמן גם הבנים של מתיישבי היישובים הראשונים של העלייה הראשונה. אולי הבולט ביותר מבני העלייה הראשונה היה האגרונום אהרן אהרונסון, איש זכרון יעקב. הוא היה גם מדען, מגלה אם החיטה ומקים תחנת הניסיונות החקלאית הראשונה בחדרה, שהועברה אחר כך לעתלית. הוא היה גם לוחם ואיש מודיעין שעמד בראש רשת ריגול שסייעה לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים.

במסגרת העלייה השנייה הגיעו ארצה אלפי צעירים יהודים, חלקם חילוניים, שהושפעו מרוחות הסוציאליזם שהחלו לנשב באירופה. הצעירים הללו הגיעו ליישובים מסודרים שהוקמו עשרות שנים לפני כן על ידי האיכרים אנשי העלייה הראשונה. כיוון שלא היו בעלי רכוש החלו לעבוד כשכירים אצל האיכרים. הם נאבקו על עבודה עברית והקימו קומונות, הסתדרות עובדים ומנגנונים חברתיים וכלכליים ברוח הסוציאליזם המזרח אירופי.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הם החלו להקים יישובים חדשים, קיבוצים ומושבים. הם גם עסקו באינטנסיביות בהקמת כוח מגן וראשית תעשייה ביטחונית, כיוון שמנהיגיהם הבינו ששאלת הביטחון היא הבעיה העיקרית שהיישוב היהודי יצטרך להתמודד עמה, אם וכאשר תסתיים תקופת המנדט הבריטי הנאור.

אנשי העלייה השנייה הקימו מפלגות פוליטיות, ועם חלוף הזמן הפכו מנהיגיהן לאליטה החדשה, שתפסה את מקומה בהנהגת המפעל הציוני. מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) הפכה למפלגה העיקרית, ותפסה את מקום המפלגות הארכאיות של אנשי העלייה הראשונה בהנהגת היישוב היהודי. מנהיגה האגדי היה דוד בן גוריון, שהפך למנהיג בה' הידיעה שהוביל את היישוב היהודי לקראת הקמת מדינת ישראל. אנשי מפא"י, חברי קיבוצים ומושבים וראשי מוסדות הסתדרות העובדים הפכו לאליטה החדשה שהנהיגה וניהלה ביד רמה את המפעל הציוני.

אליטת מפא"י הייתה בשיאה בתקופת העלייה הבלתי לגאלית ערב הקמת המדינה, בעת הקמת המדינה ומוסדותיה ובעיקר בניהול מלחמת השחרור ובשני העשורים הראשונים לכינונה של מדינת ישראל. כך גם בקליטת העלייה ובהקמת מאות יישובים, המהווים כיום את עיקר מניינה ובניינה של מדינת ישראל. ההיסטוריה יודעת ובוודאי עוד תדע להעניק לחברי האליטה של הציונות הסוציאליסטית את ההערכה והיקר שמגיעים להם בזכות ולא בחסד.

הדור השני והשלישי שתפס את עמדות ההנהגה של האליטה הציונית סוציאליסטית החל "לזייף". תופעות של ניהול לקוי, שלומיאליות, ליקויים מוסריים ועוד החלו לפגום במעמדה של האליטה הזו, עד שבשנת 1977 התחולל המהפך, כלשונו של שדרן הטלוויזיה חיים יבין. לוז המהפך היה הסטת שלטון האליטה הציונית-סוציאליסטית והעברתו המסודרת, בדרך דמוקרטית למופת, לידי ידיים אחרות.

הניצחון היוצא מן הכלל במלחמת ששת הימים יצר "נומנקלטורה" חדשה בזירה הפוליטית בישראל. תלמידי חכמים מבתי מדרש דתיים, כדוגמת ישיבת כפר הרא"ה והמדרשה הדתית התיכונית "נועם" בפרדס חנה, החלו לחוש שהגיע הזמן לקומם את מלכות ישראל החדשה. הם ייסדו את "גוש אמונים" בעיקר במטרה ליישב את שטחי יהודה ושומרון, נחלת האבות, שנפלו לידי מדינת ישראל כפרי בשל כתוצאה ממפלת הצבא הירדני במלחמה.

השתתפתי במלחמה זו ואני זוכר היטב את ההודעה שעברה בקשר על כיבוש העיר העתיקה והר הבית. הייתי עד ממקור ראשון לאווירת האופוריה שמתוכה צמח גוש אמונים. בצמא לגמנו מהידיעות על ההתנחלויות הראשונות. שיבה לחברון. לעוטף ירושלים. לשכם. ליריחו. בהשתאות עקבנו אחרי צמיחת תנועת ההתנחלות וצמיחת מעמד הנהגה חדש – ה"זמבישים".

אחרי המהפך נדמה היה שהנה צומחת לנו אליטה חדשה: חברי המשפחה הלוחמת (אצ"ל, לח"י) ובניהם אחריהם. למרבה הצער, אי אפשר שלא לציין שחברי דמי-אליטה אלה לא הקימו מתוכם קבוצת הנהגה ראויה לשמה. במשך תקופה מסוימת היה נדמה שהנה צומח לקבוצה זו דור של בנים ראוי להנהגה. לצערנו התברר שלא כך הדבר. הדברים ידועים. החלל שנוצר החל להתמלא בחברי אליטה חדשים. אותם חברים שצמחו על ברכי הרבנים בישיבות התיכוניות. לחברים אלה הייתה אידאולוגיה, הייתה התלהבות, היה ארגון, היה כסף בכמות בלתי נדלית. מטרותיה של קבוצה זו החלו להתגשם. מיליארדים זרמו להתנחלויות. מאות אלפים התיישבו באיו"ש. הוקמה מדינה בתוך מדינה. על הכול ניצחו ומנצחים בני המעמד החדש – הזמבישים. הם התבגרו. גידלו דורות חדשים שהולכים בדרכם באופן מובהק. הם נכנסו לכל העמדות החשובות בהנהגת המדינה. הם הפכו לאליטה החדשה שמובילה את המפעל הציוני.

כפי שחברי האליטה של העלייה הראשונה נעלמו ולא נודע כי אי פעם היו, כך גם חברי האליטה הסוציאל-דמוקרטית הולכים וגזים. מעמדם בציבור הלך ונשחק. אם בעבר הלא רחוק תמיד הצליחה מפא"י לעמוד במרכזן של קואליציות שלטוניות ולשתף בהן מפלגות לוויין אחרות, הרי שכיום צאצאיה הפוליטיים של מפא"י אינם מסוגלים אפילו להיות מפלגת לוויין בקואליציה שלטונית.

תם פרק בהיסטוריה של המפעל הציוני והחל פרק חדש. אם מישהו חושב שיש כוח בעולם שמסוגל לפנות 400,000 או אולי למצער רק 40,000 בני אדם מאיו"ש מוטב לו שיתעורר מאשליותיו.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. פרופסור דגני מסביר לכם את מה שחלק מנותק מהעם טרם הבין. תודה.

  2. להבדיל מהאליטות הקודמות אליטת הזמבישים רק גרמה נזק למדינת ישראל.אם אותם מיליארדים היו מגיעים לחינוך לבריאות לצימצום הפערים בחברה הישראלית מצבה של מדינת ישראל היה טוב לאין שעור ממצבה הנוכחי

  3. מדוע הכותב הנכבד מלטש ברוב יכולת פינות לעגלן? הרי האליטה
    החדשה שאתה מעלה מעלה, היא פרי באושים של "זמביות" מפלצתית, מעשה אינוס מתמשך של הדמוקרטיה, מעשה הונאה שכל כוונתו להשליט הלכה על מדינת ישראל. ראה את מצע הבית היהודי. הלכה זאת איננה המשך למפעל הציוני – אלא חורבנו שבפתח כבר נמצא.

  4. הכיפות הסרוגות עם 8 מנדטים. על איזה אליטה אתה מדבר. צריך להזהר בהגזמות.

    1. ידיעת חשבון אינה עומדת בסתירה להבנת הנקרא. אליטה אינה 8 חברי כנסת. לעתים חברי אליטה נכנסים לפרלמנטים. קרא עוד פעם את המאמר בעיון. אם אתה יודע חשבון אין סיבה שלא תבין.

  5. תודה רבה על המחמאה הגלומה בהערתך עם הציון: "ברוב יכולת". אתה בוודאי מסכים שצמחה לנו כאן אליטה חדשה. אני מבקש להפנות את תשומת לבך שלא נתתי ציונים לאליטה הזאת אלא תיארתי את תהליך צמיחת אליטה זו הלכה למשה. אגב – אליטה זו נמצאת רק בחלקה בבית היהודי. לכן מצע הבית היהודי רלוונטי לדיון כאן באופן חלקי בלבד. אני חייב לציין שאליטה זו הגיעה לעמדות השלטון בדרך ארוכה ולגיטימית במסגרת התהליך הדמוקרטי. לגבי הערכתך שהיא איננה ממשיכה את המפעל הציוני – יש ויכוח. אתה יודע שיש החולקים עליך ולצערך הם יצרו רוב בכנסת ועל כן הם מנהלים את "הבלגן". לגבי החורבן – אתה כנראה פסימיסט מקצועי. יש מי שטוענים ההפך. בינתיים החורבן מתחולל כל יום בעולם המוסלמי. אנו רק מחרבים את היחסים עם אובמה. עברנו את פרעה נעבור גם את זה. אגב- לכל אלה שלא הבינו מה זאת אליטה – מדובר בקבוצה קטנה של אנשים, לא 8 חברי כנסת, שמנווטת את הפוליטיקה ולא יותר מכך.

    1. י.ד. אתה קורא לבן יוסף פסימיסט מקצועי. את מטייח מקצועי. אתה טומן ראשך בחון ומתעקש לא לראות את המציאות. זה בכל המאמרים שלך. אתה אף פעם לא רואה אף פגם במה שעושה השלטון שמוליך אותנו לכיוונים רעים.

      1. אני רואה לעצמי מחמאה גדולה שאתה קורא כל מה שאני כותב ואף מעיר על כך. מותר לך לחשוב ככל העולה על דעתך. אני יודע מה זה פסימיסט מקצועי. אינני יודע מה זה מטייח מקצועי. עבדתי פעם בבניין והייתי עוזר טייח. הגשתי לו את השליכט. לכן אני לא מבין איך המקצוע הזה נכנס לכאן. אני מבקש שתתן לי דוגמה למה אתה מתכוון כשאתה כותב "מטייח מקצועי". אגב – במאמרים שלי אני מנתח מציאות. לא שולל ולא מצדיק את פעולות השלטון. אולי תביא דוגמה לזה שכתבתי לטובת השלטון? לא תמצא. מר בן יוסף הנכבד – לך יש אידיאה פיקס ולכן אתה רואה בקריאתך את מה שאתה רוצה לראות. זו תסמונת ידועה בפסיכולוגיה חברתית. זה גם מפריע לך לשקול תופעות באופן אובייקטיבי. לא רק בקריאת המאמרים שלי.
        אבל אני רוצה להציע לך הצעה יותר חשובה – תכתוב מאמר שבו תביע התנגדות מנומקת למה שאני כותב. כחבר מערכת אדאג שהמאמר שלך יפורסם.
        ברוך תהיה.

        1. צר לי שמר דגני שוגה בבואו להגיב על הערתי היחידה לגבי רשימה זו. את שהיה לי לומר אמרתי בבירור. לצערי הכותב התעלם מרוב הערותי ועסק בזוטוות וכעת גם טעה לחשוב את המגיב י.ד. כאילו החלפתי זהות. בכל מקרה, מבלי להחריף ביקורתי, מצאתי טעם רב ואמת בביקורתו השנונה של י.ד., יהיה אשר יהיה. שבת שלום.

  6. לכל המלעיזים חשוב להדגיש כי כל המינויים לתפקידים ובעיקר הביטחון רק בזכות עשיה ויכולת. לכן היצוג גדול בהרבה מהחלק באוכלוסיה.

    1. שבוז יקר,
      בהחלט כך.
      האליטה שלי נעצרה בזמנו של בן גוריון.
      הוא וחבריו בנו כאן בית עם יסודות איתנים שהאליטה החדשה לא תצליח לקלקל כל כך מהר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך