חשבון נפש

ההשקפה המשיחית וסיפוח השטחים
תמונה של עוזי
עוזי ברעם

מיד לאחר הקרנת סרט השנאה שצולם בעת החתונה של אנשי תג מחיר, נכנסו בכירי הימין הדתי למגננה. לתחושת פורענות. חלק מהם אף אזר אומץ וגינה את החוגגים מכול וכול, והגדיל לעשות נפתלי בנט כשאמר שהוא רואה בהם סכנה למדינה.

אבל טבעם של אנשים, וכל שכן מתנחלים אידאולוגים, שאחרי שהם מתמלאים כלימה הם מתעשתים ומפנים את המאבק לערוגתו של האויב. כך אנו רואים שקלמן ליבסקינד (ב"מעריב") וחבריו עברו את טראומת תג מחיר, ועתה הם פונים להצגת עמדותיהם המקוריות, שלא עומעמו בפרעות תג מחיר.

בנושא חקירת הרצח בדומא הם חוזרים לערוגה שלהם, כמו אדם שחוזר לזירת הפשע. לדידם היחס לפלסטינים וליהודים בחדרי חקירות לא צריך להיות זהה, ואין כאן עניין גזעני. ואכן, היחס שונה בתכלית. האם אף לא אחד מסניגורי המתנחלים שואל את עצמו כיצד זה קרה? ששירותי הביטחון המהוללים שלנו מפצחים כמעט כל פיגוע שנעשה על ידי ערבים נגד יהודים, אבל נכשלים כליל במציאת האשמים בשריפת מסגדים, כנסיות ובתים ובאיתור יהודים רוצחי ערבים?

הרי כבר התפרסם שהבנים הסוטים הם ממשפחות מכובדות. כיצד אירע שהחטיבה היהודית המושמצת לא שמה ידה על הפורעים? הייתכן שקשר שתיקה מאחד חוגים רחבים בהתנחלויות, רחבים מאשר נוטים להודות?

הכישלון של רשויות החוק בפיענוח מעשי פורעים יהודים נגד ערבים מהדהד בשתיקה עמומה וחסרת פשר. ההבדל הוא ברור, והוא נעוץ בשיטות החקירה השונות הננקטות בשני המקרים. האם השב"כ יעז לאיים על קרובי משפחה יהודים כפי שהוא עושה לקרובי משפחה ערבים? הרי בכיו של איתמר בן גביר נשמע למרחוק ומתקבל בהבנה גם על ידי הגורמים המתונים כביכול. שהרי הפורעים היהודים אינם פצצה מתקתקת המאיימת באמת על שלומנו, הם גורם סוטה, אולי פחזני יתר על המידה.

ליבסקינד וחבריו אומרים עתה כי "הניפוח של סיפור החתונה לממדי ענק הוא ציני. אנו בוחרים בקפידה ממה להזדעזע…" אכן, היה זעזוע זמני, והוא פקד גם את דברי המתנחלים. אבל תמיד מצויה בידם התשובה הרהוטה. את רצח רבין הם חיברו לאבישי רביב ושיחררו את הרבנים המסיתים מאחריותם. את אירועי החתונה הם מייחסים לשב"כ, שמפריז לדעתם בחשיבותם של הפורעים ובכך נותן דרור והצדקה לאופן חקירת רוצחי דומא.

המחנה שלהם אינו מוכן ואינו מסוגל לחשבון נפש, אלא להאשמות קליטות על חטאי השמאל. עם זאת אני חש שגם עלינו לעסוק בחשבון נפש ולבחון את יחסנו הכוללני למתנחלים, הרי יש בהם קבוצות שונות ומדוע לעשות דין אחד לכולם?

עוד אני נתון בסערת חשבון הנפש, ועיני צדה את הידיעה על פסילת "גדר חיה", ספרה של דורית רביניאן, להוראה בבתי הספר. בנט ניסה להסביר שהפסילה באה בשל הפגיעה בדיוקנם של חיילי צה"ל. הוא לא אמר אמת. זו לא הייתה הסיבה האמתית.

פקידות משרד החינוך פסקו שהספר נפסל כי הוא מעודד התבוללות ונישואי תערובת. הן לא סברו כלל שנימוק כל כך מכריע ומובן יכריח את נפתלי בנט להציג נימוק שונה, והוא עשה זאת מסיבה אחת בלבד. ההתנגדות להתבוללות ולנישואי תערובת מאחדת רבים בעם. אבל זהו נושא לרבנות הראשית, לדרשנים אמוניים, ולא למדיניות מכוונת של ממשלה במדינה המתיימרת להיות פלורליסטית ודמוקרטית.

אז איזה חשבון נפש מכליל אפשר לעשות כאשר הממלכה מאמצת לעצמה טיעונים דתיים, וכאשר אתה יודע שמתחת לדיבור המתון עומדת השקפה משיחית, שהיא-היא הסכנה האמתית, מה שאנו קוראים סיפוח השטחים?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. אתה רק תמיד נמנע מלהגיד את המשפט המסכם הקשה כל כך

  2. מידי פעם אתה חושב שהשמאל לא בסדר. הפעם כי מכלילים לגבי המתנחלים. עוסקים כעת בפשעים של ימין למה לעסוק בבעיות מצד השמאל. לא שהשמאל מלאכים. אבל הם לא רצחים לא יהודים ולא ערבים. הימין הקיצוני כן! אז צריך להגיד להם בפרצוף מה שחושבים ולא לעסוק בהלקאה עצמית בגלל זוטות יחסית.

  3. הם הרי מאמינים רק בצו האלוהי ואפילו המשכילים והחייכנים ביניהם רוצם בסופו של דבר שלטון התורה ואנחנו מאפשרים להם

  4. הם מאד מעשיים וכל יום לוקחים כסך, קרקעות, תפקידים וכדומה בכדי לקדם התיישבות בכל הארץ בצורה שלא תאפשר עקירה.

  5. מתראיין חבר כנסת בטלויזיה ומול כל העולם אומר שאין ספק שירושלים תגיע עד דמשק. לשאלת המראין הוא גם קו ע שזה עשוי לקרות ממש בעצם הימים האלה. אולי בעוד חודש. משיחיות זה כלום לעומת הדעות הקיצוניות וההזויות של נבחרי עם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך