כיצד אנשים טובים גורמים לתוצאות רעות

השמאל בישראל מסב למדינה הפסדים עצומים
תמונה: commons.wikimedia.org

הייסורים הגדולים של השמאל, והכאב החד הבוקע ממנו על ישראל שאבדה ואיננה עוד, הם רק המעטה החיצוני של סיפור רחב ומשמעותי יותר עלינו, ושמו 'כיצד אנשים טובים גורמים לתוצאות רעות'. מן המלל הבוקע מפי אנשי השמאל בישראל, ומן הטקסטים הכתובים שהם מוציאים מתחת ידיהם, עולה ופורחת שירה של ממש. שירת דיכאון מופלאה על המצב הרע בישראל:

בעבר הייתה תקופת חסד ורעות – ועתה העם איש את חברו אוכלים /

בעבר הייתה סולידריות – והיום הטייקונים מתעשרים ושאר ישראל מתרוששים /

היו אידאולוגיה ותרבות וערכים – והיום את הכיכרות סדרות ריאליטי וסלבס ממלאים /

לאן נעלמה ארץ ישראל היפה שלנו? /

הנאו-ליברליזם שוטף את רחובותינו /

הכיבוש והגזענות והמתנחלים /

והימין הקיצוני והקנאים הדתיים /

המדינה, הברונים השודדים, הקפיטליזם, השוק החופשי, הגלובליזציה –  הם האשמים /

הם חטפו לנו את המדינה.

אוי כמה רע, כמה רע. לעוסקים בפענוח המשמעויות שמאחורי הטקסטים מצטיירת תמונה של שמאל ארכאי ולא רלוונטי, המסרב להינתק מימי גן העדן היפים של תנועות הנוער ושל עידן האידאולוגיות הגדולות. שמאל המכוון יתר על המידה לערכים ולאידאולוגיות, ונדמה לו שדי בכך כדי לתת תשובות הולמות לאתגרי המציאות המשתנה.

שמאל המרומם את עצמו גבוה-גבוה בערכי המוסר האוניברסליים, ומתעלם לחלוטין מכך שאדם מוסרי וחברה מוסרית נמדדים קודם כל על פי תוצאות מעשיהם ועל פי מחדליהם, ומכך שהחיים מביאים לפתחנו אין סוף דילמות מוסריות שיש לתת להן תשובות שאינן פשוטות כלל. מדובר באנשים טובים ואיכותיים המסרבים להיפרד מימי התום של ילדותם ולהפוך מחברת ילדים לחברה של בוגרים.

השמאל בישראל נמצא על פרשת דרכים היסטורית. המציאות הציבה מחסום לרוחב הדרך. כדי לשוב אל הבמה המרכזית של חיינו יהיה עליו לחזור ולאמץ את המודל של מייסדי המדינה, ובראשם דוד בן גוריון. בזכות ביסוסה של חברה הפותרת בעיות שהקימו המייסדים, חברה המתמודדת עם המציאות על דרך היצירה, זכה הפרויקט הציוני האדיר של הקמת המדינה וביסוסה הראשוני להצלחה מסחררת.

הדבקות החסידית כמעט בערכים ובאידאולוגיות, המאפיינת כל כך את דורנו, מקרבת מבלי דעת את השמאל אל הימין שנוא נפשו. שניהם, במענה לצורכי נפשם, מנסים להרים את עצמם בשרוכי נעליהם, באמצעות הערכים והאידאולוגיות –  זה משמאל  וזה מימין.

נצטרך להפסיק להתנאות ולהתהדר לשווא במלל ערכי ואידאולוגי המשבש את שיקול דעתנו, ולתת מקום של כבוד לתעוזת הרוח בקרבנו, לחדשנות, ליצירתיות, למחשבה סדורה ומקצועית יותר באשר לאורחותינו הציבוריים במדינה. המציאות בישראל אכן קשה, והבעיות הן רבות, אך הלכי רוח של ייאוש לא יביאו לפתרונות.

מחול הדיכאון הנפלא הזה של השמאל חייב להיפסק. הוא גורם למדינת ישראל הפסדים עצומים והגיע הזמן שניתן את דעתנו לכך. על השמאל בישראל להבין שבחולשתו הביא עלינו את הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים ואת הימין הקיצוני ואת הקנאים הדתיים. הוא נכשל בגדול, והוא יכול להלין רק על עצמו. הצטמקות כוחו בציבור היא עדות חותכת לדברים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. "שמאל המכוון יתר על המידה לערכים ולאידאולוגיות" כותב המחבר ואני לא מבין מה רע. ואני גם לא מבין מה לא נכון ברשימת ה"תלונות" שמצטט המחבר. לא הבנתי למה השמאל "ארכאי ומנותק" ואיך כל זה גורם למדינה "הפסדים עצומים". לי נראה שההפסדים נגרמים דווקא ע"י הימין: הכיבוש, ההתנחלויות, סרבנות השלום, המשטר הכלכלי וכו'. בקיצור אני מציע למחבר להתעשת, להתאפס, לרכז את מחשבותיו ולהגיע למסקנות שהולמות את המציאות.

    1. הגיע הזמן שהשמאל יתאפס ויתעשת !
      נראה שהשמאל חי בפלנטה אחרת או במציאות וירטואלית !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

וידאו לעסקים

מה חשוב לקחת בחשבון בעת צילום?