על שוחד, שוחד בחירות ובליץ של חקיקה

האם שוחד בחירות נעשה לנגד עינינו?
תמונה של דליה
ד"ר דליה צמריון חלק

שוחד היא עבירה המאופיינת בכך שאזרח נותן מתת לעובד הציבור או לנבחר הציבור על מנת שהאחרון ייטיב עימו בתמורה מסוימת במסגרת תפקידו. מתן שוחד דינו שבע שנות מאסר וקבלת שוחד דינה עשר שנות מאסר. העונשים הוחמרו לפני מספר שנים, ולא למותר לציין שהייתה תקופה במדינת ישראל שבה כלל לא הייתה עבירה של מתן שוחד, כלומר נותן השוחד היה פטור ורק מקבלו נחשב כעובר עבירה.

שוחד בחירות היא עבירה המאופיינת בכך שנבחר הציבור נותן מתת לאזרח על מנת שהאחרון ייטיב עימו בקלפי. העבירות מצויות ומוגדרות בחוק הבחירות לכנסת ובחוק הרשויות המקומיות (בחירות). דינה של עבירה זו הוא חמש שנות מאסר, הן לנותן והן למקבל.

המדובר במעבר של המתת בכיוון ההפוך: בעבירת השוחד הקלאסית האזרח נותן מתת לעובד הציבור או לנבחר הציבור על מנת לקבל תמורה; בעבירה של שוחד בחירות נבחר הציבור נותן מתת לאזרח על מנת שיבחר בו, או שלא יבחר ביריבו.

מן הראוי לציין כי הענישה במדינת ישראל היא ענישת מקסימום, כלומר שנות המאסר הקבועות לצד כל עבירה הן עונש מקסימלי שניתן להטיל, ובדרך כלל העונש המוטל נמוך הרבה יותר. בכל זאת העונש הקבוע בצד העבירה מצביע על חומרתה.

בשני המקרים המתת יכולה להיות מגוונת מאוד, ואף ששוחד בחירות הוא עבירה פלילית המוגדרת כך בחוק, הוא יכול להופיע גם בתצורה של מהלכים פוליטיים, כגון הטבות מס, חלוקת תקציבים או חקיקה מסוימת המיטיבה עם מגזר כזה או אחר; והשאלה היא אם יש במהלכים שכאלה משום עבירה פלילית, ומה קו הגבול בין פעילות פוליטית לגיטימית לבין שוחד בחירות ושחיתות שלטונית.

נקבע למשל בפסיקה כי הסעה של בוחרים לקלפי וממנה אינה נחשבת עבירה פלילית; כמו כן נקבע כי שיפור פני השכונות בעיר לפני מועד הבחירות אינו נחשב עבירה פלילית. העבירות שנדונו בפסיקה הן בעיקר בתחום המוניציפלי, בהתייחס למתן שוחד בחירות ספציפי לאנשים מסוימים – מתן מתנות, הבטחת משרות, הנחות בתשלומים לרשות המקומית וכיוצא באלה טובות הנאה הניתנות לאדם או למגזר מסוים.

בשנת 1977 הוסרה חסינותו הפרלמנטרית של חבר הכנסת פלאטו שרון, והוא נדון והורשע בעבירה של שוחד בחירות בגין הבטחות כלכליות, הבטחות לפתרונות דיור מוזלים ומענקים כספיים לבוחרים בשכונות מצוקה ובקרב עולים חדשים – הכול בתמורה להצבעה עבורו. גזר דינו כלל מאסר בפועל.

בליץ החקיקה שאנו רואים בימים אלה נופל בהחלט לגדרי שוחד בחירות, הוא וכל ההתנהלות של הממשלה הרעה הנוכחית. ואנחנו רואים, נדהמים, כועסים ואט אט מתרגלים… כמו קורבן אלימות, כמו קורבן שחיתות, נראה כי סף הסבל שלנו השתנה, סף הביקורת ירד, חוש הצדק נקרא להמתין. כבר אין מרימים גבה לכל התנהלות מושחתת. אנו עומדים ומתבוננים פעורי עיניים, והתחושה הזמנית של חוסר האונים קשה.

האם ניתן יהיה לתקן את כל המעוות שנעשה בחקיקה המושחתת הזו? התשובה היא: כן! ניתן יהיה לתקן! להרוס קל, לבנות קשה יותר, אך הלוואי שנשכיל לקבל את שרביט הדמוקרטיה, הלוואי שכל מפלגות השינוי ישכילו בבוא היום, ועדיף מוקדם מאשר מאוחר, להתאחד ולהתחזק ולהחזיר לנו את המדינה, ואז אט אט נחזיר עטרה ליושנה.

קרֵב יום קרֵב יום אשר הוא לא-לילה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

14 תגובות

  1. כתמיד, את כותבת באופן בהיר ומאיר עיניים, משפט לכל בגובה העיניים.

  2. כתבה חשובה, בהירה ,המתארת את מהות השוחד וההתייחסות כלפיו. מי יתן ונזכה לראות את האור ואת השיקום במדינתנו האהובה.

    1. נקווה שתהיינה בחירות. עם הממשלה הארורה הזו והעומד בראשה ואשתו וילדיו, גם זה בסימן שאלה

  3. תודה דליה- אכן הכול ידוע, פעם , בעידן שהשוחד היה ניתן בהסתר, מחמת הבושה שמא יתפש וקלונו יחשף לדראון עולם בהיסטוריה של העם המתחדש במכורתו. והיו שנחשפו נמלטו לחול כי "איבדו פנים" והכלימה היתה קשה מנשוא. הימים הללו חלפו, היום הכול גלוי ומהמקפצה, ועוד נחגג בנשפים וכנסים במלונות פאר באילת. הוותיקים שבקרבנו זוכרים מה היתה תגובתו של בן גוריון כשנתפס גנב בישראל: "סוף סוף ישראל היא כאחת המדינות,, נורמלית.." מאז לקחנו את "הנורמליות" הזו למקומות רחוקים מדי. יש לנו היום אפשרות לתקן- לא אחרי הבחירות- אלא בבחירות עצמן. אחרת הנרמול ישיג אותנו..

  4. נקווה שתהיינה בחירות. עם הממשלה הארורה הזו והעומד בראשה ואשתו וילדיו, גם זה בסימן שאלה

  5. מחזה האימים אמש בכנסת היה נורא. נקווה שנצליח לתקן

  6. אף פעם הפוליטיקאים לא היו צדיקים

    הפעם כנראה מדובר בחציית כל הקווים האדומים

  7. לכל אדם ולכל מפלגה זכות לדירה אבל זה צריך להיות במסגרת החוק ועקרונות הדמוקרטיה

  8. המעלה הגדולה ביותר של המאמר הנ״ל היא הנגשת נושא משפטי מורכב וטעון, בצורה מסודרת, רהוטה, ומדויקת, למי שאינו מתמצא (כמוני) במכלול חוקי השוחד והשלכותיהם. ד״ר דליה צמריון חלק, כדרכה, מיטיבה לחדד את הזיקה בין הציבורי לפרטי, ולהוביל למסקנה כי טוהר המידות הוא לא פחות מציפור נפשו של האדם.

  9. מדהים. חחזיבה מעניינת, ולמאות שהנושא מורכב, הוא מעורר הבנה ומחשבה גם אצל אנשים כמוני שאין להם דבר עם עריכת דין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

גדעון גולדמן

תורת הפערים

המתח בין האמביציה לבין המימוש

דילוג לתוכן