בין סקרים למציאות

"בני גנץ עובר את אחוז החסימה!" הכריז עמית סגל בפאתוס בעת שהציג את ממצאי סקר הבחירות השבועי של ערוץ 12. עוד באותו ערב, ובימים שלאחר מכן, פורסמו ברשתות החברתיות מאות פוסטים של תומכי מפלגת כחול לבן שדמו זה לזה באופן לא מפתיע, ונאמר בהם בתמציתיות: "בני גנץ בדרך לניצחון!"

דעתי, שאותה אציג במאמר זה, ושעליה אני חוזר כקאטו הזקן שוב ושוב, נועדה להבהיר לכל מי שמעוניין לדעת את האמת: סקר הבחירות של ערוץ 12 לא קבע כלל כי כחול לבן עוברת את אחוז החסימה! עמית סגל טעה בתום לב, או הטעה במכוון, כדי לייצר כותרת.

אין צורך להיות פרופסור לסטטיסטיקה כדי להבין שסקרים המבוססים על 500 נשאלים בלבד אינם יודעים לנבא במדויק מה יהיו תוצאות האמת. בבחירות האחרונות השתתפו כ-4.8 מיליון בוחרים, וכדי לעבור את אחוז החסימה נדרשו כ-160,000 קולות. האם לא ברור כי 500 נסקרים אינם יכולים להוות מדד מנבא מדויק להצבעתם של מיליוני אזרחים בעוד מספר חודשים? האם 16 הנסקרים שאמרו כי יצביעו כחול לבן יכולים לנבא שלמעלה מ-160,000 מצביעים יתמכו במפלגה זו והיא אכן תעבור את אחוז החסימה?

סטטיסטיקה היא שפה קשה. במאמרם המכונן הבהירו הפרופסורים דוד שטיינברג ודני פפרמן להדיוטות כי טעות הדגימה הממוצעת בסקרים אלה עומדת על 3-2 מנדטים.

אילו עמית סגל היה טורח להציג באופן נכון את תוצאות הסקר, הוא היה אומר כך: "הסקר צופה כי כחול לבן תעבור את אחוז החסימה בהסתברות של 50% ולחלופין, קולותיה ירדו לטמיון בהסתברות של 50%".

כל מי שעקב מעט אחר הסקרים במערכות בחירות קודמות יודע היטב כי מפלגות שסקרים שונים צפו להן 5 ואפילו 6 מנדטים – כגון מרצ – לא עברו את אחוז החסימה.

על פי הדיווחים בתקשורת, בני גנץ משליך את יהבו על איחודים בין כחול לבן למפלגותיהם של ירון זליכה ויועז הנדל, לצד צירוף אישים בולטים כגון דדי שמחי. איחוד של מפלגות קטנות עשוי אומנם לשפר את התוצאה, אך על גנץ להקשיב לאזהרותיהם של שטיינברג ופפרמן ולהבין כי רשימה שאין לה, לכל הפחות, 7 מנדטים ברצף של סקרים, עלולה שלא לעבור את אחוז החסימה.

עד כה לא פורסם ולו סקר אחד שמעניק לכחול לבן 7 מנדטים באופן עקבי, גם לאחר איחוד עם מפלגות אחרות והצטרפות אישים בולטים חדשים.

המסקנה מכך היא בלתי נמנעת: אם ברצונו של בני גנץ להביא לסיום שלטונו של בנימין נתניהו, עליו לקבל החלטה אמיצה: לפרוש כעת מהמרוץ או, לחלופין, להתאחד עם המפלגות המובילות בגוש כגון ביחד או ישר. ריצה עצמאית של מפלגת כחול לבן עלולה להוריד לטמיון קולות רבים של בוחרים שמתנגדים בכל ליבם לנתניהו, ובכך לתרום להמשך שלטונה של ממשלת ה"ימין על מלא".

אסיים את המאמר בסיפור אישי. במלחמת לבנון הראשונה שימשתי כקצין קשר בגזרת ביירות. באחד הימים נשלחתי לטפל במערכות הקשר של יחידה מיוחדת, שמפקדה היה רס״ן בני גנץ. בעת שטיפלתי בציוד, שאלתי את הלוחמים על מפקדם. תשובתם הייתה חד-משמעית: ״גנץ הוא המפקד הטוב ביותר בגזרה!״ כששאלתי לפשר הדבר, הם השיבו: ״גנץ הוא הקצין היחידי ששומר עם החבר'ה בלילה בהתנדבות". נוכחתי לדעת, כבר לפני 43 שנים, כי בני גנץ כי הוא קודם כול "מענטש" – בן אדם. נקווה שישכיל לגלות את אותן מנהיגות ואחריות גם כעת, ויקבל את ההחלטות הנכונות לקראת הבחירות לכנסת ה-26.