היהדות שואפת להתחדשות

יהדות בפרשנות רחבה
טקס הבאת ביכורים צילום מירלין, ירון commons.wikimedia.org

אומר מפורשות ללא גמגום: אם היהדות היחידה שעוברת את ביקורתו של דב הלברטל היא של מאה שערים ובני ברק, הוא לא יישאר אלא עם קבוצת מאמינים שתלושה מכל היהדות האחרת. בניגוד לדבריו של הלברטל, הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים שומרים על הגחלת היהודית, וגם נותנים אלטרנטיבה להמונים שלא רוצים את השולחן הערוך כמכוון מוחלט.

שוויון זכויות בין נשים וגברים וסובלנות לשונות מינית הם חלק מהשינויים המתחוללים בעולם. מי שצמוד ל"נעשה ונשמע" מדיר את כל מי שמזדהה עם השינויים בעולם מהמערכת האורתודוקסית, ושומר אותה כמערכת סגורה המדכאת כל שינוי בתוכה. אגב, לאחרונה גם נשים אורתודוקסיות תובעות את זכויותיהן ואת מעמדן.

מדוע בעולם של ימינו לא יתפללו גברים ונשים בצוותא? מדוע נישואי בניהם של חבריי, שנערכו על ידי רבנית כאן בארץ, אינם כשרים על פי היהדות? מדוע מפלגות חרדיות לא יהיו רגישות למאוויי נשים חרדיות לייצוג פוליטי? תשובת הלברטל – כך פוסקת ההלכה – אינה תשובה שיכולה לעמוד במבחן הזמן. הקיבוע הדתי מחייב פריצה.

החזון שלי הוא שהעם היהודי ימשיך להיות מעוז של חוכמה, של אנרגייה חיובית ושל חידוש. שהמוני צעירים שלא יכולים להזדהות עם היהדות האורתודוקסית יוכלו לשמר את יהדותם לפי ערכיהם. שתהליך החזרה בשאלה ילך ויגבר, ושלא יוותרו נערים ונערות שלא פתוחים לשום תהליכי שינוי ואינם יודעים דבר ממה שהעולם מסוגל להציע להם. אני וחבריי ציונים ואיננו שולחים את ילדינו לברלין. אבל זכות הבחירה עומדת לכל אחד ללא כפייה וללא היתלות בעבר.

היהדות של העיירות בפולין, של ברוקלין ושל מאה שערים אינה הדגם שישאיר את העם היהודי על מרכיביו ועל שונותו. גם המאבק בהתבוללות לא יכול להתנהל מחצרותיהם של רבנים אורתודוקסים. בית הכנסת הרפורמי "שערי תפילה" ברחוב 79 שבמנהטן נותן טעם ליהדותם של מי שלעולם לא יתקרבו ליהדות החרדית, שהיא, לדעת הלברטל, היהדות היחידה הלגיטימית.

הליברליזם הוא שיטה שיש בה חולשות אבל יתרונותיה עדיפים. הוא מסתגל מהר יותר ונכון יותר לעידן התקשורת הבין-אישית – לרצונם של אנונימיים להביע את דעתם ולשחרור מכבלי שעבוד רוחני.

מול דרך החיים הליברלית קם דאעש המוסלמי וקמה מסיבת התה הנוצרית. היהדות לא זקוקה לשימור כזה, יש בה כוחות רוחניים ואנושיים השואפים להתחדשות. השתתפתי בעצמי בערבי עיון בערבי חג השבועות, וראיתי את הצמא לדעת ולהבין את היהדות ולהישאר במעגליה על מאגרי החוכמה שלה, אבל לא בפרשנותם האולטימטיבית של הלברטל וחבריו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. אבל יכול להיות שזה דו-שיח של חרשים. אין שום סיכוי שהצד השני ישתכנע.

  2. דת היא דת, היא תורתו של הבורא וציווי לאדם ירא שמיים, ולכן היא אחידה וחד משמעית, אינה משתנה לפי מידת הפופולריות שלה. דת באה מהכל יכול, אל הבריאה שלו, אין כאן דרך של אמצע.

    אם נחליט להיות יהודים של תרי"ג מצוות או לא, זה תלוי בנו. אבל שלא יהיה ספק, יהדות של פשרות, או יהדות של "אעשה מה שמתחשק לי, ואכפור בשאר" היא שקר בוטה ומכוער, שלנוכח הבורא, אינו מהתל באף אחד.

    הרפורמיים עובדים אחד על השני, הקונסרבטיבים מתקשים לעמוד בציוויים ויצרו לעצמם נישה של מקום שני.

    כמו אזרח שמחליט לעבור על החוק, כך גם אדם שמתהדר בצביון "יהודי" לכאורה במועדים ובצורות לפי העדפתו, אינו יהודי לפי שולחן ערוך.

    לי לא היה ברור אם אתה בעד שימור היהדות כפי שהייתה לצביוננו אלפי שנים, או לביזוייה בהכתבת בני אנוש את מדיניותם שלהם ולקבוע שזו הדרך הנכונה. לי נשמע שאתה מנסה להחזיק את החבל בשני קצוותיו.

    לסיום אומר זאת: אי אפשר לתת לבני אנוש להכתיב זרמי דת, להכתיב מדיניות ולקרוא לה הגישה הנכונה ליהדות, בדיוק כמו שאזרח לא יכול לקחת שטר של 20 שקלים, להוסיף אפס למספר ולבקש פריטה לשתי מאיות.

  3. עוזי שלום,
    היהדות איננה ניתנת "לשינוי". הדת, איננה מכלול ערכים בלבד. לצד ערכים ומסורת – יש גם איסורים ומגבלות. אינני מתכוון להסתתר מאחורי מילים יפות או לחשוש לומר זאת. היהדות איננה דת מסיונרית. היהדות לא צריכה לחשוש אם "לא תגייס עוד מאמינים" או לחלופין – "לא תשמור על הדבקים בה". יתרה מזו – גם בתהליך הגיור שואלים את האדם שרוצה להתגייר (למיטב ידיעתי) מבהירים שהיהדות איננה פשוטה עד כדי הבהרה שאולי אל לו מלעשות צעד משמעותי שכזה. עוזי היקר – תתעורר! היהדות איננה אופנה שמשתנה בהתאם לצרכים. מאז יציאת מצרים ועד היום אנו שומרים על אותן מצוות ומסורות. אותם חגים. אותם זמנים. אותם טקסים. אותה תורה. אותה שפה. אותה אמונה. אל לנו לבקש לשנות את היהדות משל הייתה זקוקה לשיפוץ. "ראה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע – ובחרת בחיים". הפסוק משאיר בפני האדם את אפשרות הבחירה. יש תמיד מקום להתדיין על נושאים כאלו ואחרים. אבל לעולם, לעולם – לא לשנות ולו פסיק מהמצוות שניתנו לנו. בטרם תתלהם ותפתח בהסברים שיש מצוות שקבעו בני אנוש (=רבנים) – אחסוך ממך את המאמץ. מי שבוחר להאמין ביהדות האורתודוכסית – יודע שדברי חכמים הם בגדר הלכה ואין מקום לערער על פסיקותיהם. מי שלא טוב לא – מוזמן לבחור את דרכו. זוהי אדוני, אמונה. מכבד את דעותיך באשר הן ואלחם עד טיפת הדם האחרונה במטרה לאפשר לך להתבטא – אך באותה נשימה אבקש ממך: את מילותיך השאר בגדר עיון רעיוני.

  4. אין שום סיכוי שצד אחד ישפיע על השני
    השאלה היא מי ינצח במאבק
    נדמה לי שאני יודעת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך