בזכות חוק הלאום

הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית
דגל ישראל

אם הייתה מדינת ישראל מתקיימת ב"תנאי מעבדה", אם גבולותיה לא היו מוקפים במדינות המאיימות על קיומה כמדינה היהודית, אם המיעוט החי בתוכה לא היה קורא חדשות לבקרים לשנות את אופיה ואת מהותה היהודית של המדינה – אזי ייתכן מאוד שלא היה כל צורך לשקול את האפשרות לחקיקה המקבעת מחדש, וביתר שאת, את היותה של מדינת ישראל מדינתו של העם היהודי.

ההכרה כי מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי והגדרתה ככזו נבעו מכמה סיבות מכוננות, בין הבולטות שבהן ניתן למנות את הכמיהה העצומה של העם היהודי לחזור לארצו במשך אלפיים שנות גלות ואת הגזירות, השמד, הפוגרומים, האפליה וההתעללות שחוו היהודים כשהיו מפוזרים בעשרות גלויות.

במשך אלפיים שנות גלות חוו היהודים במקומות מושבם השפלה, רדיפות, הדרה וגם את מניעת זכותם להגדרה עצמית – הגדרה לאומית. גם במקרים שבהם לא היו היהודים נתונים לרדיפות, נעשה הדבר תחת היותם ״בני חסות״. נמנעה מהם הזכות לרכוש קרקע, תדיר היו מועמדים לגירוש והאפשרויות שעמדו להם לקבל זכויות היו מדודות ונעשו על פי מכסות. הכרזת בלפור, שיצאה עם סיום מלחמת העולם הראשונה, הייתה הכרה ראשונה בדבר זכותם של היהודים לכינונו של בית לאומי בארץ ישראל. רק לאחר שלושים שנה, והטרגדיה הנוראה של השואה, החליטו האומות המאוחדות על ״הקמת מדינה יהודית״.

לכאורה, עצם הכרזת בלפור והחלטת האו״ם היה בהן כדי לתת גושפנקא מלאה וברורה לכך ש״מדינת ישראל הינה מדינת העם היהודי״. ״לכאורה״ משום שזה שנים מספר עובדה זו נתונה להתקפה בלתי פוסקת מצד מדינות וארגונים שהחלו מטילים ספק במה שהיה ברור עם הקמתה של מדינת ישראל. בהכרזת העצמאות משנת 1948 נכתב בפירוש: ״זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי״ ועוד כי ״ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל״.

ההכרה כי מדינת ישראל הינה מדינת העם היהודי הייתה אז ברורה ולא מוטלת בספק; כפועל יוצא ממגילת העצמאות נגזרו לאורך השנים חוקים שהדגישו גם את עובדת היותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי, כך למשל ״חוק השבות״, המכיר בזכותם של בני העם היהודי להתאזרח במדינת ישראל, ״חוק הדגל״, ״חוק ההמנון״, ותיקון מס' 9 לחוק יסוד: הכנסת שהתקבל בשנת 1985 בכנסת ה-11 ואשר נכנס לתוקף בבחירות לכנסת ה-12, שקבע בפירוש שלא תתמודד בבחירות רשימה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כ"מדינתו של העם היהודי", וכן רשימה השוללת את "האופי הדמוקרטי של המדינה".

האם ניתן היה להסתפק בהכרזת העצמאות ובחוקים הנותנים תוקף למדינת ישראל כמדינת העם היהודי? במשך השנים, ובמיוחד בעת האחרונה, התברר כי התביעה לכינון ״מדינת כל אזרחיה״ החלה לאיים באופן מוחשי על קיומה ה"יהודי״ של מדינת ישראל. למשל, במשך השנים אימצו דוברי מפלגות המיעוט הערבי בישראל קו מיליטנטי שאיננו מכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי; אלה החלו לקרוא תיגר על ״חוק השבות״, ״חוק הדגל״, ״חוק ההמנון״, ובמקביל ראו חובה לעצמם להדגיש את ״זכות השיבה״ של הפלסטינים.

נציגיו הפוליטיים של המיעוט הערבי בישראל החלו להתאפיין יותר ויותר כמי שמכרסמים בזכות הלגיטימית של מדינת ישראל להיחשב כמדינת העם היהודי. מדינות ערב ואף מדינות נוספות ברחבי העולם החלו להצטרף למגמה שלפיה העובדה שבמדינת ישראל גר רוב גדול של העם היהודי אין פירושה שזוהי מדינה יהודית.

על פי אותם עקרונות של מוסר כפול יכולה הרשות הפלסטינית לשאוף להקמת מדינה של הפלסטינים, מדינות אירופה יכולות להיחשב כמדינות הנוצרים, היוונים, האיטלקים, מדינות ערב יכולות להמשיך להניף דגל של לאומיות ערבית, מוסלמית וכו׳ וכו׳, ואילו מדינת ישראל, שהיא מדינתו היחידה של העם היהודי, צריכה לבחון אפשרויות של הגדרה חדשה שלפיה היא מדינה שגרים בה יהודים, אך היא איננה עוד המדינה היהודית.

תפיסת העולם את קיומם של מיעוטים לא יהודיים במדינת ישראל עושה אנלוגיה למצב של מיעוטים ברוב ארצות העולם, ולא בצדק – בעוד שבדרך כלל מדובר במיעוטים קטנים, הנאבקים על זכותם להכרה בשוויון זכויות והכרה בזכותם לשמור על המאפיינים הלאומיים שלהם, הרי שבמדינת ישראל אפיון ההתנהגות השכיח של המיעוט הערבי נגזר מהיותו מיעוט המהווה חלק מרוב ערבי גדול בכל המזרח התיכון. זהו מיעוט המתריס כנגד זכויות הרוב, מיעוט השואף לבטל את ״חוק השבות״ ולהחליפו ב״זכות השיבה״ ולמסמס את קיומו של הרוב היהודי במדינת ישראל, להפוך את היהודים למיעוט.

בשל כל אלה ועוד מתעורר הצורך לחשק את העובדה שמדינת ישראל הינה מדינת העם היהודי. יש להבטיח חקיקה שתמנע קריאת תיגר על מאפייניה היהודיים של מדינת ישראל, לא רק לעת עתה, אלא באופן שיבטיח לעם היהודי בישראל ובתפוצות כי לאחר אלפיים שנות גלות מעמדה של מדינת ישראל כמדינה יהודית איתן, קבוע ובלתי ניתן עוד לערעור.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

35 תגובות

  1. המיעוט הישראלי המתנגד להגדרת מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי ובוודאי כמדינה יהודית, גדול במספרו מהמיעוט הערבי.
    ועוד תיקון קטן. לצערנו, אנחנו ממשיכים לחוות את רדיפתנו כיהודים.. ולוואי שתהיה זו קריאת השכמה למיעוט היהודי בצרפת ובשאר מדינות אירופה.

  2. המאבק בין המצדדים והמתנגדים את נושא ״חוק לאום״, הפך להיות לזירת התגוששות לא מובנת; הניתוח הברור והענייני מאוד של ד״ר אפרים כהנא, מציג בצורה ברורה וחדה את השינויים שארעו מאז הקמת המדינה, ומסביר בצורה משכנעת ומלומדת, מדוע כעת אין ברירה אלא לאמץ את ״חוק הלאום״.

  3. העמדה שמציג ד״ר אפרים כהנא, נעשית בצורה ברורה ולוגית.
    חשוב מאוד שהמפלגות הציוניות יאמצו את מסקנותיו של ד״ר כהנא, ויכללו במצען התחייבות מפורשת לחקיקת חוק הלאום.

  4. חוק השבות הקיים מאז ראשית המדינה מסמל את היותה מדינה יהודית. לדעתי אין צורך להוסיף על כך.

  5. א. מה השתנה שמצריך חוק חדש? הגבולות? המדינות העוינות? כל אלו לא דברים חדשים.

    ב. כיצד התביעה למדינת כל אזרחיה "מאיימת באופן מוחשי" על זהות המדינה? בעזרת עשרת המנדטים של המפלגות הערביות?

    ג. איזו קריאת תיגר? מי קורא תיגר? כמה מפגינים במדינות זרות? האם יש חלק ניכר מהציבור הבוחר לכנסת שקורא תיגר על המרכיב היהודי בזהות המדינה? אם כבר, יש חלק ניכר מהציבור שבוחר לכנסת שקורא תיגר דווקא על המרכיב הדמוקרטי בזהות המדינה (מתנחלים, חרדים..).

    ד. כל חוק צריך להימדד במבחן בסיסי של עלות-תועלת. מה התועלת מהחוק? מה ישתנה באורחות חיינו בעקבותיו?
    לעומת התועלת הלא ברורה, העלות דווקא כן ברורה — עוד גורם מתח נוסף בתוככי החברה הישראלית. נו, באמת. ממש חסר לנו עוד גורמי מתח.

  6. כל הרקע והנימוקים אותם מציג ד״ר כהנא מהווים תשתית לוגית והגיונית מאוד לכך שחוק הלאום יאומץ על ידי רוב חסרי כנסת ישראל, ויפה שעה אחת קודם.

  7. ההסבר הלוגי של ד"ר אפרים קציר ברור ומובן. יחד עם זאת חקיקת חוק הלאום, לא ישנה את ה"דחייה" של העולם כנגד מדינת היהודים. וכהוכחה דווקא כשהאומות המאוחדות הצהירו על הקמת מדינת היהודים והיה רוב לכך, ומובן היה לעולם שאנחנו ראויים למדינה משלנו, עדיין לא מכירים בנו. כלומר, הוכרזנו בראש חוצות כמדינת הלאום היהודי, וזה לא חילחל הכיצד חקיקה כזו תשנה את זרם ההתנגדות. להיפך חקיקה כזו תהפוך את אזרחי המדינה הלא יהודים ל"אחרים" והניכור רק יגבר.

  8. התיאור הסיסטמטי של ד״ר אפרים כהנא, הוא מדוייק, ברור ומעל לכל עושה סדר בבלבול הקיים בציבור.
    זה ברור שעם הקמת המדינה, אפשר היה להסתפק בהכרזת העצמאות, ובהחלטת האו״ם על הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מה שבאמת השתנה מא, זה שהחלו להישמע יותר ויותר השגות מכל מיני חוגים, ואכן אסור להשאיר את המצב כפי שהוא; חייבים להבהיר קבל עם ועדה כי מדינת ישראל הינה ״מדינת הלאום היהודי״, וכל מי שזה לא מוצא חן בעיניו מוזמן להסתפח לכל מדינה אחרת שיחפוץ (כמובן אם יסכימו לקבל אותו שם).

  9. מאמר מצויין, קצר לעניין וקולע.
    אם למי שהוא היה ספק באשר לנחיצות אימוץ ״חוק לאום״, שיקבע את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, הרי שד״ר כהנא, בסדרה של הסברים מנומקים כראוי, הנשענים על עובדות מוצקות, משכנע בסבירות גבוה בצדקת המהלך החקיקתי הנחוץ.

  10. מזדהה עם כל הניתוח של ד״ר אפרים כהנא.
    עד שקראתי את הדברים שכתב כהנא, לא ממש הבנתי על מה בדיוק הויכוח.
    כעת שוכנעתי כי הכרסום שהחל בשנים האחרונות בנושא היות מדינת ישראל מדינת העם היהודי, מחייב מאת כל המפלגות הציוניות להתעשת ולחוקק את חוק הלאום!

  11. גם אם היה לי כל הזמן ספק קל לגבי נחיצות החקיקה של ״חוק הלאום״, כעת, אחרי עיון מעמיק במאמר הברור והמשכנע של ד״ר אפרים כהנא, הסתיימו אצלי הפקפוקים, ואני בהחלט מבין עד כמה מתבקשת בדחיפות חקיקה שכזו.

  12. דווקא ההתעקשות של הפלסטינאים בעניין ההכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, חושפת את כוונותיהם האמיתיות שהן: ״קודם כל לקבל מדינה של מה שהם מכנים לאום פלשתיני, ואחר כך להפוך את ישראל למדינה שאיננה מדינה יהודית״; לזה אסור להסכים!
    יש לו מעט תמימים אצלנו שמשוכנעים כי מספיקה האמירה בהכרזת העצמאות בדבר כך שמדינת ישראל הינה מדינת העם היהודי; לצערי עיניהם טחו מלראות את התנהגות אומות העולם הדו פרצופיות שמסרבים למקם את השגרירות שלהם בירושלים, ואת הדרישות ההולכות ומתחזקות לשנות את ״הימנון התקווה״ ״הדגל״ ״חוק השבות״ ועוד ועוד, במטרה נואלת לרוקן את מדינת ישראל מסממניה היהודים.
    כל בר דעת, שלא פס מקירבו יצר הקיום, מבין כי הפרשנות המצויינת והאקדמית של החוקר ד״ר אפרים כהנא, מסבירה היטב, מדוע אסור ליפול למלכודת זו, ושיש להתעשת, ומבעוד מועד להתקין חוקים שיבטיחו את מה שאבות התנועה הציונית ייחלו שנים על גבי שנים: ״הקמה של מדינת הלאום היהודי״.

  13. יותר מדי ערפל היה סביב היוזמה לחקיקת ״חוק הלאום״; קשה היה להבין מי בעד? מי נגד? ולמה?
    היו שניסו לנכס את החוק רק לימין, ואת המתנגדים רק לשמאל, אבל מתברר כי לא כך הוא.
    אין ספק ולו קל שבקלים כי למעשה, חל כרסום מדאיג במעמדה של מדינת ישראל כמדינת היהודים.
    המאמר של ד״ר כהנא עושה צדק למציאות לפיה היוזמה לחיזוק ההגדרה החוקית של המדינה כמדינה יהודית.
    התביעה לחישוק ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, לא עומדת כלל בסתירה לכך שישראל היא מדינה דימוקרטית שבה יש זכויות מלאות לכל אזרחיה; ״קצת״ הרבה יותר מאשר קורה אצל שכנותינו.
    אבל לעמוד חסר אונים מול התביעות ה״לא לגיטימיות״ לשנות את אופייה היהודי של מדינת ישראל, זהו ״לוקסוס״ שלא נוכל לעמוד בו.
    ממליץ מאוד לכל קובעי המדיניות לשנן את המאמר המצויין של ד״ר כהנא וליישם אותו בהחלת כל מעשי החקיקה הנדרשים כיום, יותר מתמיד.

  14. תודה לאפרים על הדיון. בעיני חוק זה מעורר אנטיגוניזם מיותר בציבור

  15. כמובן שהחוק חשוב מבחינת המערכת הבינלאומית, אך כיום המצב יותר קריטי מבחינת בתי המשפט בארץ שלא מתייחסים לטובת המדינה כמדינת העם היהודי ודבר זה גורם לגורמים רבים מהאקדמיה, תקשורת ועוד להכפיש את המדינה ושלטונה בגלל רצונם להתבלט בתור נאורים משאר דעת קהל הרוב במדינה (ולפי דעת הרוב נוגדת את דעתם ״הנאורה״).

  16. ישנם מחקרים המציגים סכנה מוחשית מצידו של מיעוט שהאחוז שלו באוכלוסיה עולה על 20% . מצד שני ברור לי שהמיעוט הערבי לא רק לא מקופח אלא זוכה לזכויות יתר !
    לא כאן המקום לפרט וגם לא כאן המקום לפרט את ההתייחסות של המיעוט הערבי לעתידו של הרוב היהודי בישראל. חייבים להבהיר חד משמעית – קודם כל לאזרחי המדינה אך גם לפלסטינים ולאומות העולם – ישראל היא מדינה יהודית , מקום מפלט לכל היהודים , כולל מצרפת וזאת כאשר נשיא צרפת מתבטא רק לפני 3 ימים שהטבח בעיתון הוא " אירוע הטרור הראשון מזה 50 שנה … " את היהודים הוא "לא סופר "! המאמר של אפרים כהנא נכון וצודק ויפה שעה אחת קודם !

  17. הדגש צריך להיות על המילה, חוק.חוק הוא מעשה של חברי הכנסת כנציגים של ציבור הבוחרים, כל העם. בתי משפט יפסקו הפרות החוק. מהו תפקידה של המשטרה. מהו תפקידם של בתי המשפט הפליליים. מהו תפקידם של בתי המשפט האזרחיים. שאלה: האם החוק, הוא חוק, או הצהרה

  18. מאז הכרזת בלפור, החלטת האו"מ , הכרזת העצמאות, עברו מים רבים בנהר הירדן.
    דומה שמה שהיה ברור ועשה צדק הסטורי, הלך ונשחק במשך הזמן; יותר מדי קולות נשמעו בהקשר כך שמדינת ישראל היא גם מדינת הלאום הערבי.
    הרי לערבים יש 21 מדינות לאום! כשעל הדגל שלהם כתוב שזאת מדינה אסלאמית, ורק ישראל, מדינה יהודית אחת בעולם, לאחר 2000 שנות גלות, צריכה להיות ״מדינה רב לאומית״.
    לא לילד הזה התפללנו, ולכן צריך לעמוד על המשמר, לתקן תקנות ולחוקק חוקים שיבטיחו את עובדת היותה של מדינת ישראל – מדינת הלאום היהודי.
    הפרשנות המלומדת והמקצועית של ד״ר אפרים כהנא נותנת רקע מעולה להבין את אשר אירע ברבות השנים, ולכן יש בהחלט מקום שתאומצנה המסקנות הכלולות במאמר בכיוון של חקיקת ״חוק לאום״ כי מדינת ישראל הינה מדינת הלאום היהודי לנצח נצחים!

  19. המאמר של ד״ר אפרים כהנא, שופך אור על הסוגייה של ההתקוטטות הפנימית בדבר הצורך, או אי הצורך בחקיקה ברורה של מעמד מדינת ישראל, כ״מדינת היהודים״.
    מה שברור, ועולה מן המאמר הוא שיש משקל רב לשאלות:
    ש: היכן ממוקמת מדינת ישראל?
    ת: במזה״ת הישן, מוקפת במדינות פונדמנטליסטיות.
    ש: מה רוצה המיעוט במדינת ישראל?
    ת: להפוך להיות קבוצת הרוב.
    ש: מה מאפיין את המיעוט בישראל?
    ת: שהוא רואה עצמו כקבוצת הרוב האסלאמי במזה״ת.
    ש: מה יקרה אם תישחק הגדרת המדינה כיהודית?
    ת: יבוטל ״חוק השבות״, תועלה ביתר שאת הדרישה ל״זכות השיבה״, יבוטל ״חוק הדגל״, יבוטל ״חוק ההמנון״ ועוד ועוד; בקיצור, תימחק זהותה היהודית של מדינת ישראל, ואז אפשר יהיה ״למהר לארוז את המזוודות״.
    לשמחתי, אני מבחין, כי קיים קונצנזוס די רחב, שאסור לוותר, אפילו קצת על הגדרת מדינת ישראל כ״מדינת היהודים״, כי הרי זה ברור ש״לנו אין ארץ אחרת״.
    צריך לדעתי להפיץ את המאמר המצויין של ד״ר כהנא כ״מידע חובה״ להישרדות במזרח התיכון הישן.

  20. זהו מאמר מצוין.
    יחד עם זאת – עתיד המדינה ייקבע על ידי מהלכים פוליטיים בזירה הבינלאומית (מניעת מדינה דו-לאומית מהים עד הירדן, בהסכם שלום או בלעדיו) ועל ידי שמירה על רוב יהודי מוצק ב"מדינה היהודית", למשל על ידי עידוד עלייה ומניעת ירידה. בניית מדינת רווחה אמיתית יכולה למלא תפקיד מרכזי הן בעידוד עלייה והן במניעת ירידה. רק עתה קראנו ב"דה מרקר" שאחד המכשולים לעלייה מצרפת הוא ההכרח של מי שבוחרים בעלייה לעזוב את מדינת הרווחה הצרפתית המשובחת לטובת מדינת הרווחה המצומצמת של ישראל.

  21. הסקירה והמסקנות של ד״ר כהנא הינן דברי טעם, מתומצתים, ענייניים והכי חשוב ברורים.
    יש הרבה בלבול בציבור בהקשר לצורך בהעמקת החקיקה המגדירה את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי; ישנם כאלה הסבורים בטעות כי המצב הנתון כיום מבטיח את מעמדה של המדינה כמדינה יהודית. אולם, כפי שעולה מהניתוח של ד״ר אפרים כהנא, לא כך הוא הדבר, ויש מספיק גורמים, חלקם עוינים וחלקם תמימים שמתהגדים למהלך החשוב והקיומי הזה.
    הדיעה והניתוח של ד״ר כהנא הינם ברורים, מלומדים, לא מתלהמים, ומאפשרים שיקול דעת הגיוני, המוביל למסקנה שחייבים לחשק את מעמד מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

  22. לאחר קריאת המאמר, שוכנעתי בדבר הנחיצות של חוק הלאום.
    אם היו לי עד כה ספקות קלים באשר למיידיות הנדרשת, כעת ברור לי שהדבר חיוני והכרחי.
    יישר כוח לד״ר כהנא על הההסבר המפורט, הענייני והמשכנע.

  23. אם בוחנים את המציאות המשתנה במזרח התיכון (והיא משתנה לא לטובה), אזי ברור, כפי שגם עולה מהניתוח המלמד של ד״ר כהנא, כי ״חוק הלאום״ הינו אכן צו השעה.
    לדעתי זה לוקסוס גדול מדי להמתין ולראות מה הולך לקרות, כי ״הכתובת כבר על הקיר״ ובאותיות של ״קידוש לבנה״.
    נכון לעכשיו, זה לא יהיה נכון להסתפק באמירות של הכרזת העצמאות. אי אפשר שלא להתרשם כי הניסיון לבטל את ההוויה של ״מדינה יהודית״, תופס יותר ויותר תאוצה, ואין לי ספק, שזאת השעה לגיס את כל הכוחות ולקבוע בצורה חוקית וברורה כי מדינת ישראל הינה מדינת הלאום היהודי; ויפה שעה אחת קודם!

  24. חוק איננו רק הצהרה. בחוק נקבעים הסדרים של חובה, מותר ואסור על אזרחים או על רשויות. הסדרים יכולים להיות טובים יותר או פחות, נכונים יותר או פחות, צודקים יותר או פחות, יעילים יותר או פחות. בחוק צריכים להיות כלים ליישומו וסנקציות להפרתו. על כל אלה אפשר להתווכח גם כאשר מסכימים לעקרון של מדינת הלאום של העם היהודי. אני מברך על המאמר ותומך בכל ליבי עם העיקרון של חוק הלאום, אבל אני די בספק עד כמה טיוטת החוק הייתה טובה וראויה.

  25. אני מזדהה עם תוכן הדברים של ד״ר כהנא.
    הניתוח שלו בהיר, מעניין, ומתקבל על הדעת.
    אז לכל הפוליטיקאים, ״יאלללה״ לעבודה!

  26. הריבוי העצום של תגובות, שרובן הומוגני, וחורג בהרבה מהמקובל לפרסומים ב-jokopost שרוב קוראיו כנראה נוטה לשמאל, מעורר תהיות.
    חוקים והצהרות מכל כיוון שהוא אין בכוחם לקבוע או לשנות את אופי המדינה. מדינת ישראל תהיה מדינת הלאום? העם? (חס וחלילה הדת) היהודי כל עוד יהיה בה רוב יהודי מוצק.
    ובאשר להיסטוריה, כידוע מרבית העם היהודי לא הוגלה מארצו בזמן שלטון הרומיים, אלא נהרג במרידות עקרות, או גלה מרצונו. "הכמיהה העצומה" של עם ישראל, הייתה ברובה כמיהה דתית ולא כמיהה לאומית ןלראיה…..
    תוכנית החלוקה ב-1947 שקבעה את הזכות למדינה יהודית "העניקה" למדינה היהודית 55% משטח המנדט ואוכלוסיה ש-45% ממנה היה ערבי.
    בתום מלחמת השחרור נותרו במדינת ישראל כ-150,000 ערבים שהיוו 20% מתושבי המדינה, די דומה למה שיש עכשיו, ואף אחד לא חש בצורך להמציא חוק לאום. איני רואה מדוע הצורך הזה מתעורר עכשיו.

  27. מדינת ישראל הוקמה על מנת לשמש בית בטוח ואצמאי לעם היהודי.
    כדי לשמור על מדינת ישראל כמדינה לעם היהודי צריך לעגן זאת בחוק.
    לעומת זאת אם מדינת ישראל תפסיק להיות מדינה יהודית ותהפןך למדינת כל אזרחיה אז היא תאבד את מטרת קיומה.
    כמובן שהמדינה היהודית צריכה לתת שיוויון זכויות וחובות מלא לכל אזרחיה גם הלא יהודים אבל עליהם להיות נאמנים למדינה היהודית במקביל.

  28. עד שרוב אומות העולם יחליטו לוותר על הלאומיות שלהן, אין שום סיבה שמדינת ישראל תוותר על הגדרתה כ״מדינת היהודים״; חזון אוטופי של אחווה עולמית זה בינתיים טוב לתיאוריה, ואין שום סיבה שמדינת ישראל תוותר ראשונה על קיומה כמדינת היהודים.
    באחרית הימים, כן כאשר ״לא ישא גוי אל גוי חרב״, אז אולי תיכון חברה אנושית שיוויונית שוחרת שלום ללא אבחנות לאומיות, אבל עד אז אין סיבה להיות ״טיפש קופץ בראש״.
    אלפיים שנה חיכו בני העם היהודי לכינונה מחדש של מדינת היהודים, ואין שום סיבה הגיונית כעת לסגת מכך.
    לכן טוב יעשו נבחרי הציבור, אם יאמצו את הניתוח המושחז והמדוייק של ד״ר אפקים כהנא, ויפעלו בנחישות, מהירות ויסודיות להתקנת כל החוקים הנדרשים להבטחת היותה של מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי.

  29. מדינת ישראל הוקמה כמדינתו של העם היהודי כמרכיב מרכזי בחזון הציונות
    דווקא בעת הזאת כ"שהאדמה רועדת " במזרח התיכון וכשהאסלאם הרדיקאלי המאתגר את אירופה פוגע על אדמתה ביהודים בשל היותם יהודים ישנה חשיבות לחוקק את חוק הלאום גם כאשר ברור שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי

  30. לדעתי, על אף שיש תמיכה רבה בנחיצות חקיקת ״חוק הלאום״, עדיין נדרשת גם פעילות הסברה נוספת בארץ, ובעולם, כדי להרחיב תמיכה זו.
    פעילות ההסברה נדרשת, משום שיש גם רבים המקבלים את הצורך, אך עדיין לא מכירים בדחיפותו.
    המאמר של ד״ר כהנא, בהיותו ענייני, ברור ומשכנע, תורם גם להבנת הדחיפות הנדרשת ביישום העכשווי של ״חוק הלאום״.

  31. חלק גדול מן המתנגדים ל״חוק הלאום״, נשענים על קודים אוניברסלים, שמה לעשות, לא לוקחים בחשבון את ה DNA של המזה״ת החדש ישן.
    הפגנת חולשה, התפרקות מנכסי עוצמה, ודיבור פייסני, לא תורמים במזה״ת לאפשרות להתקיים בשקט ובביטחון.
    על אף ההבנה העמוקה שמדינת ישראל יגולה לתרום לפיתוחו ושגשוגו של המזה״ת, עדיין התפיסה שמושרשת עמוק היא שמדינה יהודית בארץ ישראל מאיימת על הגמוניה ערבית כלל מוסלמית.
    מכל האמור לעיל, אני משוכנעת שהצגת הדברים של ד״ר אפרים כהנא, ״עושה צדק״ עם הויכוח הפנימי בישראל, וגם עם אלה מחוץ לישראל, וממחישה באופן חד וברור, מדוע יש לפעול בכיוון של חקיקת ״חוק הלאום״.
    חשוב שכל המעורבים בסוגייה, החל מן המחנה שלנו, דרך שכננו ועד כל אומות העולם, שמדינת ישראל היא ״מדינת העם היהודי״.

  32. ללא פקפוק קל שבקלים, בעת הזו חשוב מאוד ״לחשק״ את הגדרתה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
    היו שנים, שכלל לא היה ערעור וכרסום במעמד מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
    כעת, משהחלו לצמוח כפטריות אחר הגשם, כל מיני סניגורים לרעיון הרב לאומיות, אין לנו כל אפיק אחר, מלבד האפיק של חקיקה מהירה ונמרצת בנושא הגדרת המדינה כמדינה יהודית.
    הדברים שהוצגו על ידי ד״ר כהנא, חייבים לשמש כטריגר לכל אלה הנמצאים בעמדת חקיקה, על מנת שחוק הלאום יאושרר ויתקבל במהרה.

  33. לצערנו, כיום, לא הערבים פה בינינו מהווים סוסים טרויאנים אשר מחלחלים מתוכנו ומחכים לרגע הנכון לפעול, לצערנו יש גם חלק לא כל כך קטן מעמנו, יהודים/ישראלים/עבריים אשר שכחו את דרכה של המדינה ולא מאמינים בדרך זאת, כי זאת לא מדינה ליהודים, דבר שלא היה קורה בכלל אם לא היינו קמים ועושים משהו ב48
    וספק רב לי אם בכלל הייתה קמה פה מדינה כלשהיא ללא זה.
    ולכן, אמנם יש צורך לחוקק את חוק זה בעצב, אך הוא יותר מחיוני לכל העם, ללגיטיציה העולמית לכל היהודים באשר הם בגולה וגם מבחינה משפטית.

  34. כעת משמתקרב מועד הבחירות, עולה מאוד חשיבות נושא ״חוק הלאום״; הדברים שכותב ד״ר אפרים כהנא, מאבחנים היטב את הבעייה ואת המענה הנדרש.
    היה ראוי מאוד, שהמפלגות המתמודדות, תצהרנה בגלוי, מה עמדתן באשר לאימוץ ״חוק הלאום״.

  35. במגילת העצמאות, שבה הוכרזה הקמת המדינה, נזכרים הביטויים ןההגדרות הבאות: "…אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.", וכן "…של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל."
    מגילת העצמאות היא הצהרה בעצמה של המגנה קרתא או, למשל, החוקה האמריקאית, וכל חוק שניתן לבטלו רק יחליש את הנושא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן