ציונות עם סכין בין השיניים

נתניהו הוא המנהיג החזק היחיד מול רפיסות השמאל-מרכז
תמונה של דב
דב הלברטל תמונה: מוריס דהלהרוזה wikimedia commons

לא פעם שאלתי את עצמי: מה מביא רבים כל כך לתמוך בנתניהו באש ובמים? לכאורה, השמאל או המרכז היו צריכים להיות הרבה יותר אטרקטיביים. אנשים שהם מלח הארץ, בוני המדינה, טייסים, מדענים, רופאים, אקדמאים והייטק.

נוסף על כך אנו רואים את התנהלותו האישית של נתניהו: בזבזנית, ראוותנית, וכן את מעללי בנו יאיר ואשתו שרה, ורואים לאן הביאה הממשלה הזו את המדינה, הממשלה האסונית ביותר שהייתה לישראל. ממשלה קיצונית משיחית, שנואה בעולם.

ובכל זאת, נתניהו.

אומר את אשר על ליבי. משהו מאוד לא טוב התרחש ומתרחש בשמאל ובמרכז בעשרות השנים האחרונות. הייתי מגדיר זאת כפוסט-ציונות, כליברליות יתר, פרוגרסיביות ובעיקר, וזה העיקר – רפיסות. זו המילה.

כי גם לי, כמי שחושב (וכתבתי על כך ללא סוף, ודיברתי על כך בתקשורת) שהממשלה הזו, כולל כל צמרת צה"ל, מזמן היו צריכים להתפטר – מפריע משהו גדול יותר.

ומה שמפריע לי – זו הרפיסות. אני רוצה לשמוע מהשמאל והמרכז אמירות כגון צריך לשטח את עזה, לכתוש את חמאס, לא למדינה פלסטינית שתהיה מדינת טרור גרועה בהרבה מעזה. אני רוצה לשמוע גאווה, לאומיות. אני רוצה לשמוע את המילה נקמה.

ומה שומעים מהמרכז והשמאל הרופסים? צריך להפסיק את המלחמה. צריך לדאוג הומניטרית למסכנים בעזה. צריך לתת לערבים חופש ביטוי, שוויון זכויות. צריך לתת להם להפגין למען הנכבה עם דגלי אש"ף. ואם מורה ערבייה מזדהה עם הנכבה, זו זכותה. וצריך לשקול מדינה פלסטינית. באוניברסיטה העברית, לדוגמה, אין שום שלט של "ביחד ננצח", אלא "ביחד נחיה", ערבים ויהודים.

כך נראים השמאל והמרכז הישראלים. נוטפים ליברליות ופרוגרסיביות, כל כך רחוקים מבן-גוריון וגולדה.

אבל אני לא רוצה את הליברליות ופרוגרסיביות הללו. אחרי טבח שבעה באוקטובר הייתי מעדיף לשמוע קריאות לאומניות, רק לא לשמוע את לפיד, גנץ, מיכאלי או יאיר גולן – חבורה של רופסים שאין בהם טיפת גאווה לאומית ויהודית.

זכיתי לקיתונות של רותחין מהשמאל והמרכז, כשהצעתי שלפחות בתקופת המלחמה, לא לאפשר לעיתונאים ערבים כמו סולימאן מסוודה לשדר בכלי תקשורת ממלכתיים, כי בני גילם היהודים נהרגים בעזה, על ידי בני עמם, והם, שלא שירתו את המדינה יום אחד, מקבלים מעמד יוקרתי ועוד מסקרים את המלחמה.

נתניהו הוא המנהיג היחיד שמדבר ללא מורא: "נכה בהם", "נמגר אותם", "נחסל אותם", "לא ניתן שום מדינה פלסטינית". אני רק חושב על ההתקפלות המפוארת והחנפנות והכניעות של גנץ או לפיד מול האמריקאים. היו מפסיקים ברגע את המלחמה.

אזרחי ישראל, גם רבים מהשמאל, אוהבים ציונות עם סכין בין השיניים. עם גאווה. וכל השמאל והמרכז מלאים רפיסות מול הערבים. פעם היה בן-גוריון. היום יש יאיר גולן ורם בן ברק שמעסיק עוזרת ערבייה שהצטלמה עם תומך טרור, ולפיד שהיה מוכן למנות ערבייה לשגרירה בסין, שלא מוכנה לקום ולשיר את ההמנון הישראלי.

זו הסיבה, שעל אף הכול, רק נתניהו!

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

12 תגובות

  1. גם אני שיניתי עמדותי, אבל לדעתי אתה הקצנת. למה להתעקש להפוך את העולם המתקדם לאוייבים שלנו. למה לתת סיבות לקטלג אותנו בחבורת המצורעים?

  2. הפעם הגזמת. ראשית ציונות לא צריכה להיות עם סכין בין השיניים. שנית – נתניהו הגיע לסוף דרכו. הוא פשוט ירד מהפסים. סמוטריץ' שר אוצר ושר במשרד הביטחון? מה זה ארצו של מיקימאוס? שקלי בן גביר וקרעי שרים בממשלה? גם לזה חייב להיות גבול.

  3. גם מסכים עם עמדתך וגם מעריך את האומץ שלך להגיד בגלוי את דעותיך, גם אם הן לא הכי מקובלות

  4. הרב לבנטל כבר הוכיח לנו במאמריו הקודמים שהוא נחן בראייה מציאותית של המצב, אך הפעם הוא טועה. נכון שהשמאל הישראלי אימץ את תפיסת העולם הדמוקרטית ליבראלית פרוגרסיבית שתרמה לטבח 7 אוקטובר, אך הוא מתעלם מהעובדה שהיה זה נתניהו עצמו שאימץ את מדיניות ההכלה במהלך העשור האחרון שהביא עלינו את אסון אוקטובר ואיפשר לחיזבאללה להתמקם על הגדר בצפון בניגוד להחלטה 1701. נתניהו הירבה להציג עצמו כ "מר ביטחון" שרק הוא יכול ורוצה "למוטט את החמאס" וסופו שהוא במו ידיו טיפח ומימן אותו עד לרגע האחרון. ועל כן יש לראות בו את האחראי העיקרי. זה שעכשיו הוא מתבטא במילים נחרצות, ויש המוסיפים דברי רהב כמו "נשטח, נחזיר לתקופת האבן" וכדומה – אינו מחפה על המחדל, ונתניהו יעשה הכול כדי לטשטש איכשהו את חרפת כישלונו. אל תתבסם מכך.

  5. כל הכבוד לך. זאת לדעתי הדיעה הכי ברורה על המצב. מספיק לעצום עיניים למה שמתרחש כאן עם הפלסטינים

  6. מי שהקים את המדינה בהצלחה לא היו אלה שדגלו בשיטת הסכינים בין השיניים. היו אלה אנשי ערכים שנזעקו לדגל ונלחמו ככל שנדרש, אך במקביל חשבו תמיד על אופציות שלום

  7. אלא שנת יהודה לא נוהג אחרת מהשמאל. הוא אמנם מדבר גבוה, אבל בפועל ממש לא הולם באויבים במלוא הכוח

  8. להרוג ולהשמיד את אויבינו, אך לא לרדת לרמתם המוסרית והערכית העלובה והמסוכנת בהשתייכות אליה

  9. בנתיים מאז שאנחנו מדברים עם סכין בין השיניים, ההישגים שלנו מול אוייבינו פוחתים והולכים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

הפתעה צרפתית

הבחירות בצרפת: ניצחון מפלגות השמאל וכישלון הימין

דילוג לתוכן