חרפה

השערורייה בהדחת כסיף מהכנסת
תמונה של עוזי
עוזי ברעם

הדחת כסיף מהכנסת זוכה לתשואות מכל עבר. לא חשובה הסיבה, לא חשוב הנימוק, "תעיפו את כסיף הזה מהכנסת".

אלא שהדחת כסיף, עם כל התשואות, היא החרפה הגדולה ביותר שבית המחוקקים הזה יכול להביא על עצמו. במשך שנים הייתי חבר בוועדת הכנסת, עסקתי בהסרת חסינותם של שמואל רכטמן, אהרן אבוחצירא, שמואל פלאטו שרון ורבים אחרים. הבקשה להסרת החסינות הוגשה אז על ידי היועצים המשפטיים – מאיר שמגר, אהרון ברק ויצחק זמיר. כל המקרים האלה הושתתו על ההכרה שחבר כנסת לא יישפט על דברים אלא על מעשים.

נכון שב-2016 הכניסה הכנסת שני סייגים, אבל ברור גם מדברי היועצים המשפטיים שחבר כנסת זכאי לומר את שהוא רוצה ובלבד שלא היה מעשה של סיוע ממשי לאויב.

אני מתקומם על המקרה של כסיף, כי לראשונה הכנסת מרחיקה ח"כ נבחר משורותיה. זה תקדים מסוכן מאוד. מחר יאמרו שגלעד קריב, כרב רפורמי, מבייש את ערכי היהדות, יאספו כוחות וידיחוהו.

פה גם מתגלית מזימת הימין: הדחת כסיף היא מבוא לסילוק הערבים מהכנסת ולהותרת אוכלוסייה שלמה ללא ייצוג והותרת הרוב בכנסת לימין, לחרדים ולמשיחיים, והם אלה שיקבעו את אופי המשטר.

העובדה שכמעט כל הסיעות הצביעו בעד החוק מורה שאימת הציבור נפלה על הח"כים כולם וגברה על המהלך התקדימי של החיים הפרלמנטריים לעתיד לבוא. ההחלטה נפלה בוועדת הכנסת, עוד לא במליאה, אבל 90 הקולות הם בהישג יד. נתניהו, גנץ ואיזנקוט, שלא חתמו על מכתב ההדחה, יצטרפו אליו לפני ההצבעה במליאה.

הדחת עופר כסיף היא שערורייה שהציבור מעכל אותה. הלחץ של 7 באוקטובר מכתיב עמדות מבהילות. קשה להאמין. פורעי הגבעות, תלמידי כהנא, הם שכל דרכם היא "אנטי-דמוקרטיה", מנסים עם אחרים להרחיק חבר כנסת בקולותיהם הם.

לו היינו אנחנו, אנשי מפלגת העבודה, נוהגים כך בעת ששלטנו, ניתן היה להרחיק את מאיר וילנר, את מאיר כהנא, את גנדי. לא העלינו על דעתנו אפשרות כזאת. יש זכות לייצוג לכל קבוצה פוליטית שפועלת כדין ולא מפרה את החוק.

כעת השערורייה אפשרית כי מדובר בעופר כסיף. חבר כנסת יהודי שלא מקדש את "ערכי הציונות". אבל כך נהגו חברי כנסת יהודים אחרים, ממתי פלד ועד תמר גוז'נסקי, ודבר לא אירע לפרלמנטריזם הישראלי מהגישה הנכונה שרווחה אז.

ברגע האחרון מופנה קריאתי לכל מפלגות המחנה הליברלי, אל תתנו ידכם לנבלה פוליטית.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

28 תגובות

  1. עוזי ברעם מציג את דעותיו על המהלך שנועד להפסיק את חברותו של עופר כסיף בכנסת. אי אפשר להתעלם מהגישה האנטי ציונית של כסיף המנסה לפגוע בבסיס שעליו הוקמה מדינת ישראל. הוא אינו בוחל בהאשמות כמו ה "עוול" שבזכות השיבה, וכמו "ברכה" לאיילת שקד שכינה אותה "חלאה ניאו נאצית".
    כדי לגשת לנושא חילקתי אותו לארבע חלקים:
    1. אין ספק שכסיף הוא עוכר ישראל והציונות
    2. מאידך, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית שבה קיים חופש הדיבור
    3. מאידך נוסף – אנחנו במצב מלחמה ואם היה מצליח לאסוף סביבו עוד 5-6 חברים המייצרים דמורליזציה בציבור נראה שהייתי בעד סילוקם מהכנסת
    4. מאחר שהוא בודד במעמדו ונראה כי כל מעייניו נתונים למשוך תשומת לב אני בעד הגישה של בית הלל.

    1. שמחה
      מה ההבדל מבחינתך בין השייח ראאד סלאח אבו שקרה ובין כסיף? שניהם אזרחים במדינת ישראל הדמוקרטית

      1. אין לי שום בעיה עם כסיף, רק שאנו נמצאים בעצומה של מלחמה מהגרועות שידעה ישראל. הצורך באחדות הוא קריטי. זו תקופה שבה החכמים שותקים עד יעבור זעם. וכל מי שמייצר דמוניזציה מוטב שישתוק. די להתבונן במדינות אחרות שהיו במצב מלחמה וידעו לרסן את המלעיזים.

  2. מכבד דעתו של סיגן שולל אותה באופן נחרץ.מפלגתו של כסיף לא הייתה ציונית מעולם מדינת ישראל בהגדרה היא מדינה יהודית לא מדינה ציונית.זה שהוא עוכר ישראל זו פרשנות בעיני צבי סוכות ודניאלה ווייס עוכי ישראל יותר.
    לא יתכן שחברי כנסת ידיחו יריב רק מפני שהם יכולים הם צריכים להוכיח שעשה מעשה באורח ברור וזה לא המקרה.
    בניגוד לקודמו דב חנין כסיף הוא אנטיפט לא קטן שהפך אותו לחסר כל אהדה אישית בכנסת.
    אני במאמרי מכוון דווקא לחברי כנסת מובילים כלפיד שיודעים שזו פגיעה אנושה בדמוקרטיה ושותקים.

  3. ח״כ כסיף רחוק מלהיות צדיק…בטח בתקופה כזו הוא היה חייב להתבטא אחרת! אבל מה שכתוב צודק לחלוטין כשהוא מצביע על חומרת המהלך של הדחתו ועל התקדים שהוא עלול להביא בהמשך הדרך להדחות שונות ומשונות… יש מחיר לדמוקרטיה כפי שבא לידי ביטוי במאמר אבל אין ממשל יותר ראוי… וחובה עלינו לשמור עליה ועל ערכיה שאחד מהם הוא חופש הדעה וחופש ההבעה של הדעה… חשוב מאוד שהמסר של המאמר והעובדה שבעבר לא העלו רעיון מסוג זה יטמיע בכול חלק מגווני הציבור בכלל וההנהגה בפרט

    1. לדמוקרטיה יש מגבלות. היא עלולה להיקלע לרגרסיה כפי שקורה כיום בישראל. כסיף לא ראוי לכהן בכנסת. הוא פועל נגד ישראל בעת מלחמה. יש להעמידו לדין על פי החוק הקיים במדינה. לחופש הביטוי יש מגבלות. הדברים ידועים. היה חבר כנסת ממפלגתו של כסיף שנמלט מהמדינה כשהתגלה שפעל נגדה במקרה דומה בעבר.

      1. לא מסלקים חברי כנסת כי הביעו עמדות שונות מאתנו "גם בעת מלחמה".חבר הכנסת בשארה לא היה ממפלגתו של כסיף. האמירה "כסיף לא ראוי לכהן בכנסת" היא אמירה שרוב הישראלים שותפים לה עובדה שהם לא בוחרים במפלגתו. אם נקח משתנה אחר "מידת הנזק שחבר כנסת גרם לישראל" כסיף בטל בשישים לעומת אליהו,וטורי,הר מלך,בן גביר וסמוטריץ" הם הרסו אותנו בהאג.הם מעצימים כל יום את השנאה נגדנו.הכל יודעים שכסיף נבחר במפלגה ערבית התמיכה בו באוכלוסיה היהודית לא קיימת.מסלקים אותו כי יכולים על זו הזעקה.טלי גוטליב נמצאת בין מדיחיו בושה וכלימה לכל עולם המושגים המעוות הזה

  4. מסכים עם עוזי בהחלט. זה שאנחנו במצב מלחמה וזה שאנשים לא אוהבים את עופר כסיף לא מצדיק בשום אופן את המהלך הפסול והלא דמוקרטי שמנסים לנקוט מולו.

  5. בימים כאלה קשה להגיד את מה שאתה אומר בגלוי. וכל הכבוד לך

    1. "בימים אלה קשה להגיד".איזה ימים?.אני חושש שהמגיב רואה כטבעי את מה שקורה עכשיו. אילו ימים קודרים כל חטאי ביבי ילבינו מול המינוי השערוריתי של בן גביר לשר בטחון-לאומי.הנ"ל לא מתאים להיות במשמר הכנסת.למה אני כותב זאת כי אמצעי ההפחדה במרחב הציבורי גורמת לכך שאנשים חוששים להביע דעה.
      הדחת כסיף מורה שהכל מותר.אם זה היה כך יש לי 10 חברי כנסת קודמים לו.אבל אני מתנגד להליך.

      1. דברי אלהים חיים.
        לעוזי ברעם קול צלול וברור.
        נקוה שברגע האחרון יימנעו חברי כנסת
        שקולים מלהדיח את חכ עופר כסיף.
        לדעתי הניסיון להדיח אותו לא נובע מהתנהלותו,מדעותיו,מתפיסת עולמו.
        יש סוג של יהירות בסיסית שמלווה את השליטים מאז קום המדינה.יש שווים ויש שוות פחות אם בכלל.
        יהירות זו הייתה בעוכרנו במלחמת כיפור ובמלחמת עזה.
        יהירות,אדנות,עליונות כלפי כל דבר זר,שונה,מערער,מטלטל.
        ישראל מאבדת את הגמישות,את הרבגוניות,את ההכלה ויוצרת בצעדים מדודים חברה אחידה, צייתנית,אומרת הן ומשלימה עם מנהיגות רעילה המחלחלת לרחוב,לבתי הספר,לבתים.
        כך חולפת תהילתנו כמדינה דימוקרטית.

  6. אני לא מומחה חוק. אבל נראה לי שזה מקרה שנקרע בין שתי מגמות עקרוניות. כל עמדה צריכה להתקבל בכבוד. כל עוד זה במסגרת החוק

  7. כל הכבוד ליושרה של ברעם שאיננו מהסס להגן על מי שהוא כועס עליו ולגמרי מתנגד לדעותיו כל עוד הוא פועל במסגרת הדמוקרטיה

  8. לא יעזור כלום, כמעט כולם יתמכו. קל לגלות לכאורה פטריוטיות מול מי שאף אחד לא אוהב

  9. רשימת החלפות דל הממשלה הנוכחית כבר ארוכה כאורך הגלות.

  10. אנחנו הטובים, הצודקים, וחייבים להתנהג על פי ערכים אחרים מאשר אלה של הרעים

  11. תשובה לחלק מהרוטנים כאן
    אומה ללא ערכים או זלזול בהם
    היא אומה שדינה נחרץ.
    לכן חשובה מאוד הדעה שמעלה עוזי ברעם.

  12. אתה צודק. אבל ממדינה שמנהיגיה לא מהססים מלהתייחס למי שחושב אחרת מההם כבוגד, אין מה לצפות

  13. כמה מהר בעיות חשובות ומקרים קשים יורדים אצלנו מבמת העניין!

  14. היה אירוע, עבר, מיד נשכח, ואיננו עוד. מתלהבים בדקה, מתלהמים בשניהם, ועוברים לאירוע הבא כאילו כלום לא קרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

הזהו ניצחון?

מתי שחרור חטופים על ידי תשלום כופר נחשב "ניצחון?"

דילוג לתוכן